שנתיים אחרי הלידה: זוג נשים הוכרו כהורים
הדס ומור ביקשו להכיר בשתיהן כאימהות חוקיות לבן שלהן הלל. באופן תקדימי, ובניגוד לעמדת המדינה, קבע בית המשפט כי יש להכיר בהורות של זוגות חד-מיניים מיום הלידה - גם רטרואקטיבית. "אנחנו מתרגשות", סיפרו בנות הזוג. "חבל שהיה צריך מאבק משפטי עבור משהו פשוט וטבעי"
בפסק דין ראשון מסוגו, הכיר בית המשפט בישראל רטרואקטיבית בהורות של זוג נשים מיום היוולדו של תינוקן. כך נודע ל-ynet. המדינה התנגדה להחלטה, אך בתחילת החודש קבע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב כי המדינה תחויב להכיר בהורות של זוגות חד-מיניים, שנקבעו כך באמצעות "צו הורות", מרגע לידתו של התינוק גם אם הצו ניתן בשלב מאוחר יותר. "אנחנו מתרגשות", סיפרו האימהות שעתרו לבית המשפט. "הוא בן של שתינו ביחד, ואנחנו מקוות שההחלטה תסייע גם למשפחות נוספות".
- לקריאת פסק הדין המלא - לחצו כאן
משנת 2005 יכולים זוגות חד-מיניים לאמץ את ילדיהם הביולוגיים של בני זוגם, כך קבע בית המשפט העליון בפסק דין "ירוס-חקק". אך החל משנת 2015 יש הליך מהיר ופשוט יותר: זוגות חד-מיניים יכולים לקבל "צו הורות" מבית המשפט ללא התערבות של הרשות למען הילד, שמפקחת על אימוצים, ולרוב ללא תסקיר של עובדת סוציאלית. מדובר בהליך קצר ופשוט יותר.
הבעיה עם ההליך החדש היא ש"צו ההורות" תקף רק מיום מתן ההחלטה של השופט, וכך ילד לזוג לסביות, למשל, נשאר עם אימא אחת בלבד שרשומה בתעודת הלידה. במקרה כזה, אם אירע אסון בטרם מתן ההחלטה – אין שום הגנה על זכויות הילד או זכויות האימהות.
העותרות, בנות הזוג הדס איילון (38) ומור ארקדיר איילון (37), דרשו כי הכרזת בית המשפט על אמו הלא ביולוגית כ"הורה נוסף" לתינוק תחול מיום לידתו, כך שניתן יהיה לדרוש להנפיק לו תעודת לידה עם שמותיהן של שתי האימהות.
"אנחנו מתרגשות מאוד מהחלטת בית המשפט", סיפרה הדס ל-ynet. "זו החלטה שמשקפת את מציאות חיינו שבה אנו מגדלות יחד את הלל כשתי אימהות שוות. במהלך חיינו המשותפים החלטנו יחד להביאו לעולם והיה לנו ברור מההתחלה שהוא בן של שתינו. מבחינת הלל ומבחינת כל הסביבה שלו אנו שתי אמהותיו באותה המידה. חבל שהיה צריך לנהל מאבק בבית משפט כדי להכיר במשהו כל כך פשוט וטבעי. אנחנו מקוות שההחלטה תעזור לעוד ילדים רבים עם שתי אמהות במדינה".
המדינה התנגדה ואף ביקשה לבטל את פסק הדין בטענה שהוא נוגד את "תקנת הציבור". אך בשבוע שעבר דחה בית המשפט את טענת המדינה וקבע כי אכן לילד יש שתי אימהות מיום שנולד.
השופט נפתלי שילה, סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב החתום על הפסיקה, קבע גם שאין צורך בבדיקה של עובדת סוציאלית לאימהות חד-מיניות לפני שמכירים בהורות המשותפת שלהן על הילדים שאחת מהן ילדה במהלך חייהן המשותפים.
"אם הצו יחול רק מיום מתן הצו, הוא יחטא לאמת"
הדס ומור הכירו לפני עשר שנים, ובמסגרת חייהן המשותפים החליטו להביא לעולם ילד. מור ילדה את תינוקן של השתיים באמצעות תרומת זרע, ומאז הן מגדלות באהבה את בנן המשותף, הלל בן השנתיים.
לפני כחצי שנה פנו האימהות פנו לבית המשפט וביקשו להכיר בהורות של האם הלא ביולוגית, הדס, באמצעות צו הורות. נציגיו של היועץ המשפטי לממשלה דרשו לערוך למשפחה בדיקה של עובדת סוציאלית, אך בקשתם נדחתה. בהמשך חתם בית המשפט על צו הורות מיום הלידה, אך המדינה ביקשה לבטלו בנימוק שהצו נוגד את תקנת הציבור ופוגע בטובת הפעוט.
השופט קבע בנוסף כי "צו ההורות הפסיקתי מצהיר כי בן הזוג של ההורה הביולוגי, שמגדל את הקטין עמו מיום לידתו, הוא הורה לכל דבר ועניין. לא מדובר בצו המכונן מצב חדש שנוצר, אלא הוא משקף עובדה קיימת, שלפיה בן זוגו של ההורה הביולוגי משמש כהורה נוסף. אין כל מניעה כי הצהרה זו לא תחול רטרואקטיבית ותשקף את המצב לאשורו, דהיינו שמיום הלידה, בן הזוג שאינו הורה ביולוגי, משמש כהורה נוסף לכל דבר ועניין".
עו"ד עירא הדר, מומחית לזכויות להט"ב שייצגה את בנות הזוג מסרה: "במשך כ-20 שנה אנחנו נלחמים על ההכרה בהורות המשותפת של זוגות מאותו המין. עכשיו בית המשפט הלך צעד נוסף וקבע שצווי ההורות יוחלו רטרואקטיבית מיום הלידה, באופן שיאפשר לקבל גם תעודות לידה שבהן תופענה שתי האימהות. אני מקווה שהצעד הבא יהיה רישום של הורות להט"בית באופן מיידי לאחר הלידה ללא שום צורך בהתערבות של בתי המשפט".
"עצוב לראות כמה משאבים רשויות המדינה מבזבזים במאבקים נגד משפחות להט"ב", הוסיפה עו"ד הדר. "גם במקרה הזה, נציגי היועץ המשפטי לממשלה נאבקו במלוא כוחם בניסיון למנוע הוצאה של צווי הורות מיום הלידה. למזלנו, בית המשפט הבין היטב שבסך הכול יש כאן משפחות שמבקשות לחיות את חייהן בשקט ובשלווה ולקבל את מלוא ההגנה על הילדים שלהן, בלי הליכים מכבידים, יקרים ומיותרים".
לפנייה לכתב/ת 
