החברה הישראלית שמתכננת מהפכה בקניית אופנה אונליין

"אין לי סטייל. אני לא יודעת להתלבש. אולי לא יפה להודות בזה, אבל ההמצאה שלנו מאפשרת לך להרכיב לעצמך את הלוק של מישהי אחרת נורא בקלות, בלי שתהיה לך הבנה באופנה או חוש לסטיילינג", כך מסבירה ליהיא פינטו פרימן את הרעיון העומד מאחורי חברת הסטארט-אפ SYTE, שהקימה יחד עם בעלה, אחיה ופיזיקאי שוויצרי שהפך לבן משפחה.

חברה משפחתית. יושבים מימין לשמאל: עידו פינטו, עופר פרימן, ליהי פינטו פרימן(צילום: ירון ברנר)

השבוע, התוסף שלהם לדפדפן כרום, fashion lover, הוצג על-ידי גוגל כאחד מהתוספים המומלצים המוצגים בראש עמוד חנות התוספים של החברה (Chrome Store). התוסף הזה, שיהפוך בקרוב גם לאפליקציה, עשוי לשנות את חייהן של צרכניות וקנייני אופנה.

התוסף. קחו בחשבון שמישראל ניתן למצוא בו בעיקר פריטים מאסוס

אם יש אפליקציות שמזהות מוזיקה - למה לא אופנה, טוענת החברה במצגת שהכינה למשקיעים. השזאם של האופנה, זו הגדרה די טובה לכפתור הקטן הזה, שמתווסף לדפדפן ומחולל פלאים; אבל זו לא הגדרה מדויקת, כי SYTE גמיש יותר משזאם ודומיו. החברה מלמדת את האלגוריתם לזהות בגד בכל מצב צבירה: על דוגמנית, על בלוגרית, על כיסא, על חברה, מקומט, מגוהץ, מלפנים וגם מהצד, מוסתר על-ידי שיער וכוס שמפניה וגם כזה שצילמת בעצמך בסמארטפון.

היום: חיפוש לפי תמונה מסורבל ולא תמיד מניב תוצאות

איך זה עובד? מורידים את התוסף וכפתור קטן מתווסף לדפדפן בצד ימין של העמוד. כשמבחינים בתמונה עם פריט נאה - לוחצים על הכפתור והוא מופיע גם על התמונה. לוחצים על הכפתור בתמונה ומסמנים את הפריט. מיד, הדפדפן יגדיל את תמונה ויבודד אותה ובצד ימין, ייפתח חלון עם פריטים דומים ומחיריהם באתרי מכירות שונים. למעלה, יופיע סרגל שמציג טווח מחירים. אפשר להגדיל או לצמצם את הטווח ולקבל תוצאות חיפוש בהתאם לכך.

הפתרון הזה אלגנטי ומתבקש כל כך, עד שכל מי שנתקל בתוסף של SYTE מוצא עצמו חובט בקלישאה: "איך לא חשבו על זה קודם"? אז חשבו, אבל בכל הפיתוחים הקיימים זה עובד מסורבל ובעקיפין ועקב כך לא תמיד מחולל רכישה.

למשל, זיהוי התמונות של גוגל (קליק ימני על תמונה בגלישה בדפדפן כרום - בחר "חפש תמונה זו בגוגל"), מניב תוצאות כמו נעלי מבוגרים, כשבכלל הקלקת על נעליים לילדים ואת המחיר - צריך לחפש בעצמך.

"לגוגל יש מנוע חיפוש ויזואלי לכל דבר ולכן הוא לא מדויק", מסבירה פינטו פרימן. "אנחנו העמקנו והתפקסנו על אופנה, לכן אנחנו מדויקים יותר ואופנה זה הכי קשה, לכן בחרנו בזה. למשל שולחן הוא תמיד שולחן. בגד שונה מאוד כשאת עומדת וכשאת יושבת וכשאת זזה. אם נצליח לפצח את זה יהיה לנו אחר כך יותר קל בעתיד עם דברים אחרים.

איך זה שונה מתוסף זיהוי התמונות של עלי אקספרס?

