ליאור דיין על תקופת הסמים: פרצתי לבתים, גנבתי כרטיסי אשראי

בגיל המופלג 33, כשהוא סוגר שבע שנים נקיות מסמים, ליאור דיין חי סופסוף קצת יותר. ויציב מתמיד. "כל מה שאני זוכר, אחרי חווית הסמים הראשונה, זה דבר אחד: אני לא מבין למה לא לעשות את זה כל הזמן", הוא אומר בראיון ל"ידיעות אחרונות". מכור לחרא של הרחוב, מכור לתרופות של בית המרקחת - לרוב לכולם יחד, ומה בכלל ההבדל.

"מאז שיצאתי מהצבא ועד היום אני על איזשהו כימיקל. לא היה לי יום בלי. אני האדם שצריך להדליק משואה בתור מי שהיה שפן הנסיונות של חברות התרופות", הוא צוחק. "וכמו פיקאסו, עם התקופה הכחולה והוורודה, לי היו שתי תקופות פרמקולוגיות: עד הגמילה, כדורים פסיכו-אקטיביים בנוסף לאנטי דכאוניים; ומאז, אני כבר לא צריך אותם.

ליאור דיין. "זו היתה התוכנית: אני אמות מהיי"(צילום: משה נחומוביץ')

"ובמשך שלוש שנים, 23 עד 26, של התמכרות לסמים - לא היה רגע אחד שהייתי סאחי. אחד! הלכתי לישון רק כשיש לי מספיק כדורים בשביל להמשיך להתארגן. לוקח כדורים וחושב מאיפה הכדור הבא. אורח חיים של ג'אנקי, כל סדר היום שלך מותאם לפי התחנות האלה: מאיפה הכדור הבא, להשיג כמה שיותר בכמה שפחות כסף, מקוקאין עד ריטלין. והייתי טוב בזה. אפילו אבא שלי אמר: 'אתה כזה חתול רחוב. פי מיליון יותר טוב ממני בענייני סמים'", הוא מספר.

"יום אחד עשיתי התערבות עם מישהו, בוא תראה כמה אני יכול לארגן, תתלווה אלי ליום אחד. מצאתי שיטה. הייתי מדפיס הזמנה של כרטיס טיסה, בלי שכמובן אני עומד לטוס. מתחיל בקופת חולים כללית, קרית מלאכי, 8 בבוקר. ניגש לרופא, 'תקשיב, אני טס עכשיו, נתקעתי בלי, ואני חייב לחודש וחצי'. בום, 120 כדורים. משם כללית אשדוד. בום, 120 כדורים. משם לכללית גדרה. משם לסניף האם, יהושע בן נון תל אביב. ומסיים בבית: כללית עפולה. ליד נ-ה-ל-ל". חיוך גדול.

"הייתי יודע גם כמה לקחת בכל בית מרקחת עד ללימיט, כדי לא להיחסם. לזה מוסיף את הדאונרים, בלי מרשם. אבל בדרך כלל פשוט לא היה לי כוח לעשות יום כזה. רק מתארגן מקופסה לקופסה. והייתי צורך בקצב של קופסה וחצי ליום, כי אתה ער 24 שעות, כמויות מטורפות. עד שכולם מסביב אמרו, 'ליאור, אתה תמות'. והאמנתי להם".

מסניף את עצמך למוות?

"כן. חשבתי שזה יקרה באיזור גיל 30. ונשבע לך, אמרתי לעצמי, בהחלטה מודעת: ליאור, אתה הולך למות. כי חירבנת את החיים שלך ברמה כזאת, שאתה צריך להיות מסטול כל הזמן, רק כדי שלא תיזכר בטעות איזה נזק ודברים שפלים עשית למשפחה שלך ולעצמך. אתה תהיה מסטול 100 אחוז מהזמן, אתה תמות ממנת יתר - וזה נשמע לי מקסים. זו היתה התוכנית: אני אמות מהיי".

מה זה דברים שפלים?

"הגעתי למצב של פריצות לבתים. מקום כל כך דפוק. אתה מכור, כמובן לא עובד. ער בלילה. הולך על יהושע בן נון. דבר ראשון מנסה לפתוח מכוניות חונות. ומה אתה יודע, כל מכונית עשירית פתוחה. נכנס, מוציא דברים, את הטייפ, מעדיף כמובן מזומן או כרטיס אשראי. גנבתי כמה כרטיסי אשראי. ובתים. מגיע לשלב שאתה מסתובב בחצרות. דירות גן. ואם החלון פתוח, עקיצה ויוצא". מעולם לא נתפס ולא נשפט על המקרים האלה, הוא אומר. "יש לי שני תיקים על שימוש, תפסו אותי עם קוקאין, פעם עם 3 גרם, פעם אחרת עם 8".

הראיון המלא - היום במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות"