ההוצל"פ תחויב ליידע לגבי גביית ריבית יתרה

ההוצאה לפועל תיידע חייבים שנגבתה מהם ריבית יתרה, כך התחייבו נציגיה בדיון בוועדה לביקורת המדינה שהתקיים היום (ב') בעקבות פרסום דו"ח מבקר  המדינה בנושא.

בוועדה נחשף כי רשויות מקומיות רבות מתעלמות מהפחתת ריבית הפיגורים שקבע בזמנו שר הפנים – אך משרד הפנים מסרב להתערב. כיום קיימים כ-135 אלף תיקי חייבים לרשויות המקומיות בהוצאה לפועל.

לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) התגלה כי בהוצאה לפועל נגבו חובות בסכומים גבוהים מהנדרש, אך התפתחה מחלוקת בין משרד הפנים לרשות האכיפה והגביה לגבי מי האחראי להשבת הכסף. "תשובות משרדי הממשלה נשמעו כמו פרק לא-מוצלח של 'פולישוק'", אמרה אלהרר. "כל יום נפתחים למלה מאלף תיקים חדשים ויש לוודא שפתיחת התיק תהיה תקינה, ושהחוב הוא אמיתי – ובריבית המתבקשת. למרות ההוראה בדיון הקודם, כי יש לבנות מנגנון של החזרה מידית של הכסף - שמתגלה גביית-יתר, עד היום ההליך איננו מתקיים. משרד הפנים מתנהג כאילו הוא מהאו"ם ולא כופה על הרשויות המקומיות את הפחתת ריבית הפיגורים – שנקבעה בחוק. לא להאמין שזו מדינת החוק שאנו חיים בה".

יובל חיו, נציג המבקר, הדגיש כי הגופים שנבדקו בדו"ח מבקר המדינה, הבטיחו שרוב הליקויים בהליכי פתרון, אך בחלקם נאמר מפורשות כי אין כוונה לתקן את הליקויים שהתגלו, כמו למשל גילוי שיעורי הריבית ומסירת דו"חות מצב תקופתיים המשקפים שינויים במצב החייב. הוא הוסיף כי משרד הפנים הוא המפקח על הרשויות המקומיות וחייב לוודא את שמירת החוק, והחזרת הכסף המיותר שנגבה.

סיון להבי, סגן מנהל המינהל לשלטון המקומי במשרד הפנים, הוסיף כי שר הפנים בזמנו גדעון סער החליט להוריד לחצי אחוז את ריבית הפיגורים של אזרחים החייבים ארנונה לרשות המקומית, ומדי שנה מתפרסמות לרשויות תזכורת להפחתת הריבית. לאחר שהתברר שחלק מהרשויות אינן עושות זאת, "אנו מחדדים את הנהלים אך אין לנו כלים חוקיים להיכנס בין הרשות לבין החייב".

עו"ד שחר פרלמן, מהלשכה המשפטית של המשרד, הבהיר כי "איננו יכולים להתערב בכל תיק ותיק של חייב", ואילו לדברי היועצת המשפטית של מרכז השלטון המקומי, נועה בן אריה, "אנחנו צינור להעברת המידע ממשרד הפנים לרשויות המקומיות, לא בכל 135 אלף תיקי החייבים לרשויות המקומיות, הריבית שנגבתה איננה-כדין. ביקשנו מהרשויות לבדוק זאת, אך אין לנו יכולת להכריחן לכך".

תומר מוסקוביץ', מנכ"ל רשות האכיפה והגביה, השיב: "אין לי יכולת חוקית לסווג תשלום 'ולצבוע' אותו. מי שחייב 3 מיליון שקל ומשלם 200 שקל מדי חודש הוא אכן פורע אט-אט את חובו – אך להעניק לו אשראי מחודש, זה כבר עניין אחר". הוא הבטיח לפנות לכל הרשויות המקומיות ולבקשן לבדוק האם הריביות שנגבו היו כדין, וכן ליידע בעניין את החייב.

רן מלמד, סמנכ"ל "ידיד", התריע כי יש להבהיר לחברות האשראי מתי חייבים משלמים את חובם באופן מסודר ורציף, והחברות יקבעו כיצד להתייחס לכך וכמה אשראי להעניק לחייב שכזה, ואילו אליסה דברה, מנהלת עמותת "בנקים לא מעל החוק", טענה כי לא פעם אין נתונים לגבי מדוע נפתח לחייב תיק הוצאה לפועל, ולעיתים רבות זו פשוט טעות הקלדה.