"כל התוספים האחרים שיש בתחום עובדים על תגיות. בתוך התמונה יש תג: 'מכנסיים' ואז האלגוריתם שלהם מחפש איפה יש עוד תמונה שיש בה תג 'מכנסיים'. זו התאמה שמבוססת על מלים ולא על ויזואליה. אם תשחקי עם תוסף כזה, תראי שהוא עשוי להיות מאוד לא מדויק. גם לנו יש עדיין בעיות בדיוק, אבל פחות מאשר לאחרים כי כל כך העמקנו בזה".

מוצא פריטים דומים(מקור: syte)

מזהה פריטים גם מתמונות של גולשים(מקור: syte)

בקרוב: פייסבוק ואפליקציה. בעתיד: בגדי גברים

הבלגן בתחום הזה, רב: לפעמים תיתקלו בפריט הנחשק באינסטגרם והחברה שמשווקת אותו תתוייג, אבל לכו חפשו את הפריט הזה עכשיו בתוך עשרות הפריטים באתר שלה. יש אתרי רכילות שמקשרים למוצר בעמוד החברה, או מציגים פריטים זולים יותר מאלה שלובשת הסלבריטי, אבל הפריטים שהם מציגים הם טיפה בים גדול ורחב של מיליארדי פרטים שאינם מוצגים באופן הזה.

בעצם, האינטרנט הוא קטלוג אינסופי של פריטי אופנה - שלא מקוטלג באופן שמאפשר לגולשים לקנות בקלות על בסיס מראה עיניים אקראי. כל זאת למרות שהסחר האלקטרוני מגלגל בעולם כ-1.6 טריליארד דולר ב-2015 והוא השוק היחיד שצומח בקצב של שני מספרים, כשהאופנה מהווה 35% ממנו.

וההתעניינות ב-SYTE מוכיחה את זה. "מהרגע שהוצגנו בחנות של כרום, אנחנו לא ישנים. יש לנו אלפי יוזרים חדשים כל יום זה ממש תופס קצב, כך שאנחנו עובדים מסביב לשעון", מספרת פינטו פרימן.

"ממש עכשיו, הטכנולוגיה שלנו כבר עובדת על תמונות באינסטגרם, אבל רק בגרסת הדסקטופ. השלב הבא שלנו יהיה זיהוי תמונות במובייל. אנחנו סטארטאפ קטן אנחנו מגייסים כמה שיותר ומנסים למהר, כי אנחנו רואים שאנשים התאהבו בזה. זה כלי שכל כך מנגיש את העולם".

נניח שאני רואה תמונה שכוללת בגד שמוצא חן בעיני במגזין מודפס. אני יכולה לצלם את התמונה, לפתוח אותה בדפדפן ולחפש את הפריט?

"כן, אבל זו דרך עקיפה. זה מסובך. אנחנו נעשה אפליקציה כך שתצלמי ובאותה שנייה היא תמצא לך אותו. שלא תצטרכי להתעסק בזה. כי הטכנולוגיה כבר שם, עכשיו זה רק הפיצ'רים הקטנים. זה האתגר האמיתי שלנו עכשיו: ממשק וחווית המשתמש. איך היוזר יוכל להשתמש בזה. כי הטכנולוגיה קיימת".

זה עובד עם תמונות מפייסבוק?

"כן, אבל זה עוד לא מושלם. זה עובד כמעט בכל האתרים וכל שבוע זה משתפר אקספוננציאלית".

למה בגדי נשים בלבד?

"התחלנו רק עם נשים, כי זה קהל היעד הכי גדול וגם בשביל שנוכל להתפקס. ללמד את המחשב מה זו חולצת טי שירט שיושבת על גבר ומה זו חולצת טי שירט שיושבת על אישה, זו עוד חתיכת דרך. אז היינו חייבים לעשות את זה בהדרגה".

חיפוש אחר שמלה כמו של קיילי ג'נר באסוס

התוסף מזהה מעיל דומה

הטכנולוגיה עוד לא מדויקת, אבל גם העיניים שלנו טועות

החברה אולי מדויקת לעומת המתחרות, אך המוצר שלה עדיין רחוק מדיוק מושלם, למרות שגם עין אדם נוטה לטעות לעיתים בזיהוי.

