סערה בהולנד: וילדרס הורשע בהעלבת מרוקאים
חירט וילדרס, שנחשב בעיני רבים לאיש ימין קיצוני ובעבר השווה את האיסלאם לנאציזם, הבטיח לבוחריו לדאוג שבהולנד יהיו פחות מהגרים ובני מהגרים ממרוקו. מפלגתו מובילה בסקרים לקראת הבחירות במרס, אבל רה"מ הודיע: "אם לא יתנצל - לא נשב איתו בקואליציה"
בית משפט בהולנד הרשיע אתמול (ו') את חבר הפרלמנט ההולנדי חירט וילדרס, שנחשב בעיני רבים לאיש ימין קיצוני, בהעלבת מרוקאים ובהסתה נגדם, אבל נמנע מלגזור עליו עונש כלשהו.
וילדרס, שמתבטא זה שנים נגד מהגרים ומוסלמים, מוביל בימים אלה בכמה סקרים לקראת הבחירות לפרלמנט שייערכו בחודש מרס. בציוץ שפרסם בטוויטר לאחר ההרשעה, הוא כינה את הפסיקה "לא שפויה" ואמר כי בית המשפט מוטה נגדו. אחר כך הודיע שבכוונתו לערער.
נגד וילדרס הוגש כתב אישום בגין עצרת שבה השתתף ב-2014 ושבה הוביל קבוצה של תומכיו לקרוא שהם רוצים "פחות! פחות! פחות!" מרוקאים בהולנד. הוא השיב להם בחיוך: "נדאג לזה".
חבר השופטים בראשות השופט הנדריק סטינהויס אמר בפסיקתו היום כי "אף אחד אינו נמצא מעל החוק", כולל פוליטיקאים. לדבריו וילדרס תכנן את הקריאות המתסיסות מבעוד מועד והסית אחרים להפלות אנשים ממוצא מרוקאי. "כשפוליטיקאי עובר את הגבול אין פירוש הדבר שמגבילים את חופש הביטוי", אמר השופט. "אי אפשר להצדיק פשע ולהגן עליו על-ידי האמירה שמדובר בחופש הביטוי".
בסרטון וידאו שפרסם בתגובה להחלטת השופטים מסר וילדרס: "לעולם לא ישתיקו אותי". הוא אמר כי הפסיקה נועדה "לנטרל את מנהיג מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר והפופולרית ביותר בהולנד".
השופט סטינהויס אמר כי המרוקאים הם ללא ספק אוכלוסיה מוגדרת בתוך הולנד שווילדרס "סימן ככזו שיש לה זכות פחותה לחיות בהולנד". בהולנד חיים כ-400 אלף בני אדם ממוצא מרוקאי. "אפשר לראות בהצהרתו של וילדרס הצהרה הפוגעת ביושרה של הקבוצה הזו כולה", נקבע בפסק הדין, "זו העלבה של קבוצה שלמה".
בדברי הסיכום שלו במהלך המשפט, ב-23 בנובמבר, אמר וילדרס לשופטים כי ברור שבדבריו לא הייתה כוונה לקרוא לרצח עם וכי הוא מעולם לא קרא לאלימות. צעדים שבהם הוא עשוי לתמוך כדי להפחית את מספר המרוקאים בהולנד הם איסור על הגירה, גירוש מרוקאים בעלי אזרחות כפולה המבצעים פשעים ונקיטת מדיניות של "עזיבה מרצון".
התובעים, שדחו את את טענות וילדרס שהמשפט מתנהל על בסיס מניעים פוליטיים ושמדובר בניסיון לא הוגן להגביל את חופש הביטוי שלו, דרשו לקנוס אותו ב-5,000 אירו, אבל לא ביקשו עונש מאסר.
בתחילת השבוע דווח כי שירות הביטחון ההולנדי עקב בשנים 2010-2009 אחר הקשרים של וילדרס עם גורמים בכירים בישראל, בשל החשד שאלה השפיעו על מחויבותו כלפי מולדתו. דווח כי עד שנת 2010 היו לווילדרס יחסים קרובים מאוד עם בכירים משפיעים, בהם האלוף במילואים עמוס גלעד, כיום ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, וכי וילדרס הגיע לעיתים קרובות לביקור בשגרירות הישראלית בהאג.
וילדרס כבר עמד בעבר לדין בגין הצהרות נגד מוסלמים. ב-2011 הוא זוכה בתום משפט שבו עמד לדין בגין השוואת האיסלאם לנאציזם ובגין קריאתו לאסור את הקוראן. המשפט ההוא נתפש בציבור כאירוע שחיזק את תדמיתו של וילדרס כמגן חופש הביטוי והגביר את הפופולריות שלו.
ראש ממשלת הולנד, מארק רוטה, אמר היום בעקבות הפסיקה כי גם הוא וגם מפלגתו לא יסכימו להיות חברים בקואליציה עם וילדרס האנטי-מוסלמי אם הוא לא יחזור בו מהצהרותיו נגד מרוקאים. "מפלגת החירות" של וילדרס צועדת כאמור ביתרון בסקרים לקראת הבחירות, ואחריה בסקרים צועדת מפלגתו של רוטה שהיא מפלגת ימין ליברלית. אם שתי המפלגות לא יסכימו לנהל משא ומתן על הקמת קואליציה משותפת לא תישאר ברירה אלא להקים ממשלה רבת מפלגות, שתהיה מסורבלת וקשה לניהול.