"איך יכול להיות שזה כל מה שהוא קיבל?"

לטורים הקודמים של שני:

בוכריס, שקרים ווידאו-טייפ

אדוני המפכ"ל, יודע למה כ"כ מעט מתלוננות?

אונס אפור

אונס - מיתוסים ועובדות

אנשים עם אהבת חינם נטו. זה הכל

הראיות מתפוגגות

נוזלי גוף או סיבי בגדים כמעט שלא נמצאים בזירות פשע. סימני אלימות, אם קיימים, נעלמים בדרך כלל עד הזמן שלוקח לנפגעת לאזור אומץ ולהתחיל את המהלך שמעמת אותה עם התוקף שלה. וזה חלק מהעניין בגלל שהפשע הוא פשע אינטימי כשברוב המקרים נוכחים בו שניים, הפושע וקורבנו.

ראיות מוחשיות ישירות יכולות להתקבל אך ורק על ידי הקורבן, מה שדורש מהקורבן עוד מעמסה ומאמצים נפשיים ורגשיים. כמו שתיארה לי לא מזמן נפגעת תקיפה מינית גיבורה את הליכתה עם שקית בה הסדין שלה מגואל בדמה אל תחנת המשטרה. כשהיא אחת הבודדות ששמעתי שעשתה דבר כזה. בדרך כלל, עד שנפגעי תקיפה מינית מתחזקים מספיק בכדי לעמוד בהליך פלילי נגד התוקף שלהם, כל הראיות מתפוגגות.

אמצעי השפלה, הקטנה וזלזול

וכך אנס מורשע באונס אחד מתוך 6 מתלוננות, או חשוד באונס שמתלוננות עליו למעלה מעשר נשים מכין את עצמו נפשית ויודע שכל מה שהוא צריך להוכיח זה שהמילה שלו "חזקה" יותר מהמילה שלה או שלהן. כי זה מה שנשאר כמעט תמיד בפשע הארור הזה. המילה שלו נגד המילה שלך.

והוא יעשה זאת. ישתמש באסטרטגיית האשמת הקורבן הקלאסית מבלי לבחול באמצעי השפלה, הקטנה וזלזול בנפגע/ת, תוך העלאת קרנו והתעקשות על תמימותו. זה עוד גרוע יותר אם יש ביניכם פערים המאפשרים הקטנתכם. מפקד מול פקוד/ה. מעסיק מול מועסק/ת. מבוגר המכובד ומוכר בחברה מול צעיר/ה אנונימית הקלים להכפשה ועוד.

תחשבו שהרגע קיבלתם הודעה הזויה ואתם מספרים עליה לחבר. אם הסיפור רחוק מלהיות שגרתי - הסיכוי שתשמעו את המשפט - "די, לא מאמין", הוא גבוה. אתם תצלמו מסך ותשלחו או שתראו לו בנייד שלכם את הראיה בה אתם מחזיקים ותוכיחו את צדקתכם. כשאתם לא מצויידים באמצעי טכנולוגי שמתעד את מה שראיתם או חוויתם - אתם מנסים להוכיח שזה אכן קרה.

תחשבו עכשיו על אותו תרחיש אבל כשמדובר באחד הדברים הקשים והנוראים ביותר שקרו לכם. דבר כזה שאתם מתביישים שקרה לכם. קשה לכם לדבר עליו. תחשבו אז מה היה קורה לו הייתם מספרים ומדברים את זה סופסוף ואז לא היו מאמינים לכם. ואין לכם איך להוכיח.

הסוד שלכם יוצא מכם החוצה לקהל לא אוהד

תנסו לדמיין רגע את עצמכם, עומדים ומספרים לחדר הומה אדם או לקבוצת אנשים - אנשים זרים, שאתם לא מכירים, כשאתם צריכים לספר סוד כמוס לכם, אישי, כואב. תנסו לדמיין מה זה לספר את כל זה. דמיינו לרגע את הסוד שלכם יוצא מכם החוצה לקהל לא אוהד.

דמיינו כל מחשבה קשה שיש לכם על עצמכם, על האדם שמעורב בסוד שלכם, דמיינו כל ריח, תמונה בראש, סאונד, כאב, קושי. כשתצליחו לרגע לדמיין את זה, ותוסיפו גם לתמונה שיש לכם בראש את העובדה שאתם מספרים על פגיעה קשה בכם ומי שנמצא באותו חדר הוא גם מי שפשע בכם - אולי אז תבינו את הגבורה שעומדת מאחורי כל קורבן תקיפה מינית שהתחיל וגם סיים הליך פלילי נגד הפושע בו.

איך הגעת לסיטואציה בכלל?

ההוכחה של פשעי מין היא קשה. רוב התלונות נסגרות מחוסר ראיות. רוב העונשים המתקבלים אינם הולמים את הפשע שבוצע. אני מתנגדת למשפטי שדה. לא אכתוב על אדם שהוא אשם ללא הרשעתו. מצד שני באותה נשימה אני יודעת שזה שהוא לא הורשע, לא אומר שהיא שיקרה.

• שני שטלריד היא אמא של עמית וטל. לאחר שחשפה בתקשורת את סיפור האונס האישי שלה והשיקה את ״קמפיין האותיות״ , ו״לא לבושה״ , הקימה את עמותת ״אות הזדהות למען נפגעי תקיפה מינית״ ומאז היא פעילה במאבק נגד תקיפות מיניות, תוך ליווי מאות נפגעים והעברת הרצאות בנושא.
  

• להזמנת הרצאה היכנסו לעמוד הפייסבוק או שלחו מייל ל: shtalryd74@gmail.com  .
  

• מעבר לקווי הטלפון של מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ממתינות מתנדבות לנשים ומתנדבים לגברים, להקשיב ולשוחח באנונימיות מוחלטת. אתם לא לבד. התקשרו 1202 לקווי סיוע לנפגעות תקיפה מינית ו-1203 לנפגעי תקיפה מינית.