מדיניות חדשה: יוצאי אתיופיה יוכלו לתרום דם
בהודעת הוועדה המייעצת למשרד הבריאות נאמר כי ילידי אתיופיה יוכלו לתרום דם בדומה לישראלים ממוצא אתיופי שנולדו בארץ. עוד הוחלט לאשר תרומת דם של הומוסקסואלים, בתנאי שלא קיימו יחסי מין שנה לפני תרומת הדם. הוועדה הוקמה אחרי חשיפת ynet לפני שלוש שנים
שינוי במדיניות תרומות הדם בישראל: על פי המדיניות החדשה שעליה הוכרז הערב (יום ה') יוכלו עולים שנולדו באתיופיה לתרום דם - בדומה לישראלים ממוצא אתיופי שנולדו בארץ, בתנאי שלא ביקרו באתיופיה שנה לפני מועד התרומה. בכך מצטרפת ישראל לרוב המדינות המערביות שהסירו את המגבלה על תרומות דם לילדי אתיופיה. עוד הוחלט כי גברים המקיימים יחסי מין עם גברים (הומוסקסואלים ובי-סקסואלים) יוכלו לתרום דם בתנאי שלא קיימו יחסים שכאלו שנה לפני התרומה - הגבלה שאינה קיימת לגבי הטרוסקסואלים.
עד היום הונהגה מדיניות שבה ילדי אתיופיה לא יכולים לתרום דם אם הם חיו יותר משנה באחת המדינות שנחשבות לבעלות שיעור הידבקות גבוה ב-HIV לפי ההגדרות של ארגון הבריאות העולמי. על פי ההחלטה החדשה, בשאלון שממלא התורם יתווספו שאלות הנוגעות להתנהגות של התורם שעלולה להגביר את הסיכון להדבקה.
הוועדה המייעצת למשרד הבריאות בראשות פרופ' מנפרד גרין כתבה בדו"ח ההמלצה כי "ישראל היא חלק מהזירה הבינלאומית. מדיניות זו מקובלת במדינות המפותחות בעולם, בהתאם להמלצות ארגוני הבריאות המובילים כגון FDA וגופי הבריאות במדינות אירופה. אין כיום סיבה מוצדקת להנחיות שונות בישראל, ביחס לשאר העולם". עוד הוסיפו: "בדיקות המעבדה הקיימות כיום לתרומות הדם יעילות ומשתפרות עם הזמן. בקרוב יבוצע שדרוג של בדיקות. הבדיקה החדשה תפחית את הסיכון של תרומות דם בכל האוכלוסייה כולל באוכלוסייה זו".
כאמור, הוועדה של משרד הבריאות קבעה על בסיס אותם השיקולים ובהתאם למקובל על ידי המומחים וארגוני הבריאות בעולם, כי גם גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים יוכלו לתרום דם לאחר מגבלה של שנה שבה לא קיימו יחסי מין שכאלו. המלצה זו - כך ציינו - תואמת את המלצות ה-FDA. הוועדה החליטה גם על הסרת מגבלת הגיל לתרומה ראשונה והחלטה על תרומה על בסיס אינדיבידואלי, בהתאם למצבו הרפואי הספציפי של התורם. עד היום לא ניתן היה לתרום מעל גיל 65.
בהודעה נמסר כי עדכון מדיניות תרומות הדם בישראל מבוסס על שיפורים טכנולוגיים בערכות הבדיקה, ידע חדש, התפתחות מדעית, נתונים אפידמיולוגיים מהארץ ומהעולם וניהול סיכונים. עוד נאמר כי קריטריונים לתרומות דם מקובלים גם במדינות המפותחות באירופה ובארה"ב. מעת לעת מבוצעת הערכה מחודשת של הקריטריונים בתחומי הבריאות השונים.
בתחום תרומות הדם מונתה ועדה מקצועית, בראשות פרופ' מנפרד גרין, חוקר ואפידמיולוג בכיר מאוניברסיטת חיפה. הוועדה כללה גורמי מקצוע, נציגי ציבור, וכן את פרופ' אסא כשר שהתייחס לבסיס האתי.
"אימוץ המלצות אלו, בהתאם למקובל במדינות העולם המפותחות, מאפשר את האיזון הראוי בין צורכי הגנה על בריאות הציבור, לבין הצורך בשוויוניות לצד הרחבת מעגל תורמי הדם במדינת ישראל, לתועלת הציבור בישראל", נכתב בסיכום ההחלטה של הוועדה.
"סוף להשפלה"
הנושא הגיע לתודעת הציבור ועורר סערה לפני שלוש שנים בעקבות החשיפה ב-ynet: מורן אזולאי הביאה את סיפורה של חברת הכנסת דאז פנינה תמנו-שטה, שביקשה בזמנו לתרום דם בכנסת בדיוק כמו עמיתיה, אבל להפתעתה, אנשי מד"א שהגיעו לכנסת אמרו לה כי אינם יכולים לקבל את דמה רק בגלל מוצאה. שרת הבריאות דאז יעל גרמן הזדעזעה מהמקרה והקימה ועדת מומחים לקביעת הקריטריונים לקבלת תרומות דם.
"אמנם שלושים שנה באיחור אבל האור ניצח את הפוביה שהיתה מאז שעלינו ארצה", אמרה היום ח"כ לשעבר תמנו-שטה. "זה סוף להשפלה ולתיוג חיילים, צעירים ומבוגרים מהקהילה. סוף להפרדה בין דם לדם. סוף לנהלים שחרגו למקובל בעולם. סוף לסאגת הבושה באי קבלת דם על רקע מוצא. זה רגע חשוב בעקרון השוויון ובהבנה שגם אם נצטרך להאבק בנחישות לא נוותר כי זה הבית שלנו לא פחות משל אף אחד אחר".
לפנייה לכתב/ת 
