נינט על החיים בחו"ל: "רציתי להיות זרה"
מאז שהעתיקה את חייה ללוס אנג'לס, נינט טייב עובדת קשה ומופיעה בברים מעושנים - לפעמים מול עשרות בודדות של אנשים. "אני צריכה להרוויח את הקהל מהתחלה", היא מודה בראיון ל-ynet, רגע לפני ביקור פלוס הופעה בארץ, וגם מסבירה איך הגעגועים תרמו ליצירה ולמה האמריקאים, בניגוד לקהל הישראלי - יודעים לפרגן
תגידו עליה מה שתגידו - המעבר של נינט טייב לארצות הברית הוא אקט של מי שחולמת בגדול, גם אם לצורך כך היא צריכה שוב לחזור לעבוד בקטן. וכשאנחנו אומרים "קטן" אנחנו מתכוונים לעבודת שטח אינטנסיבית, בלי סוף הופעות (לעיתים מול קהל של עשרות בודדות) ושעות אימון רבות על גיטרה בסטודיו צנוע מאוד. אפילו את הסטיילינג לקליפים החדשים שלה (עוד נגיע אליהם בהמשך) היא עושה בעצמה.
"הכל מתחיל פה מהתחלה. אני צריכה להרוויח את הקהל", היא אומרת בראיון ל-ynet ממקום מעוזה הנוכחי בלוס אנג'לס, לשם עברה לפני כארבעה חודשים יחד עם הבעל יוסי מזרחי ובתה אמיליה. "היו פה הופעות שבהן המקום היה מפוצץ והיו פה הופעות שלא היו בהן הרבה אנשים, וזה בסדר, זה חלק מהדרך ואני מאוד מקבלת את זה. ציפיתי שזה מה שיהיה. לא ציפיתי שאבוא לפה להופיע והכל יהיה מפוצץ. ממש לא. זה גם לא ממש ריאלי, נכון לעכשיו. ההופעה הראשונה שהייתה לנו פה הייתה סולד אאוט והמקום היה מפורק. בהופעה השנייה היו פחות אנשים, בהופעה השלישית היה מפורק, בהופעה הרביעית פחות - זה מאוד דינמי ואני יודעת שזה חלק מהדרך, שזו התחלה. מכאן אפשר רק לגדול ולצמוח".
לצבור קהל מאפס - זו המשימה כרגע. אבל אם עבור כל מוזיקאי אחר יציאה מהבועה ומעבר למגרש שהוא כל דבר פרט לביתי זו משימה מורכבת, אולי מאיימת - עבור טייב מדובר כמעט בהקלה. הקהל החדש, זה שהצטרף בחודשים האחרונים, התוודע אליה בשלב מגובש ובשל יותר בבגרותה המוזיקלית והאישית. שם, בברים המעושנים או באולמות התיאטרון המפוארים, היא נינט המוזיקאית - בלי ההיסטוריה של "כוכב נולד", אקסים מוכרים וכל האסוציאציות שקופצות בארץ למשמע שמה - אסוציאציות שגם היא תגיד לכם שהסיחו את הדעת מכל מה שחשוב. ככה זה כשכולם (חושבים שהם) מכירים אותך, לפני שאת מכירה את עצמך. גם נינט הבינה שבאזור הנוחות קשה מאוד להשתנות.
2016 אוטוטו מסתיימת - הצביעו עכשיו בסקר סוף השנה שלנו
"רציתי לשנות אווירה, להיות במקום זר, להיות זרה", היא אומרת, "הזרות היא משהו שלדעתי מאוד חשוב ליצירה. ככה אני מרגישה בכל אופן. זה בא מהמקום הזה, וגם כמובן מהמקום של ללכת בעקבות החלום הגדול. אנחנו עדיין חוקרים ומנסים להבין מה המקום שלנו בתוך המקום הענק הזה, זה לא שהכל דבש ונעימי. כשאתה לוקח את המשפחה שלך ועוקר אותה מהמקום המוכר והבטוח והחם - זה עושה הרבה. זה בעיקר גם גורם לך להבין מה באמת חשוב. יש רגעי שבירה, בגלל הגעגועים למשפחה, לחברים ולבית, וזה מה שמוציא את הצדדים שנותנים לך השראה לכתוב. המרחק מהארץ היה חשוב בהקשר הזה, לא מתוך מקום רע, דווקא להיפך, ממקום טוב, כשאתה מתרחק מהבית אתה פשוט פתאום מבין דברים אחרת ואתה מסתכל על דברים אחרת".
"פה הם יודעים לפרגן", היא ממשיכה, כשהיא מתייחסת לאופן בו התקבל הקליפ החדש והפרובוקטיבי שלה, "Subservient", על ידי הקהל האמריקני לעומת זה הישראלי (רמז: הטוקבקיסטים תמיד מוצאים מה לא לאהוב). "קיבלתי תגובות מדהימות. ברמה שכל יום אני מקבלת למייל איזשהי כתבה שיצאה במגזין כזה או אחר, שרוצה לדבר איתי על הקליפ וחושב כמה שהקליפ הזה מיוחד ויפה ומאוד מאוד אמנותי. פה זה דף נקי, חלק, אני באה כשהזהות המוזיקלית שלי מאוד מגובשת, אז זה הרבה יותר קל. אתה לא משקיע אנרגיה בדברים שאתה לא צריך להשקיע בהם אנרגיה, אתה פשוט מתמקד בעשייה, וזה כל ההבדל. אני כבר יודעת מה אני רוצה לעשות ואני דבקה בזה כמו דבק מגע שלוש שניות, אבל אין ספק שבתקופה ההיא זה היה לא פשוט, הניסיון לשכנע. היום אני מסתכלת על זה אחרת כי דברים השתנו ואני במקום טוב".
במקום הטוב הזה היא צועדת לקראת אלבום בינלאומי חדש באנגלית, שייצא בתחילת השנה הבאה וילווה בסיבוב הופעות ברחבי ארצות הברית. הסינגלים שיצאו מתוכו, בהם שיר הנושא "Paper Parachute", כבר זכו ללא מעט סיקור (ואפילו פרגון במגזין "רולינג סטון"), וגם הרומן המקצועי שלה עם סטיבן ווילסון עוד רחוק מלהסתיים. אחרי ששרה במקומו במשך הופעה שלמה בניו יורק לאחר שאיבד את קולו, הזמין אותה המוזיקאי הבריטי להשתתף גם באלבומו הבא. לנוכח כל אלה, הבחירה של נינט לעצור את התנופה ולהופיע בישראל מפתיעה משהו.
"קודם כל אני קופצת חזרה לביקור", היא מסבירה, "אני רוצה לראות את המשפחה שלי, את החברים שלי ואת כל מה שאני אוהבת בארץ. וחשבתי שזה יהיה נורא חבל אם אני אהיה בארץ ולא אעשה הופעה. הייתה גם דרישה מאוד גדולה מצד הקהל, אז אמרתי יאללה טוב ברור, אני באה לארץ, הופעה בבארבי, בוא נעשה את זה".
נינט טייב תופיע ב-21 בדצמבר במועדון הבארבי בתל אביב.
