כושל בכדורגל, מצטיין בחתירה / פלג בחמישי
ממעמקי הליגה השנייה, ניר קלינגר שוב מדבר עם בעלים של קבוצה אחרת מאחורי גבו של קולגה. ונחשו מי כינה אותו פעם "חסר לויאליות". וגם: טביב מחייה את השד העדתי וכספי נחלץ לעזרת חבר
הבוחש
החבר הטלפוני של יואב כץ
השבוע לפני ארבע שנים, עונת 2012/13, בתום 12 מחזורים. הפועל חיפה במקום האחרון בטבלה, עם ניצחון אחד, ארבע תוצאות תיקו, שבעה הפסדים, 7 נקודות והפרש שערים 20:5. המאמן, ניר קלינגר, לא מוחלף.
מחזור 12 היום. הפועל חיפה עשירית עם ארבעה ניצחונות, תיקו בודד, שבעה הפסדים, 13 נקודות והפרש שערים 20:15. "יש לנו הכי הרבה הפסדים", אומר יואב כץ לתקשורת, ומציע לקלינגר להחליף את אלי כהן.
אז מה ההבדל בין שני המקרים? מדוע כץ לא פיטר מאמן שסחב את כל הליגה על הגב, עם הרבה פחות נקודות ממה שיש לו היום? שאלה מעניינת, אבל דבר אחד בטוח: כשקלינגר שקע במעמקי הטבלה, אלי כהן לא התקשר לכץ כדי לדבר איתו על הצרות של הפועל חיפה.
"ניר התקשר אליי", סיפר השבוע מנהל הקרקס מוושינגטון. "הוא לא התקשר לבקש את הג'וב, אולי הוא רוצה לתת עצה". נשמה, המאמן הזה. למרות הנפילה במכבי שעריים, הוא כל כך חרד לגורל קבוצתו של כץ, ומוצא זמן להשיא עצות לחבר. יצא ככה, איך שהשיחה התגלגלה, שכעבור כמה ימים הוחלט למנותו במקומו.
וזו לא הפעם הראשונה שהיועץ המיוחד לוחש ובוחש מאחורי הקלעים. גם כשטל בנין אימן בהפועל חיפה, קלינגר ניהל "שיחות" עם כץ על תפקיד המנג'ר, מבלי לשתף את המאמן שהועסק במועדון. “לא, קלינגר לא התקשר אליי”, אמר לי אתמול אלי כהן, “למרות ששיחקנו ביחד ואנחנו מכירים הרבה שנים". למה שיתקשר? מה אכפת לו מפרנסה של קולגה?
גם דני גולן, שכלול בעסקית, לא טרח להרים טלפון. גולן הולך לאמן עכשיו את הבן שלו, וגם את הפרחח אושרי רואש, שצעק על קודמו "אפס". ככה זה במועדון הכי מטורלל בארץ, שבו הבעלים מתקשר למאמן בהפסקת משחק גביע הטוטו מול הפועל ת”א ודורש ממנו להחזיר את ה"קפטן" שהשתולל והתחצף. כן, כץ צילצל בהפסקה!
לקלינגר, הגועל נפש ממש לא הפריע, להפך. הפרשן הדגול שהוריד ליגה את מ.ס אשדוד ושקוע עכשיו עם שעריים במקום הכי נמוך בלאומית, מצא זמן לשיחות נפש עם החבר הטלפוני מאמריקה. בשעריים, בטח שמתם לב, לא נלחמו על הישארותו. יש גם כאלה שנשמו לרווחה.
מי אמר שצריך הצלחות כדי לחזור לליגת העל? בשביל זה יש קשרים, במיוחד כשמדובר ב"חבר" עם זיכרון קצר. כשקלינגר חתם בהפועל חיפה בקיץ 2012, כץ הצהיר: "אני בטוח שניר יצעיד אותנו לצמרת הכדורגל הישראלי". ברור. הקבוצה ניצלה מירידה ממש במחזורי הסיום.
ואז הם נפרדו. כץ אמנם הכריז: "יש לי אמון מלא בקלינגר", אבל כעבור שבוע גילה שהמאמן קיבל הצעה מהאסיר בהתהוות ג'קי בן־זקן, וחתם באשדוד. "לי ולניר היה הסכם בלחיצת יד וסיכום בעל פה", התלונן הבעלים המופתע, "הוא הוכיח שאין לו לויאליות לאף אחד". קלינגר לא נשאר חייב: "אני לא צריך שיואב כץ ייתן חיזוקים לאמינות שלי".
והנה עכשיו, שני הטיפוסים הכל כך אמינים שוב יחד, באותו רואש!
המסכן
טביב מחייה את השד העדתי
"אומרים לי אוהדי הפועל תל־אביב שהם אשכנזים, שאני לא בקבוצה כי אני ספרדי". את הציטוט הזה, לכבוד הקפאת ההליכים, לא ניפק המאמן המפוטר ססאר מנדיונדו. הדובר הוא הבעלים לשעבר, אלי טביב, שהחליט לרתום לחגיגות הקריסה את השד העדתי.
"הייתה גזענות", התבכיין המסכן בראיון ל־102FM. "אמר לי עורך דין מפורסם ‘שלא רצו אותי בהפועל בגלל שאני שחור. לא יכלו לראות אותי". טביב לא נקב בשמו של הפרקליט, אבל כעבריין מורשע שמוכר היטב למשטרה ברור שיש לו דיבור עם עורכי דין רציניים. לצערו זה לא תמיד עוזר.