"למחשב אין דמיון כמו שיש אדם, אבל ברגע שמלמדים את המחשב נכון ומדויק, הוא מיישם את זה על דברים אחרים. ועדיין, הוא רואה חולצה שיש עליה פרחים ובמקום זה הוא יכול לראות צורה גיאומטרית שמזכירה לו פרחים", היא מסבירה. "למשל - בגד שבגב שלו היה מצויר שעון ענק - המחשב חשב שזה שעון. תמיד יש מה להשתפר, אנחנו רוצים להגיע לרמת המושלם.

אחד הדברים שמפריעים בזיהוי מוצרים לפי תמונות, זה אברי גוף שנכנסים לתמונה, או רקעים.

"אין ספק שלמחשב הרבה יותר קל ללמוד מה זאת תמונה קטלוגית, אבל מה קורה כשמדובר בכוכבת על השטיח האדום או חברה שהצטלמה ברחוב? לכן, כל מה שעשינו בשנה האחרונה זה 'Real World'. ללמד את האלגוריתם מה זה העולם האמיתי. התוצאה היא שלעומת המתחרים, אנחנו עובדים הכי טוב בעולם האמיתי. ועדיין הוא טועה ועדיין הוא יכול להתבלבל. אנחנו עוד לא במקום אליו אנחנו שואפים, חד משמעית ויש לנו עוד עבודה ואנחנו בונים על עוד איזו פריצה שתביא אותנו לרמה שלא תוכלי לנשום מרוב שזה מדויק".

יש כאן גם שאלה פילוסופית, אם המחשב מתקרב לראייה ולחשיבה של אדם.

"אני חושבת שהמחשב מגיע לרמת אדם, אבל קשה לו בדברים מסוימים. למשל בגד גוף. אם את לובשת בגד גוף ומעליו מכנסיים. כשאני מסתכלת עלייך אני יודעת שזה בגד גוף או זו חולצה? אז גם את וגם המחשב מתבלבלים. ומה לגבי תחתונים וחזייה שחורים לעומת בגד ים? היום אנחנו מנסים לפצח מקרים כאלו. אתגר, אתגר אנחנו מפצחים אותם".

לא מוצא את חגורת המחוך של קיילי. בישראל התוסף פחות מדויק, כיוון שנכון לרגע זה הוא מחפש רק באסוס (בימים הקרובים מבחר התוצאות יגדל) והמבחר באסוס בכל זאת מצומצם

פה הוא טעה לגמרי בזיהוי

המייסדים: המהנדס, אשת ההון והממציאן

הרעיון נולד בתוך המשפחה. ליהיא ובעלה עופר פרימן, חיו בלונדון 9 שנים, גידלו שתי בנות ועבדו במשרות בכירות. החיים היו נוחים וכסף – לא חסר, אבל אז, במחצית השנייה של שנות ה-30 לחייהם, הם החליטו להמר: גם על עסק משלהם וגם על חזרה למולדת.

"אני עבדתי בבנקאות. ניהלתי את מחלקת ניהול השקעות והון, בבנק לאומי UK", היא מספרת. "עופר הוא מהנדס מחשבים, שכל החיים היה בהייטק. הוא עבד במגוון של סטארטאפים שהצליחו ואחר כך פיתח את כל תחום המכירות של אחד הסטארט-אפים שעבד בהם, באירופה.

"עידן פינטו, אחי, הוא רו"ח בהשכלתו, שעבד בארנסט אנד יאנג, אבל הוא תמיד היה רעיונאי. מאז שהיה ילד. יש לו רעיונות מבריקים והוא גם מנהל המוצר הכי טוב שפגשתי בחיים שלי.

"חשבנו, איך יכול להיות שיש לנו את עידן, שהוא ממציאן סדרתי ויש את עופר, שיודע להפוך את הרעיונות למציאות על ידי קוד ויש אותי שאני יודעת לקחת את כל זה ולהביא כסף ולעשות מזה חברה, ואנחנו לא עושים את זה?

