הגיל השלישי: הסימולטור שילמד אתכם להימנע מנפילות
נפילות של קשישים הן בעיה ידועה ומכאיבה: הן עלולות לגרום לשברים, שרבים לא מתאוששים מהם. עכשיו מחקר הוכיח כי סימולטור חדש שנמצא באיכילוב המשלב הליכה עם אתגרים קוגניטיביים שונים מקטין את כמות הנפילות
הדוברת: שרי רונן. גיל: "תכתבי 80 ומעלה". היא גרושה, אם לשלושה וסבתא ל־11. רונן, כמו רוב אוכלוסיית הגיל שלה, בשנים האחרונות חששה כשהייתה צריכה לבצע פעולה שעבור רובנו היא כה פשוטה: ללכת.
מנתוני האו"ם עולה שאחד משלושה מבני 80 ומעלה סובל לעת זקנה משבר. לרוב, זה קורה מנפילות הנובעות מאובדן היכולת ללכת באופן יציב, לקום או להתיישב בצורה בטוחה. מדובר בתוצאה של בעיות פיזיות, אך לא רק: כ־80% מבני האוכלוסייה הבוגרת סובלים מליקוי קוגניטיבי מתון, דמנציה, פרקינסון ומחלות ניווניות אחרות, וגם אלה כנראה תורמים למצב.
קראו עוד
למה קשישים סובלים מנפילות תכופות - ואיך למנוע
הטיפ היומי: איך למנוע נפילות אצל קשישים
מחקר ישראלי: ריטלין גורם לקשישים ליפול פחות
צפו בסימולטור בפעולה:
הפירמידה התהפכה
בעבר, בעיות של בני 80 נגעו למספר לא גדול של אנשים ולכן לא זכו ליותר מדי תשומת לב. אולם בעשור האחרון חל שינוי דמוגרפי. בזכות היכולת להאריך חיים יש היפוך פירמידה: בעוד שבעבר תינוקות וילדים איכלסו את בסיסה הרחב של הפירמידה הדמוגרפית העולמית, כיום אחוז הקשישים הולך וגדל.
המציאות החדשה גרמה לכך שיותר ויותר מדענים ורופאים מחפשים דרכים כיצד לשפר את איכות החיים של הקשישים, עם דגש על מניעת נפילה. זאת כיוון שאחת התוצאות המקובלות של נפילות קשישים, שבר באגן, נחשבת סטטיסטית לגורם המקצר את חייהם באופן משמעותי.
אימון באמצעות מציאות מדומה הוא "הדבר החדש" בתחום. בדיקות העלו כי הוא מצמצם באופן מרשים את נפילות הקשישים. "סבלתי מסחרחורות ונפלתי פעמיים", מספרת רונן. "למזלי, לא נשברה לי אף עצם. גם אחרי התעמלות ייעודית לטיפול בתופעה שממנה סבלתי, חשתי שאני עדיין לא בטוחה בהליכה. באמצעות פרסומת נחשפתי לתרגול מציאות מדומה, ובלי להסס הלכתי על זה. התרגול עשה לי טוב ושיפר באופן משמעותי את יכולת התנועה שלי. אבל מה שהכי פיתה אותי להתנסות היה השילוב שיש במהלך האימון בין פעילות גופנית לפעילות קוגניטיבית".
גם בגילה, רונן היא אישה סופר פעילה. היא עסוקה בימים אלה בכתיבת ספרה האוטוביוגרפי, "וברוך השם", היא אומרת, "אספתי המון חוויות במהלך החיים ויש לי חומרים בשפע".
במהלך חייה היא עסקה בכתיבה עיתונאית במקומונים בשרון, הייתה כתבת הטלוויזיה המקומית של הרצליה, הנחתה ערבי ראיונות, תצוגות אופנה, ועברה לקריירת משחק רבת־שנים שהתחילה בתיאטרון העירוני של הרצליה.
"אחרי הנפילות, מאדם מאוד פעיל ורבגוני - הפכתי לאדם חסר ביטחון. ידעתי שפעילות קוגניטיבית לצד התעמלות תשמור עליי, תשמר את החדות שלי, כי כל זמן שהראש עובד והגוף מתופעל אני יכולה להמשיך להיות סקרנית, לחפש עניין בחיים וגם למצוא. הודות למציאות המדומה, כל זה נשמר אצלי", היא מתארת.
אז מהו אותו כלי שכה מסייע לקשישים להימנע מנפילות? "זה התחיל מזה שחיפשנו אתגר עבור בני 65 ומעלה, שעל פי נתונים סטטיסטיים נופלים לפחות פעם בשנה. כל ההיצע הקיים, שקשור בהתעמלות כזו או אחרת, מבורך, אבל לא נותן מענה לכל מה שקשור בקוגניציה. לכן, סימנו כמטרה למצוא שילוב בין המערכת הקוגניטיבית של הקשישים לזו המוטורית - וכך הגענו לפיתוח המציאות המדומה, המתרגלת את שתי היכולות האלה", מסבירה ד"ר ענת מירלמן, מנהלת המעבדה לחקר סימנים מוקדמים למחלות נוירו־דגנרטיביות במרכז הרפואי איכילוב.
