טריק הפוליגרף: איך מכשירים את השרץ בבית המשפט

ה' מתגוררת בדירת קרקע בחולון. בחצות ליל חג העצמאות, כאשר חזרה לביתה עם בת דודתה גילתה כי פורצים חדרו לדירתה. ה' הייתה מבוטחת בחברת הביטוח שומרה. שמאי מטעם שומרה בדק והגיע למסקנה כי "שווים הכולל של פריטי התכולה שנגנבו עומד בערכי שיפוי על סך של 117,190 שקל".

שומרה הפעילה גם חוקר פרטי. אולם זה לא גילה כל ראיה לפיה ה' ביימה את הפריצה. אכן גם שנתיים קודם לכן חוותה ה' פריצה לדירתה. אולם מה זה אומר? כלום. דירה בדירת קרקע מועדת לפריצות. מיקומה של הדירה והפריצה הראשונה, שאגב שולמה על ידי חברת הביטוח הקודמת, לא הרתיעו את שומרה כשקיבלה את ה' לביטוח וגבתה ממנה פרמיות.

החוקר גם לא הצליח לגלות כל ראיה לכך שה' הוסיפה פריטים שלא נגנבו לרשימת הפריטים שנגנבו. אף על פי כן הצליחה שומרה לחמוק מכל תשלום. איך עשתה זאת? מיד נראה.

לא ראיה מכרעת בבית משפט

לפני תחילת המאה הנוכחית, כשלחברת ביטוח לא הייתה כל ראיה המוכיחה כי המבוטח מרמה אותה היא הייתה דורשת ממנו כדבר שבשגרה לעבור בדיקת פוליגרף. למה רק כשאין כל ראיה? כי כשהיתה ראיה חברת הביטוח חששה שהפוליגרף יקלקל לה. לעומת זאת כשלא הייתה ראיה הפוליגרף יכול היה רק לסייע לחברת הביטוח לחמוק מתשלום.

אט אט הבחינו רבים וטובים, ביניהם מדענים מהשורה הראשונה ואפילו שופטי בית המשפט העליון האמריקאי, כי הפוליגרף איננו אלא אחיזת עיניים. בעקבותיהם היועץ המשפטי לממשלה קבע בשנת 2003 כי "קיימת בעיה לא פשוטה ובלתי פתורה של מהימנות בדיקות הפוליגרף. אף לגרסת מצדדי הפוליגרף, קיים שיעור לא מבוטל, עד כדי עשרות אחוזים, של תוצאות שגויות במובן שדוברי אמת נקבעים בבדיקה כדוברי שקר" (הנחית היועץ המשפטי מספר 3.1102).

קביעה זו תקפה על אחת כמה וכמה בתחום הביטוח. כאן המבוטח נמצא תחת טראומה לאחר אסון שנופל עליו. הוא נותן הסכמה לבדיקת פוליגרף רק משום שהוא חבול, מותש וזקוק לכספי הביטוח כאוויר לנשימה.

המפקח על הביטוח, ידין ענתבי, היה מודע לכך והוציא הנחיה משלו לחברות הביטוח לפיה תוצאת בדיקת פוליגרף הקובעת כי המבוטח שיקר, לעולם לא תשמש ראיה מכרעת בבית משפט. דחיית תביעת ביטוח אסור שתיעשה רק על סמך תוצאות פוליגרף, הדגיש המפקח, חייבות להיות ראיות נוספות. בכל מקרה, המבוטח זכאי להביא ראיות משלו להוכחת אמיתות תביעתו, לרבות תוצאת בדיקת פוליגרף נגדית מטעמו (חוזר גופים מוסדיים 2008-9-7).

לפי פסיקת בית המשפט העליון, יש להנחיות המפקח על הביטוח תוקף מחייב. הפרת ההנחיות מהווה עבירה פלילית. לכן מאז אותה הנחיה הנוהל הנפסד והמזעזע לפיו זכויות ביטוחיות הוכרעו על ידי הטלת מטבע כמו פוליגרף פסק. אולם כפי שנראה מיד, יש חברות ביטוח המצליחות להכשיר את השרץ בתוך כתלי בית המשפט.

(צילום: shutterstock)

נחזור אל ה'. שומרה דחתה את תביעתה והיא פנתה לבית משפט השלום בראשון לציון. התביעה הונחה על שולחנו של השופט רפי ארניה. כשנתיים לאחר הגשת התביעה נתן השופט אישור ל"הסכמה דיונית" לפיה המבוטחת תעבור "בדיקת פוליגרף אשר ממצאיה יהיו קבילים ומכריעים במשפט". ואכן, המבוטחת נפלה בפח. ממצאי בדיקת הפוליגרף היו שביחס לטענת הביום "לא אובחנו ממצאים עקביים וחזקים דיים על מנת להגיע למסקנה חד משמעית". אולם ביחס לטענת כמות הפריטים שנגנבה תוצאות הפוליגרף היו: ה' משקרת.

"כל החוכמה מתנדפת"

תוצאות הפוליגרף הונחו על שולחנו של השופט ארניה. השופט הבחין כי בכל הנוגע לביום הפריצה אין הכרעה חד משמעית. השופט הודה כי הוא אישית משוכנע שהפריצה לדירתה של ה' הייתה גם הייתה וכי נגנבו ממנה דברים. עדותה העקבית והמהימנה של המבוטחת וסימני הפריצה שנותרו במקום לא הותירו בלבו ספק.

אולם בעניין כמות הפריטים שנגנבו תוצאות הפוליגרף הן חד משמעיות: ה' שיקרה לחברת הביטוח. תוצאות אלה, לדעת השופט, כובלות אותו. השופט נתפס ל"הסכמה הדיונית" שחברת הביטוח הגיעה אליה עם המבוטחת לפיה ממצאי הפוליגרף יכריעו את משפטה. השופט התעלם לחלוטין מהנחיות היועץ המשפטי והמפקח האוסרות על חברות הביטוח להגיע להסכמה כזו עם מבוטחיהן. להצדקת עמדתו השופט ציטט פסקי דין שניתנו לפני עשרים ושלושים שנה בטרם ניתנו הנחיות אלה.

בסופו של דיון, בהתבסס על תוצאות הפוליגרף ה' נשלחה לביתה בלא כלום. יחד עם זאת, השופט לא חייב את ה' בתשלום הוצאות משפט "נוכח התנהלות חברת הביטוח אשר האריכה וסיבכה את המשפט שלא לצורך תוך התפלפלות בסוגיות אשר בדיקת הפוליגרף סתמה את הגולל עליהן".

הנה דוגמא לגורלו של האדם הפשוט בישראל העובר אירוע כה טראומתי כמו פריצה ולמרות שאין ספק כי הייתה פריצה וכי נגרם לו נזק, הוא יוצא בלא כלום. כל החוכמה וניסיון החיים המצטבר של מדענים, שופטי בית המשפט העליון האמריקאים, היועץ המשפטי לממשלה והמפקח על הביטוח מתנדפים כלא היו בתוך היכל הצדק הישראלי. כמה עצוב.