"מה ידעה מייזי": הילדה שהלכה לאיבוד

לתעוקה שחש הקורא לנוכח הפגיעה בילדה קטנה כיוון הנרי ג'יימס. אבל ניכר כי מה שבאמת הלהיב אותו ב'מה ידעה מייזי', מה שניצב בלב הרומן, הוא האפשרות לספר על מסכת התרחשות שלמה דרך תודעתה של ילדה, כלומר דרך תודעה שמבינה למחצה ובמשובש מה באמת קורה סביבה; כשהנעלם הגדול מבחינתה הוא המשיכה המינית הבוגרת, שמניעה את חיי המבוגרים הסובבים אותה. יש משהו וירטואוזי באופן שבו ג'יימס מיישם את הבחירה שלו לספר את הסיפור מבעד לתודעה הילדית, ולכן הרומן הזה חביב על תיאורטיקנים של הספרות, כי הוא ממחיש באופן מבריק את מושג "נקודת התצפית" (ומושגים קרובים לו כמו "מבע משולב" ו"מספר לא מהימן").

מתוך הסרט "העיניים של מייזי"

נדמה גם שיותר משהניע את ג'יימס הרצון לחקור את נפש הילד ברומן הזה, הניעה אותו התשוקה להפגנה וירטואוזית של הצגת עלילה שלמה מבעד לתודעה מוגבלת. כלומר, נדמה שג'יימס הוא יותר פורמליסט - מי שמעוניין לחקור את האפשרויות הצורניות של ז'אנר הרומן; וג'יימס הוא אכן תיאורטיקן של הז'אנר - מאשר פסיכולוג מעמקים. כך נוצרת גם חוויית קריאה משחקית, כי הקורא מנסה להבין מה בדיוק קרה באמצעות "תרגום" תודעת הילדה לשפת המבוגרים.

אבל הרומן הזה לא צליח. אני, לפחות, לא צלחתי אותו. קטעים מסוימים קראתי שוב ושוב בלי להבינם לאשורם. ראשי הסתחרר והתערפל. מלבד מוגבלויותיו של המבקר, האשמה במקרה הזה נחלקת בין ג'יימס לתרגום הנוכחי שלו. הכתיבה של ג'יימס מפותלת תחבירית, מופשטת ולעיתים חידתית ממש. כך גם ברומנים אחרים שלו. אלא שכאן, בגלל הבחירה בהצגת האירועים בדרך לא ישירה, מבעד למראה מעוותת, היכולת של הקורא לעקוב אחר ההתרחשות קשה שבעתיים. על מנת לקרב את ג'יימס לקורא העברי יש צורך ביכולות תרגום ייחודיות. אלו לא נמצאות כאן.

הנה לדוגמה משפט שמתאר פגישה של מייזי ואביה, שבו הוא מציע לה לבוא איתו לאמריקה, אבל בעצם רוצה לקבל את סירובה כדי שיוכל להפליג במצפון נקי: "בעודם יושבים יחד, התנהלו מגעים דוממים, יוצאים מגדר הרגיל, בין תפישתה את תפישתו, בין תפישתו את תפישתה, ובין תפישתו את תפישתו את תפישתה". לא רק שהקורא מאבד את דרכו בפינג פונג המסחרר בין התודעות של האב והבת, אלא שהתרגום כאן שגוי ואת החלק האחרון יש לתרגם כך (לפי הנוסח המלא של הרומן ב'פרויקט גוטנברג'): "בין תפישתה את תפישתו את תפישתה". במקום אחר מתוארת פגישה של מייזי עם אחת המאהבות של אביה, שמדהימה אותה בכיעורה: "הכל בגלל פניה - הילדה פשוט לא יכלה להביט בהם ולגמול להבעתם בארשת דומה. כמו כן, כעבור רגע נפנתה ההבעה המשונה לדברים מקסימים". אלה משפטים סתומים. הכוונה, לאחר עיון במקור, היא שהבעת פניה של המאהבת המכוערת הקרינה מכיעורה גם על "הדברים המקסימים" שבהם היא מוקפת. בהמשך מופיע המשפט "התמונה שהצטיירה מראש", במקום "התמונה שהצטיירה בראש". ויש עוד דוגמאות.

אינני מתרגם ואינני מתיימר להיות כזה. וכאמור, ג'יימס תובע ממתרגמו יכולות ייחודיות. גם מתרגם שטוב לאלף יצירות אחרות, היה ניגף בפני ג'יימס. אבל במצב התרגום כרגע איני יכול לשפוט את איכות היצירה - שגם כך יש בה משהו מכביד - למרות הווירטואוזיות והמקוריות שמופגנת באופן סיפורה; למרות הנושא המעניין, הכואב, הרלוונטי שלה.

"מה ידעה מייזי", הנרי ג'יימס. מאנגלית: קטיה בנוביץ'. הוצאת תמיר סנדיק, 347 עמ'

הביקורת התפרסמה במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות"