צו כינוס נכסים לאליעזר פישמן; עו"ד יוסף בנקל מונה למנהל המיוחד
אתמול הגיש פישמן מסמך לבית המשפט בו טען כי אין לו כלל חוב למס הכנסה. אורנשטיין הבהיר כי לא יכריע בעניין כעת. קודם לכן הוא הגיש הצעת הסדר נושים, לפיה הוא מתחייב לשלם כ-88 מיליון שקל. רשות המסים התנגדה להצעה
נשיא בית המשפט המחוזי נתן היום (ב') צו כינוס לנכסיו של איש העסקים אליעזר פישמן ומינה את עו"ד יוסף בנקל כמנהל המיוחד.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה
בתחילת השבוע שעבר הגיש פישמן הצעת הסדר נושים. לפי ההצעה, שכבר זכתה להתנגדות רשות המסים, פישמן מתחייב לשלם כ-88 מיליון שקל. זאת לדבריו בדרך מימוש מלוא זכויותיו ונכסיו האישיים, וכן על חשבון כספים נוספים, שאינם חלק ממסת נכסיו האישיים ולא ניתן לקבלם אלא בהסכמה רחבה של כלל הנושים ורעייתו.
"בדיון היום, הצעתי שלא תהיה התנגדות לצו כינוס ומינוי בעל תפקיד שיכנס אסיפות בהתאם להצעת ההסדר המוצעת", אמר הנשיא אורנשטיין בהחלטתו. "בהקשר זה אבהיר שלפי הוראות פשיטת הרגל תנאי לקיום אסיפת נושים הינו קיום צו כינוס. הנושים כולם מסכימים למתן צו הכינוס והתגלעה מחלוקת באשר לזהות בעל התפקיד".
רשות המיסים הציעה את עו"ד יצחק יונגר, אולם עו"ד שולי גולדבלט, בא כוחו של פישר, התנגד להצעה זו. "לאור ההסכמה, ובהינתן מצבת החובות של החייב ובהיעדר מקורות לפרוע את החוב התקיימו התנאים למתן צו כינוס", סיכם השופט אורנשטיין והדגיש כי אין בהחלטתו להכריע בעניין החוב למס הכנסה, וכי עניין זה יתברר בהמשך.
אורנשטיין נימק את בחירתו בעו"ד בנקל למנהל המיוחד וכתב כי "נכון יהיה למנות בעל תפקיד נייטרלי שאינו מטעם מי מהצדדים, ועל מנת שיוכל לגבש חוות דעת אובייקטיבית ולמצות חקירה רלוונטית. הוא יוכל להסתייע בבעלי מקצוע, לרבות כלכלים ורואי חשבון". עו"ד בנקל יפקיד התחייבות עצמית על סך 500 אלף שקל ועליו להגיש את הדו"ח הראשון עד ל-11 בינואר 2017.
לפי המפורט, להצעת ההסדר של פישמן נוספה הקניית כספים בסך 18 מיליון שקל, שמבוססים לפי הנטען על תרומה של אשתו מתוך מכר בית המגורים, יצירת מקורות נוספים מתוך החברות נוכח הסכמת הנושים באופן שיאפשר העשרת קופת ההסדר בסכום של 14 מיליון שקל וכן סעיף התעשרות לפיו 50% מהתעשרותו בשש השנים מיום אישור ההסדר תועבר לטובת הנושים.
אתמול הגיש פישמן מסמך לבית המשפט בו טען כי אין לו כלל חוב למס הכנסה. הוא ציין כי "במסגרת הדו"ח גם יושמה הלכת הירשזון כפי שתובא להלן והפסדי פישמן לשנת 2015 קוזזו מרווחים שנוצרו לו בשנת 2006 באופן המבטל את חוב פישמן למס הכנסה".
למעשה, ביקש פישמן לקזז הפסדי עבר עם רווחים חדשים, מה שלא היה אפשרי בישראל עד לפסק הדין של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון בנוגע לתשלום המס שנדרש לשלם, לאחר שגנב 1.9 מיליון שקל מעמות ניל"י. עד פסק דין זה ניתן היה לקזז הפסדים רק כנגד רווחים עתידיים, וכסף ששולם לרשות המסים לא היה מוחזר אלא במקרים חריגים מאוד, ולאחריו נקבע כי ניתן לקזז גם רווחים אחורה. אלא, שהלכה זו טרם התקבלה סופית על ידי בית המשפט, שכן מתנהל כיום דיון נוסף בנושא הירשזון בבית המשפט העליון בהרכב של שבעה שופטים.
לפנייה לכתב/ת 
