ערן זהבי: "כל האצטדיון בסין עם החולצות שלי"
סין. גולדהאר. קרויף. בניון. עטר. נאום העכברים. נבחרת ישראל. הפועל ת"א. באר־שבע. פוליטיקה. קנאה. וגם כסף. רגע לפני שהוא חוזר לעונה שנייה בגוואנגז'ו, ערן זהבי מדבר
המזוודות בבית משפחת זהבי בשכונת פואבלו־אספניול בראשל"צ כבר נשלפו מהבוידעם, טפסי הרישום לגן הסיני של שלושת הילדים כבר מולאו, והם מונחים על השולחן במטבח. אפילו לכלב טוי כבר מצאו בית חם. כמעט הכל כבר מוכן: בעוד שבועיים וחצי ערן זהבי עולה על המטוס לסין וחוזר לגוואנגז'ו.
רגע לפני סיום 2016, קפטן נבחרת ישראל התפנה לדבר בפתיחות על השנה המסעירה שעברה עליו. המעבר לסין והביקורת עליו, הוואקום שהותיר במכבי ת"א, נאום העכברים בעניין הנבחרת, העלייה של הפועל באר־שבע, ההתפרקות של הפועל ת"א. הכוכב הגדול של הכדורגל הישראלי גם לא מהסס לחשוף הצעות שקיבל מקבוצות אחרות, ומסתכל קדימה לשנים שאחרי תליית הנעליים.
"אין ספק שאני אחד השמות החזקים בשוק הסיני", אומר זהבי, שעבר לגוואנגז'ו R&F תמורת שמונה מיליון דולר. "מצד שני, כשמגיע מאמן של שנגחאי והוא יכול להביא את טבס או זהבי, מה הוא יגיד? אם יש כסף - תביא טבס, אחר כך בוא נראה מה קורה עם זהבי".
המעמד שצבר בסין מדהים, בטח כשחושבים על כך שעשה זאת בחצי עונה בלבד. התוצרת שלו הייתה מיידית, 17 שערים ומקום שביעי בדירוג מלך השערים, המשך ישיר לעונה שוברת השיאים שלו בישראל, בה הבקיע 35 שערי ליגה. "אני חושב שכל האצטדיון עם החולצות שלי", הוא מספר, "אבל בעונה הבאה אני חוזר ממספר 25 ל־7. יהיו מכירות רבות אם אשאר".
במידה שזהבי יישאר בקבוצתו, חוזהו צפוי להמריא לאזור ה־8־10 מיליון דולר בעונה. מועדונים גדולים ועשירים יותר ברפובליקה העממית כבר לוטשים עיניים לכוכב הישראלי. "אי אפשר להרוויח בקריירה הכל", הוא אומר. "שיחקתי בליגה גדולה כמו איטליה, הגשמתי חלום להוכיח את עצמי ולשחק בליגות האלו. המחמאה הגדולה היא שבליגות הגדולות לא היו יכולים לשלם ולרכוש אותי".
אולי תחשוף מי הקבוצות שהתעניינו בך?
"הייתי קרוב לסביליה, ברגע האחרון המשא ומתן נתקע. היו כל מיני דיבורים לגבי ניוקאסל וליברפול, אבל היה לי ברור שלא ייקחו שחקן בן 29 וישלמו עליו סכומים כאלו. גם סטוק סיטי הייתה רצינית מאוד, והייתה כמובן באזל. פאולו סוזה רצה אותי, מכבי ת"א מנעה ממני לעבור איתו. אבל אני לא מרגיש פספוס".
אם היו נותנים לך ברירה: ליברפול או הכסף הגדול של סין?
"ברור שליברפול. שם אני מגשים חלום, ובקבוצות כאלו יש כסף גדול. תבין, במעבר לסין השגתי דברים אחרים בחיים שלי. אם יושב ביבי נתניהו עם יו"ר הפרלמנט הסיני ומדברים עליי, זה הישג שאין לאף שחקן ישראלי".
לקחת קשה את הביקורת כלפי הליגה הסינית. כאילו גדלת בבייג'ינג.
"ממוצע הכיבושים שלי בליגה הישראלית גבוה מזה שבסין, זה אומר משהו על הליגה שלנו? לקחתי ללב, כי אנשים לא מבינים, לא מכירים את רמת השחקנים, את הזרים. רואים רק משחקים של גוואנגז'ו ושופטים את כל הליגה. הרמה בסין גבוהה בכמה דרגות מהליגה הישראלית. זה לא אנגליה, ספרד או איטליה, אבל מה בדיוק יש לנו בישראל שנותן לנו לזלזל בסין? אנחנו פירור בגלובוס. קבוצות מתפרקות, לשמונים אחוז אין כסף, ועשרים אחוז מדשדשות".
איפה אתה בהשוואה לכוכבי הליגה הסינית?
"זה מה שאני מנסה להעביר לאנשים בישראל: משחקים שם כוכבי ענק, והם לא מצליחים להבקיע הרבה שערים. אני חושב שחוץ מדמבה בה, יש לי את הנתונים הכי טובים בחצי השנה האחרונה בסין. אתה חושב שמישהו מהם לא רוצה להבקיע? בעבר הגיעו שחקנים בני 35, כמו דרוגבה ואנלקה, כדי למשוך תשומת לב. היום מגיעים כוכבים פעילים, כמו בה, ראמירז, טישיירה, האלק, פלה, לאבסי, ג'רביניו, פאוליניו. מדובר בכוכבים בקנה מידה עולמי, לא כאלו בסוף הקריירה, וגם הם מבינים שזה לא קל".
אז מאיפה נובע חוסר הפרגון כלפיך?
"דווקא פירגנו לי על המעבר, אבל כשגם שם הצלחתי להיראות רמה מעל הליגה, זה נראה מוזר. שמו את סין רק בקטגוריה של לעשות כסף. אז ברור שיש כסף, ובוא נשים את הקלפים על השולחן, הגעתי בגלל ההצעה הכספית. אבל יש כאלו שקיבלו הרבה כסף ולא עשו חצי ממה שעשיתי בסין".
סין לא ממש התעניינה בשוק הישראלי. פתאום אנחנו שומעים על עוד שחקנים שאולי יעשו את המעבר.
"אלו רק ספקולציות של התקשורת. הלוואי שיגיעו עוד ישראלים. אולי השוק הישראלי ייפתח קצת בגללי, כי הצלחתי".
טל בן־חיים?
"לא יודע אם זה יכול לקרות, כי יש לו חוזה במכבי ת"א. אני מאחל לו שזה יקרה".
בסין טענו שהרגזת את אנשי הקבוצה כשיצאת לתקשורת ודרשת לשדרג את שכרך ולשפר את הסגל.
"לא הרגזתי, כי כל מה שאמרתי היה בתיאום. אמרתי את זה לאנשי הקבוצה בפנים, גם במכבי ת"א הייתי אומר דברים. אם הייתי חושב שצריך לשנות או להתאמן יותר או להביא ככה וככה, הייתי אומר. יקבלו או לא, בעיה שלהם".
סכם את חצי העונה הראשונה שלך.
"מצוינת, מעבר למצופה, מה עוד שהגעתי למדינה רחוקה, שונה תרבותית ממה שהכרתי. היה מעבר חלק שהמשיך לי את הגל מישראל. אני מרגיש שהצלחתי לשנות לסינים את ההרגלים, כמו רמת אימון ועוד. מסתכלים על מישהו שהגיע בהרבה כסף ומצפים שיתנהג כמו כוכב, ואז הוא מגיע ראשון לאימונים ויוצא אחרון, בדיוק כמו שעשיתי במכבי".
מה הצעד הבא?
"כרגע יושבים על שדרוג החוזה. הסכומים בסדר, אני גם רואה בקבוצה הזו אתגר. מאז שהגעתי צברנו 26 נקודות, האלופה עשתה 32. לא ניקח אליפות, אבל גם אם אעבור לשנגחאי זה לא יקרה".
"גולדהאר חייב להגיע לישראל"
במכבי ת"א היו בטוחים שיסתדרו בלי זהבי, והנחיתו שחקנים בסכומי שיא. המציאות גילתה שזה לא מספיק: הצהובים סיימו את הסיבוב הראשון החלש בעידן ג'ורדי קרויף. זהבי מסתכל מרחוק, ויש לו תובנות לגבי מה שקורה שם. אחת הביקורות כלפי הבעלים מיץ' גולדהאר היא שבשנה וחצי האחרונות הוא לא מגיע לארץ. אין שדרה ניהולית.
"כשהייתי אצלו בקנדה, אמרתי לו את דעתי, בין היתר שהוא חייב להגיע יותר לישראל. אמרתי לו שבשנה שעברה התאכזבתי מזה שלא בא. כשבעלים מגיע לפחות פעמיים בשנה, יש משהו באוויר גם מבחינת השחקנים. הוא לא יכול לחשוב שעשינו שלוש אליפויות והכל רץ על אוטומט".
