אף אחד לא מדבר על מקל / טור
כולם מדברים על הדר ובצדק אבל מי שאמור להיות המנהיג, עם עבר ב-NBA, אליפויות והשכר הגבוה בין הישראלים בליגה, נעלם ברגעי ההכרעה ב-92:91 לגלבוע גליל. זעקת הישראלי האבוד נשמעת כשלמעשה, הוא הפסיד למכבי ת"א את המשחק. שרון דוידוביץ' על סימפטום העלמת האשמה מהשחקנים
בבוקר שאחרי ההפסד הדרמטי של מכבי ת"א 92:91 בבית לגלבוע/גליל, קמו בני ישראל ונהרו לעבר מטרת משותפת אחת – ראשו של רמי הדר.
גם אמש הוא לא תיפקד. התקשה לקבל את ההחלטות הנכונות, לא עצר את הריצה של גלבוע/גליל בדקות ההכרעה, התעסק בוויכוחים עם מאיק צירבס וגם הראיון ההזוי וחסר התשובות בסיום, לא ממש גרמו לעדר לחשוב שיש מטרה אחרת לעוט עליה. רק שדווקא בבוקר הזה, העדר מובל לכיוון הלא נכון.
כולם מדברים על הדר, אף אחד לא מדבר על מקל
אז בואו נדבר על גל מקל. לא רק על 4 הנקודות, 4 האסיסטים ו-5 הריבאונדים שרשם ב-21 דקות על המגרש. אלא על מה שעשה, או יותר נכון לא עשה – בשניות הסיום.
17 שניות לסיום, בפלוס 3, גיא פניני הוציא כדור מתחת לסל. מקל, הרכז ומי שאמור לקחת אחריות בדיוק ברגעים האלה, החל בריצה הרחק מהכדור, במקום לפנות עוד אופציה למסירה. זה הסתיים באיבוד וסל. לאחר מכן, שחקן של 80% מהקו, החטיא שתי זריקות עונשין מכריעות שהיו כנראה גומרות את המשחק. בהגנה האחרונה, כשניסה להגיע לעזרה על סיגרס, הוא איבד שווי משקל בצורה שלומיאלית, החליק ומעד. סיגרס ניצח.
הישראלי הבכיר בקבוצה היקרה בישראל, שחקן נבחרת, עם אליפויות, עבר ב-NBA, השחקן עם השכר הכי גבוה בליגה בין הישראלים ומי שאמור להיות המנהיג של הקבוצה, ודאי במסגרת המקומית – נעלם ומעד, תרתי משמע, בדקות ההכרעה.
אבל כולם מאשימים את רמי הדר. מאשימים את הדר שאולי לא נתן לו מספיק לשחק, שאולי הוא לא נוסך בו מספיק ביטחון. אולי.
המציאות היא שמקל רושם 8.2 נק' ו-4.3 אס' בלבד ב-22.3 דקות בליגה המקומית. וביורוליג הוא הספיק לקלוע 4 נקודות ב-52 דקות במצטבר העונה. ולמרות זאת, כולם זועקים את זעקת הכישרון הישראלי האבוד שלא מקבל דקות. מחרפים נפשם בהגנה על "החרפה" שנעשתה לו מול אנאדולו אפס כאשר הוחלף תוך 19 שניות. מגוננים עליו כאילו היה ילד, הילד של כולנו. זה שבאופן מעשי, הפסיד את המשחק.
סימפטום "גל מקל"
שאלת "מה קרה לגל מקל" צריכה לעלות באופן רחב יותר, בזמן אחר. איך הפך אחד הכישרונות הגדולים שלנו, שהוביל שתי אלופות בישראל ושיחק ב-NBA, לשחקן חסר ביטחון, לא יוזם, לא מנהיגותי. אפשר יהיה לשאול שאלות מיחסי ציבור גבוהים ועד לקבל החלטת גרועה בקריירה.
אבל שאלת גל מקל בבוקר זה, לא מתמקדת בו – אלא היא סימפטום "גל מקל" שיצא מפרופורציה בעולם הספורט. סימפטום של האדרת כוחו ואחריותו של המאמן, יהא אשר יהא, בכל ענף, בכל הקשור להפסדים. סימפטום "גל מקל" מעלים כמעט לחלוטין את האשמה שצריכה להיות מכוונת בראש ובראשונה לאלה שמשחקים את המשחק.
בינתיים שוב עולים ציטוטים עלומי שם על שחקנים שלא מסתדרים עם המאמן, שלא מקבלים צ'אנסים. ההתבכיינות נמשכת. אין ספק שעם מאמן טוב ומתאים יותר, עם מנהל מקצועי אחר, מכבי ת"א לא הייתה במקום שהיא. מצד שני – לא רמי הדר החטיא שתי זריקות מכריעות מהקו. זה היה גל מקל.
לפנייה לכתב/ת 