"התחלנו לחשוב על כל מיני רעיונות וזה תמיד היה שם הרעיון הזה. רק שמבחינת היישום – זה היה נראה לנו, כמו שזה באמת, מאוד מאוד קשה. והיתה בזה תחרות – יש עוד חברות שמתעסקות בזה. ברגע שהבנו ששם התשוקה שלנו, שאנחנו רוצים לשנות את הדרך שבה אנשים מנגישים לעצמם את העולם - הלכנו על זה. השילוב הזה בינינו עובד. הרבה אמרו לנו, 'עסק משפחתי זה צרות', אבל זה כל כך טבעי לנו".

המייסד הרביעי: השוויצרי שהתאהב בישראלים

המייסד הרביעי, ד"ר הלגה ווס, הוא דוקטור לפיזיקה ומומחה בללמד מכונות ללמוד, שעבד 14 במאיץ החלקיקים בשוויץ (CERN). ווס הצטרף לחברה ולמשפחה בעקבות אימייל שקיבל. "האמת היא שפנינו לכמה פיזיקאים. הוא היה הכי בכיר, לא האמנו שהוא יחזור אלינו. זה היה מאוד מפתיע ומאוד מרגש", היא מספרת.

"כשפנינו אליו. פחדנו לספר שאנחנו ישראלים. כי כשאתה חי באירופה הרבה מאוד שנים, אתה לא יודע מה תהיה התגובה, לצערי לא כל כך מתים שם על יהודים וישראלים. אז פתחנו מייל תחת השם ז'אן לוק וממנו שלחנו את הפניות.

"בפעם הראשונה שהוא בא אלינו, הזמנו לו חדר במלון, הוא מעולם לא ישן בו. מאז כמעט 3 שנים הוא כמו טבח: שבוע שבוע בארץ. אצלנו. בבית. הבנות שלי קוראות לו דוד הלגה. הן בטוחות שהוא אח של אבא. יש חדר של הלגה בבית שלנו. הוא לא יהודי. יש לו אישה וילדים בשוויץ. הוא ד"ר לפיזיקה גרעינית. זה לא הגיוני אבל הוא כאילו נולד אצלנו והכי טבעי לכולם שהוא גר אצלנו. וכל השכנים מכירים אותו".

ד"ר הלגה ווס. שבוע בארץ, שבוע בשוויץ ואף פעם לא לן במלון

כמה זמן לקח לכם לפתח את המוצר לפני שיצאתם איתו לאור?

"3 שנים. זה מתבסס על כל הידע במשך כל השנים שהלגה צבר בנושאי פיזיקה ובכל הידע משנות המחשבים של עופר. היינו בשלים תכנותית להקים את זה. יש לנו 12 עובדים ביניהם המתכנת הגאון עומרי רותם, שאחראי על המוח ועל הקרביים של המכונה. הוא השתמש בפלטפורמה של וואטסאפ, erlang, סביבת תכנות שמעטים יודעים להשתמש בה והיא פלטפורמה כל כך יציבה שנדיר שהיא זזה. יש הרבה דברים שהם בעוכרינו. אנחנו עדיין קטנים, אין לנו מיקום בניו יורק, אבל היתרון האמיתי שלנו זה האנשים. הם הטופ".

גיוסים של 2.1 מיליון דולר

המודל העסקי של SYTE הוא גבייה ממפרסמי אופנה (אתרי אינטרנט חדשותיים, מגזיניים או רכילותיים, למשל). הכסף יגיע לחברה כך: SYTE תקבל תשלום על הקלקה על פריט, או נתח מקניית הפריט. דרך נוספת היא גבייה מקמעונאי אופנה. עמלה קבועה, בהתבסס על גדל הקטלוג שלה ומספר המשתמשים בטכנולוגיה או אחוז מהעלייה במכירות בעמודים שהטמיעו את הטכנולוגיה של SYTE.