למה אתה לא במכבי?
"כי לא אהבתי כמה סעיפים שהכניסו לי בחוזה ברגע האחרון, ממש לקראת הטיסה לסין. העדפתי לקחת את ההצעה מסין ולעוף. כרגע אין כעסים ביני לבין גולדהאר, לפחות מהצד שלי. שני אנשים שנולדו באותו היום ונכנסים למשא ומתן כספי וכל אחד עם האגו שלו, אל תצפה שייצא משהו הכי נעים, יהיה פיצוץ. אנחנו מכבדים אחד את השני, כמו שני אנשי עסקים. כל אחד רצה כמה שיותר, וזו התוצאה שהתקבלה. דיברנו מאז, לא על דברים שקשורים לכדורגל".
תאר לך שהיית נשאר במכבי, עם חוזה חסר תקדים בכדורגל הישראלי של שני מיליון יורו, כפי שהוצע לך.
"תראה מה קורה היום במכבי. אם הייתי שם ולא מבקיע שבעה או שמונה משחקים, מה שיכול לקרות בכדורגל, היו סופרים לי כמה כסף עולה כל שנייה שאני על המגרש. אני אוהב את הלחץ הזה ומעולם לא הפריע לי תג מחיר, אבל זה היה מגיע למקומות חריגים. הכל הסתדר ככה שלא אצטרך להיות פה".
אחרי פתיחת העונה קרויף אמר שאולי עדיף להסתמך על ארבעה־חמישה שחקנים. אפילו האוהדים טענו שהנה, מסתדרים בלעדיך.
"גם אני שמעתי את מה שאמרו האוהדים. ככה זה בכדורגל, תוך רגע מוחקים, אין סנטימנטים בכדורגל. אם לא תהיה טוב, יפרקו אותך או ישכחו מה שעשית".
התבאסת?
"הייתה למכבי תקופה מצוינת בתחילת העונה, הם היו באופוריה. תמיד טענתי שהקבוצה תהיה חזקה, עובדה שהם במקום השני בליגה, הגיעו לשלב הבתים של הליגה האירופית ולא נכשלו שם. הם כבשו בלי הפסקה, ניצחו את הדרבי בענק. אבל פתאום הגיעה תקופה קשה, ויש געגועים אליי. זה לגיטימי. הכל יכול להשתנות שוב בעוד שבועיים. הלוואי שמכבי תיקח אליפות, זה לא מקום שזרקו אותי ממנו".
ג'ורדי קרויף כבר שבע? הוא מיצה את עצמו?
"אני חושב שהוא מאוד רעב".
אולי להגיע לליגה בכירה יותר?
"לא, דווקא עכשיו להצליח במכבי. כשאתה פתאום עשר נקודות מבאר־שבע בדצמבר, אתה אומר לעצמך 'וואו, משהו לא מספיק טוב'. אבל זה לא תלוי רק בו. מה עושים? חישוב מסלול מחדש. כשג'ורדי לא היה בישראל בשלהי העונה שעברה, זה השפיע על הכל. הצלחתי לעשות דברים שרציתי כמנהיג, אבל כשהוא היה מגיע היה מתח באוויר. אמחיש את זה הכי פשוט: הרס"ר יצא מהבסיס – החיילים מתנהגים אותו דבר או שיש התרופפות?"
מה דעתך על הביקורת נגדו?
"אנחנו בקשר טוב מאוד. ברור שכשאתה בשיא ומביא אליפויות ותארים - הכל נוצץ. וכשלא הולך, האצבע המאשימה מופנית לאנשים החזקים. לא ייקחו את השינוי הענק שחולל במכבי, וצריך להוריד בפניו את הכובע. אי אפשר למחוק את מה שעשה. מכבי לא מספיק טובה עכשיו, אבל היא פתחה את הליגה מצוין וכולם התייחסו אליה כפייבוריטית לאליפות".
כבר אמרת שאחת הבעיות תהיה היעדר מנהיגות.
"במכבי יש מנהיגים, אנחנו הצלחנו ליצור קבוצה שמשכה אחריה את כולם. גם היום אני מדבר עם שחקנים, מנסה לעזור ולכוון, לתת לטיפים, לנסות לחבר. נשארתי איתם בקשר טוב. בתקופה שלי המתחם היה סגור וסטרילי, והשחקנים כיבדו את זה. יכול להיות שזה אחרת כשהתוצאות לא טובות. כשאסיפה של ג'ורדי קרויף דולפת במלואה, סימן שמשהו לא טוב קורה".
