הנאום הציוני של ראש ממשלת בריטניה: "ישראל דמוקרטיה פורחת"
תרזה מיי הופיעה בפני אגודת ידידי ישראל במפלגתה והכריזה כי "הצהרת בלפור היא מהמכתבים החשובים בהיסטוריה". היא אמרה כי "תנועת החרם טועה", הצהירה כי תילחם באנטישמיות והבהירה: "כספי מסים שלנו לא יועברו למשפחות מחבלים"
"הצהרת בלפור היא אחד המכתבים החשובים ביותר בהיסטוריה", הצהירה על הבמה במלון "ווסטמינסטר פארק פלאזה" בלונדון אחרי שהקריאה קטע נבחר מתוך מסמך התמיכה הפומבי הראשון של ממשלת בריטניה בבית לאומי ליהודים בארץ ישראל. "אנחנו בבריטניה מאמינים בפתרון שתי המדינות לשני עמים, שהדרך היחידה להשיג אותו היא באמצעות משא ומתן ישיר, ללא תנאים מוקדמים".
היא הגדירה את ישראל "דמוקרטיה פורחת, מגדלור של סובלנות, מנוע של חדשנות ודוגמה ומודל לשאר העולם לאופן שבו מתגברים על קשיים ומכניעים חסרונות".
מיי הזכירה את ביקורה בישראל ב-2014, אז כיהנה כשרת הפנים: "רק כשאתה מתהלך בירושלים או בתל אביב, ורואה מדינה שבה כל בני הדתות והמינים מרגישים חופשיים ושווים בעיני החוק – אתה מבין".
היא הזכירה את שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו על ידי חמאס בתקופת ביקורה – אייל יפרח, נפתלי פרנקל וגיל-עד שער. "ראיתי את האופן שבו חשופה ישראל לסכנות", הדגישה.
מיי תקפה בחריפות את כספי הסיוע המועבר לרשות הפלסטינית, שחלקם מועברים בסופו של דבר למשפחות של טרוריסטים: "אומר זאת באופן ברור: כספי משלם המסים הבריטי לא יועברו כתשלומים לטרוריסטים ולבני משפחותיהם". בדבריה היא כיוונה גם אל אחת הנוכחות באולם, סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, המקדמת בשנים האחרונות קיצוץ בכספי הסיוע ממדינות זרות לרשות.
בהזדמנות זו לעגה ראש הממשלה לשרשרת השערוריות שפקדה בחודשים האחרונים את מפלגת הלייבור היריבה, ובהן השעיית כ-50 מחברי התנועה בגלל התבטאויות אנטישמיות. היא סיפרה על ארוחת הצהריים של אגודת ידידי ישראל בלייבור שהתקיימה לאחרונה, ובמהלכה הנוכחים שרו "עם ישראל חי", והמשיכה בציניות: "אומר זאת כך: אין מספיק קריוקי שמסוגל לכסות על עצימת עיניים לנוכח אנטישמיות".
במהלך הארוחה נפגשה מיי עם סגנית השר חוטובלי, שאמרה לה שהיא משמשת מודל לחיקוי עבור נשים רבות בעולם. "ובכן, גם את משמשת מודל כזה, בהיותך פוליטיקאית צעירה ועולה", השיבה לה מיי, שהודתה לחוטובלי על הזמנתה לבקר בישראל בעתיד.
עוד קודם לכן במהלך נאומה התייחסה מיי ל"ברקזיט", משאל העם שאמור להוביל את יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי, וטענה שמדובר בהזדמנות: "בריטניה מגדירה לעצמה תפקיד חדש בעולם. ישראל תהיה קריטית עבורנו במלאכה זו".
היא הזכירה שבריטניה היא הפרטנרית השנייה בגודלה ביחסי המסחר עם ישראל והדגישה ש-300 חברות ישראליות פועלות על אדמתה: "אנחנו חוגגים את ההישגים הללו ועלינו לגנות כל ניסיון לחתור תחת יחסים אלו באמצעות חרמות. אני לא יכולה להיות ברורה יותר: תנועת החרם טועה. אנו לא מקבלים אותה והממשלה הנוכחית לא תדון עם חברי התנועה".
היא הוסיפה שהממשלה בראשותה תפעל להוסיף את ישראל לרשימת המדינות שלהן הסכמי סחר חופשי עם בריטניה.
ובתוך כך, אתמול הודיעה שרת הפנים הבריטית, אמבר רוד, על הוצאתו מהחוק של ארגון ניאו-נאצי בבריטניה. הארגון, "פעולה לאומית" (National Action), הוא הארגון הימני-קיצוני הראשון שפעילותו נאסרת על פי החוקים החדשים, המגדירים אנטישמיות.
המשמעות היא כי כל חבר בארגון, או כל אדם שיפנה לארגון בבקשת סיוע או עזרה – עשוי למצוא עצמו במעצר. "זהו ארגון גזעני, אנטישמי והומופובי, ואין לו מקום בבריטניה", הודיעה השרה רוד. יש לציין כי אחד מחברי הארגון הוא תומאס מאיר, שביצע בחודש יוני את ההתנקשות בחייה של חברת הפרלמנט ג'ו קוקס, ימים ספורים לפני משאל העם על חברותה של בריטניה באיחוד האירופי.
לפנייה לכתב/ת 