בשביל להקים חברת הזנק, צריך כסף ובעיקר: כישרון לגייס כסף. "בגיוס הראשון, כמו כל סטארט-אפ - גייסנו כסף מאנג'ל פרטי, 200 אלף דולר", היא מספרת. "הגיוס השני הוא ממגמה, קרן הון סיכון שהשקיעה בווייז. הם מאוד האמינו בנו והשקיעו בנו 1.4 מיליון דולר עוד לפני שהיו לנו הכנסות. קרן הון סיכון נוספת השקיעה בנו חצי מיליון דולר. סך הכל 2.1 מיליון דולר".

"בטח. ידענו שאנחנו רוצים סטארט-אפ שלנו וידענו שנצטרך כסף בהתחלה, כדי להוכיח לאנשים שכדאי להשקיע בנו. חלק גדול מאוד מהחסכונות שלנו הושקע פה. אנחנו לגמרי בפנים, כמו שאומרים".

"אני רוצה להצליח בבית שלי ולשלם את המסים במדינה שלי"

ובעצם, היא מספרת זו הסיבה שהם חזרו לארץ. "קל ישראלים וליהודים להצליח בחו"ל וקל יותר לגייס כסף בחו"ל, בעיקר בארה"ב והחיים שם נוחים בהרבה, אבל פה, כשאני הולכת על המדרכה - זה שלי. שם - לא.

"פה הכל הרבה יותר קשה אבל, איכשהו זה מרגיש כמו האפשרות היחידה שלנו. זה המקום היחידי בו אנחנו יכולים לשקוע בזה באמת. זה הבית. זה נשמע קצת, את יודעת, אם זה לא היה כל כך אמיתי לי, זה היה מוזר לי לשמוע את זה. אבל זו האמת שלנו.

"אולי זה נשמע פטריוטי וזה מאוד אישי, אבל אם אני עושה משהו ואני רוצה שהוא יצליח, אני רוצה שהוא יצליח בבית שלי. כלומר אני רוצה לשלם את המסים במדינה שלי. אני רוצה שזה יהיה שלי. אני רוצה שזה יעשה טוב למה ששלי. ואני מרגישה שפה זה שלנו. וגם הרבה יותר קל להיות כל כולך שקועה בעבודה, כשאני יודעת שהילדות שלי הן בישראל. שם קונים עזרה. וזאת עזרה מאוד טובה ומאוד מקצועית. אבל זו עזרה, זו לא אהבה".

מעדיפים לעבוד מהארץ, למרות שקשה(צילום: ירון ברנר)

למה זה לא מדויק מישראל?

יחד עם זאת, כשמורידים את התוסף מישראל, לא תמיד מקבלים תוצאות מדויקות ולעיתים מקבלים בעיקר תוצאות מאסוס (פינטו פרימן היא גם אחת ממנהלות קבוצת אסוס ישראל בפייסבוק, אך אין לה או לקבוצה כל קשר עסקי לאסוס). הסיבה לכך היא מעשית: "בחיפוש מהארץ המוצר שלנו לא מדויק, כי לא הרבה דברים נשלחים לישראל, אז הגבלנו מלכתחילה את הדאטה רק למה שמגיע לפה, במחירים שפויים", היא מספרת.

"אני לא רוצה שהלקוחות פה יראו פריט מבלומינגדיילס שעולה 150 דולר רק להביא אותו לישראל. זה לא פייר. ומצד שני, אנחנו לא רוצים להוביל לאתרים שיש בהם אופנה לא איכותית או שעלולה להיות לא איכותית. לכן הפיד הישראלי מצומצם לדברים שמתאימים לפה ולכן זה מגביל את רמת הדיוק שלנו פה. עד עכשיו היו תוצאות רק מאסוס, אבל במהלך השבוע הקרוב, יתווספו עוד המון מותגים לתוסף, גם בישראל. בארץ, הלקוחות יוכלו לבחור את אסוס בפילטר, אם ירצו מותג ששולח בחינם. בכל מקרה, הדיוק שלנו בארה"ב – הוא מאוד מאוד גבוה. ולשם אנחנו מכוונים – ואם גוגל מתישהו ירצו לקנות אותנו אז אנחנו מאוד נשמח".