מה אתה היית עושה לקראת חלון ההעברות בינואר?
"לא עוד מהפכה, הבסיס במכבי טוב".
אבל שבע ומבוגר.
"אז להכניס דם חדש, להרים את הסטנדרט למקומות אחרים".
מה אתה חושב על וידאר קיארטנסון?
"הוא מבקיע שערים, לא יודע כמה יש לו. אל תצפו שיגיעו לכאן כוכבים בקנה מידה אירופי".
ג'ורדי רכש אותו ב־3.5 מיליון יורו, סכום מטורף עבור שחקן כזה.
"אולי בארץ, באירופה זה לא הרבה. זה לא סכום שמנחית פה כוכב".
ומה עם יוסי בניון?
"ציפיתי שישחק יותר. בכל פעם ששיחק הוא היה טוב. אנחנו בקשר מדי פעם. הוא מנהיג שלוקח אחריות. הוא לא טעה כשהגיע למכבי. מה עדיף - להישאר במכבי חיפה, שם הוא מתאבד בשביל המועדון, רץ יותר מכל אחד אחר ומקבל קללות? למה? עדיף לחיות בשקט, והוא יקבל את ההזדמנות. הרי בלי השערים שלו מכבי לא היו עולים לשלב הבתים בליגה האירופית, אז כבר עשו השקעה טובה עליו. הוא לא אחד שיישבר".
יש סיכוי שתחזור בקרוב למכבי?
"שום סיכוי. זה לא משהו שיכול לקרות, במיוחד שהסינים שמו עליי תג מחיר מטורף. אין לי סעיף שחרור בחוזה".
ומהליגה הסינית לאירופה?
"לא. בגילי, אחרי המעבר לסין לא ארד לחצי מהשכר".
באר־שבע של היום מלהיבה יותר ממכבי ת"א של פאולו סוזה?
"לא. הם עושים דברים גדולים, אבל אולי אותנו כבר לא זוכרים. היינו בבית עם פרנקפורט, בורדו ואפואל ניקוסיה ועלינו לשלב הבא. אחרי שנה הגענו לליגת האלופות, עשינו נסים נגד פלזן ובאזל. לבאר־שבע יש עוצמות מטורפות והיא מאוד פיזית, כיף לראות אותה. היא ניצחה פעמיים את אינטר, עשתה פעמיים תיקו עם סאות'המפטון. אלו דברים מדהימים, אבל זה לא משהו שאף קבוצה ישראלית לא עשתה קודם. כשהייתי בהפועל ת"א אצל אלי גוטמן, תחשוב מה עשינו: מקום ראשון בליגה האירופית, אליפות, גביע, עלייה לשלב הבתים וחמש נקודות בליגת האלופות. יש דבר כזה? הפועל הכי אטרקטיבית, באר־שבע הכי עוצמתית וקרובה לאירופה, אבל עם סוזה היינו הכי חזקים".
"לא עושה מסיבה בגלל המצב של הפועל ת"א"
מצב היפותטי: אתה יושב בגוואנגז'ו, ובמחזור הסיום של הליגה יש דרבי תל־אביבי שבו למכבי אין סיכוי לזכות באליפות, אבל הפועל חייבת לנצח כדי להישאר בליגה. מה אתה רוצה שיקרה?
"וואו, איזו שאלה קשה. הייתי לוקח בחשבון שלא יהיה דרבי בעונה שאחרי. יסלחו לי אוהדי מכבי, הייתי מוכן שהפועל תנצח בדרבי הזה בלבד".
אתה שמח על מה שקורה בהפועל?
"על מה יש לי להיות שמח? זה לא טוב לליגה. אני לא בוכה בלילה שהפועל מתפרקת, אבל גם לא עושה מסיבה. הרי מה הרגעים שאתה מחכה להם כשחקן או כאוהד? דרבי. זו יריבות ספורטיבית, אני לא שונא אותם באופן אישי או הם אותי. גדלתי שם, אני לא רוצה שיתפרקו, אני לא מאחל להם רע. קצת פגעו בי, אבל זה עדיין היה על רקע ספורטיבי, כי הלכתי למכבי והצלחתי. אם הייתי נכשל במכבי, לא היו מתייחסים אליי. כאב להם שלא הצלחתי אצלם".
ראית מקרוב איך תיפקדו הנהלות בהפועל.