וכיצד זה קורה בפועל?
"המטופל עולה על מסוע, מעין פס הליכה, ודרגות הקושי מותאמות לנתוניו האישיים. הוא הולך על הליכון שטוח ומתמודד עם משימות
יומיום בסביבה וירטואלית המוקרנת לו על מסך. תוך כדי הליכה נחשף המטופל בסימולציה לסביבה אורבנית הכוללת כבישים, מכשולי אבנים, שלוליות, קופסאות וארגזים שנזרקו לצד ולתוך השביל, וכו'. עליו גם לזכור את תוואי הדרך ולהתעלם מגירויים סביבתיים כמו סירנה של אמבולנס, ילדים רצים, בעלי חיים שחוצים את השביל. עליו ללכת - ולשמור על ריכוז תוך כדי הליכה, ושתשומת הלב לא תוסט", מסבירה ד"ר מירלמן.
כל תרגול אורך כ־45 דקות, ופיזיותרפיסט צמוד מלווה את הקשיש. "במהלך כל תרגול דרגת הקושי עולה בהדרגה. גם האימון הבא והבאים אחריו אינם חזרה על אותו דבר, אלא הולכים והופכים מאתגרים וקשים יותר".
ולמי מומלץ להתאמן על המציאות המדומה? "גם למי שרק סובל מתחושה של חוסר ביטחון בהליכה, אבל בעיקר למי שממש כבר פיתחו הפרעות הליכה, או מעדו ופוחדים פחד משתק מללכת, מי שעברו אירוע מוחי, חולי פרקינסון, טרשת נפוצה ועוד מנעד רחב של מטופלים שיכולים לשפר לעצמם את ההליכה - ובאמצעותה גם את איכות חייהם", מסבירה ד"ר מירלמן.
אחרי שנצבר ניסיון בתפעול מערכת המציאות המדומה, התפנו המומחים למחקר, שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת הרפואי הנחשב "The Lancet". המרכז הרפואי איכילוב הוביל את המחקר, שבו השתתפו חמישה מרכזים רפואיים נוספים מאיטליה, מבלגיה, מהולנד ומבריטניה.
שיפור של 42%
במחקר השתתפו 302 אנשים בגילים 90־60, שכולם מסוגלים ללכת לפחות חמש דקות ללא עזרה. משתתפי הניסוי חולקו לשתי קבוצות. בראשונה - חוו המשתתפים אימון הליכה על המסוע תוך כדי התמודדות עם חוויית המציאות המדומה, שכללה הליכה ברחוב וצעידה בפארק. בשנייה - התאמנו המשתתפים על המסוע בלבד. כולם התאמנו בסך הכל 18 פעמים במשך שישה שבועות. "תוצאות המחקר שלנו הראו שלאורך חצי שנה מגמר האימון, שיעור הנפילות בקרב משתתפי הקבוצה הראשונה ירד מ־11.9, שזה הממוצע בגילים אלה, ל־6.0 בלבד, כלומר, ירידה מרשימה של 42%. גם מתאמני המסוע בלבד שיפרו את המצב, אך אצלם חלה ירידה מ־10.7 (מאחר שהיו צעירים מעט יותר, הממוצע אצלם היה נמוך יותר מראש) ל־8.3 בלבד", היא מספרת. השיפור הניכר ביותר, אגב, נצפה בחולי פרקינסון וטרשת נפוצה.
"במשך שנים רבות, חולשת שרירים והפרעות בשיווי משקל בקרב בני הגיל המבוגר נחשבו לגורמי הנפילה המרכזיים. בשנים האחרונות הראינו כי גם היבטים קוגניטיביים חיוניים להליכה בטוחה. הליכה ביומיום דורשת תכנון מסלול, התארגנות נכונה, יכולת תגובה בהתמודדות עם מכשולים ויכולת ללכת ולבצע במקביל פעולה נוספת כמו לדבר בטלפון או עם חבר/ה. המערכת מאפשרת שיפור מיומנויות קוגניטיביות הדרושה להליכה שכזו", כתבה ד"ר מירלמן בסיכום המחקר. •
כך ניתן להימנע מנפילות
פרופ' משה סלעי, מנהל החטיבה האורתופדית באיכילוב, מסביר כיצד ניתן להימנע מנפילות:
להרבות בפעילות גופנית לסוגיה, בצורה מבוקרת, תוך דגש על שיפור שיווי המשקל.
לסלק מהבית מפגעים מזמני מעידה כגון שטיחונים על יד המיטה, חוטי טלפון שזולגים לרצפה ועוד.
לא להתרחץ באמבטיה. להשתמש רק במקלחון. בעמידה או בישיבה, לנוחות המשתמש.
להרחיב פתחים ולהתקין ידיות אחיזה, בעיקר במעברים, בחדרי השירותים ובמקלחת.
להקפיד להשתמש בתאורה כשמתעוררים בלילה לשירותים.
לאבחן דלדול עצם ולטפל בו.
הכתבה מתפרסמת במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