"המזרחים אוהדי הפועל סובלים מהלקאה עצמית", זעק הקורבן, וזה לא כולל כמובן את האוהד, לא חשוב מאיזו עדה, שלא סבל מהלקאה עצמית אלא הולקה על ידי הבעלים בכבודו ובעצמו.
על הנסיבות שהובילו להפגנות הקהל נגדו, הסכסוכים עם חברי הנהלה, מכירת החיסול של שחקנים, טביב לא דיבר. גם לא על המרד נגדו בכפר־סבא, ואפילו לא על המחאה מול ביתו שקיימו רק יומיים קודם אוהדים של בית"ר ירושלים, בטח בעידודו של הפולני ההוא עומר אצילי. הוא גם נמנע מלהזכיר את העבריינים שירו לעברו, רק בגלל שהוא תימני!
בהנהלת הפועל ת"א כיהנו בעבר יוצאי מזרח ומערב. חלקם עזבו בשאט נפש בגללו, אחרים חוו מחאות קשות מצד הקהל ללא כל קשר לארץ מוצאם. באחת מהן, למשל, התפרצו עשרות אוהדים למשרדי חברת "כתר" של הבעלים סמי סגול והבהירו כי לא ייתנו לו ולמשה תאומים לדרדר את המועדון, כפי שקרה בכדורסל עם שאול אייזנברג, שהיה כידוע מרוקאי אסלי. תאומים לא קשר את המחאה לרקע עדתי, ואפילו סגול לא טען שזה בגלל הצבע שלו.
וכמה מטופש היה אז מצידו של טביב, שברח מהארץ למרות שהוצא נגדו צו עיכוב יציאה, ונתפס בשובו עם דרכון מזויף על שם שאלתיאל דאוויל. אילו הוא היה קורא לעצמו זליג שוורץ המשטרה בחיים לא הייתה עולה עליו.
האנוסים
איבגי ודיין מתגמשים בשבת
זוכרים כמה רעש עשתה פה חבורת הצדיקים מהליגה הלאומית נגד קיום משחקים בשבת? אבל מה לעשות, נכנסנו לשעון חורף, השבת נכנסת מוקדם, וגם גדולי המתחזקים מעגלים פינות. אפילו מחציות שלמות.
זוכרים למשל את גיא דיין, ההוא עם הכיפה בגרב? הפועל עפולה שלו התארחה אצל מכבי שעריים, השבת נכנסה בדקה ה־65 אבל הוא, אולי בגלל שזו הייתה "פרשת נח", הרגיש בנוח והמשיך לשחק. לפני שבועיים, מול מכבי נתניה, השבת בעפולה נכנסה ב־16.14 ודיין הורחק בערך ב־16.30. אולי עונש מאלוהים.
בראש הזועקים עמד אבי איבגי, שוער הפועל פ"ת שהתארחה בשישי האחרון בלוד. השבת נכנסה עם פתיחת המחצית השנייה, אבל השוער ירא השמיים שיחק עד תום תוספת הזמן. "יש רבנים שמחמירים ויש כאלה שמתירים", הסביר לי אתמול איבגי. "הרב שלי הסביר לי שאני נחשב אנוס בגלל הפרנסה, וצאת הכוכבים זה הגג". עכשיו הכל ברור, וחשוב להדגיש שאיבגי ספג צמד בדקות 83 ו־90, עמוק בתוך היום הקדוש, מרגלי עמראן אלקרינאווי ומירוסלב אנטונוב. טוב שיש גויים של שבת.
הצייצן
כספי המתוסכל נעלב בשביל מקל
אוי כמה שכל ה”פרשנים”, קולגות לשעבר של ארז אדלשטיין, נעלבו מפרשת גל מקל. המאמן רמי הדר חשב בטעות שסימנו עבירה ליוגב אוחיון, החזיר את מקל לספסל כעבור כמה שניות, וחטף מנה על חוסר רגישותו מכמה מאמנים מובטלים שהיו מתים לקבל את הג’וב שלו במכבי ת”א. בין כל הביקורות בלטה נזיפה אחת מחצי הכדור המערבי. היה זה עומרי כספי, שחקן ספסל מתוסכל בסקרמנטו.
"לא יודע מה בינו לבין גל אבל אני יודע שיש דרכים להתנהג ואני מתבייש בהתנהגות של רמי הדר
כלפיו. מתבייש". ככה כתב כספי הנכלם בטוויטר שלו. איזה גבר! אבל תגידו, מדוע לא נשמע קולו של הדעתן הנחרץ בעבר, בעניינים לא פחות מהותיים בכדורסל הישראלי?
מישהו זוכר את כספי מוקיע את הלחישות המגעילות שהשמיע גיא פניני באוזני יהונתן שולדבראנד? נזעק אחרי הזובור של ראשי מכבי ת"א לגיא גודס? מגנה את הדחתו המשפילה של ארז אדלשטיין? יוצא נגד הפנייה המביכה של שחקני מכבי ת"א לבית הדין לעבודה נגד קידום צעירים שגדלו במועדון?
לא, כשהיה מדובר במזרחי, בפדרמן או בחבר'ה שלו, איש העקרונות מסקרמנטו אפילו לא צייץ.
לפנייה לכתב/ת 