"ולכן אני לא מופתע מהמצב. ידעתי איך התנהלו כל השנים".
רק לפני שש שנים היית עם הפועל בליגת האלופות, שהכניסה מיליונים לקופה. היום יש חובות של 98 מיליון שקל.
"מי שניהל את המועדון, הבקרה, צריכים לתת את התשובות. כשאתה רואה את ההתנהלות לאורך השנים, אתה מבין שמשהו לא בסדר. לא יכול להיות שכל כך הרבה כסף הלך לפח. היינו באלופות, שלב בתים בליגה האירופית, מכרו אותי, את איתי שכטר, גילי ורמוט, ביברס נאתכו, דאגלס דה־סילבה, יבואה. איפה הכסף?"
הסאגה סביב הפנייה שלהם אליך, כשהיית בפאלרמו, מסמלת את הניהול הקלוקל?
"הגיע הזמן שנסגור את הפינה: אמרו שברחתי למכבי, אז אני אומר שלא היה שום משא ומתן רציני עם הפועל. כשמגיעים אליך אוהדי הפועל למשא ומתן, אתה מבין שזה לא רציני. הנפילה התחילה בכל הדברים האלו. פתאום אין כסף ומביאים שחקן במימון חיצוני. רבאק, אם אין כסף, אל תביאו".
אם יופחתו להפועל תשע נקודות, היא תשרוד בליגה?
"הם יהיו ארבע־חמש נקודות מבני־יהודה, אשקלון ואשדוד. זה שטויות, הם יישארו בליגה".
"חיכו לי בפינה בתקשורת. לקקנים? זה נכון"
נבחרת ישראל היא נושא רגיש אצל זהבי. אחרי ההצגה שלו באלבניה (שער, בישול, גרם לשתי הרחקות), שהציבה את הנבחרת במקום השלישי בבית מוקדמות המונדיאל, הוא חוזר לראשונה ל"נאום העכברים" שלו אחרי המשחק מול ליכטנשטיין, שעורר סערה לא קטנה.
אתה מצטער על זה?
"ממש לא. יש אנשי תקשורת שכותבים או אומרים דברים יותר בוטים ממה שאמרתי, אז למה הם נפגעו מאותו הסגנון? מה אמרתי לא בסדר? תקריא לי את הציטוטים".
כינית אנשי תקשורת "לקקנים".
"זה נכון. אמרתי אז שיותר קל לכם לגזור אותי, כי בשבוע הבא לא אהיה בליגה הישראלית ותצטרכו ללקק לי, כי ככה זה היה. למה כולם נפגעים כשאני אומר מה שאני חושב? יכולים להפיץ שקרים, כמו עליי ועל אלירן עטר, ולפוצץ כותרות, אבל כשאומרים להם משהו בפרצוף הם נפגעים. לא קיללתי. יכול להיות שציפיתם שיגיע קפטן נבחרת ויגיד הכל בשלווה ובשקט. הפגנתי סבלנות ותמיד התראיינתי, עד שדברים הופכים למגמתיים ואישיים".
חיכו לך בפינה?
"ברור שחלק מהתקשורת חיכתה לזה. אז לא כבשתי, מה קרה? הצבתי רף ציפיות גבוה. לאורך השנים בנבחרת מי שקיטלגו אותו ככוכב, פירקו אותו לחתיכות. ברקוביץ', רביבו, בניון. אחרי שלא הייתי טוב נגד מקדוניה, או לא כבשתי נגד ליכטנשטיין, טענו שזה בגלל המעבר לסין. אז אני מנתח מקצועית: מעבר לזה שלא שיחקתי בתפקיד שלי, ותמיד אעשה מה שיבקש ממני המאמן הלאומי, כשהייתי במכבי פירקתי את הליגה כל שבוע, כל שנה איזה שלושים שערים. גם אז לא כבשתי באנדורה או בקפריסין, רק שאז אף אחד לא אמר לי שאני חלש בנבחרת כי הליגה לא טובה. אחרי אלבניה, המשחק הכי טוב שלי בנבחרת, לא שמעתי פתאום שמדברים על הכוח של הליגה הסינית. היו על המגרש שחקנים מליגות כמו אנגליה, ספרד, איטליה, שווייץ ומה לא, והטוב ביותר היה אחד שמשחק בסין".
אתה חושב שהמינוי שלך לתפקיד הקפטן הוא קונצנזוס, לאור אמירות כאלו או אחרות שלך בעבר?
"חייב להיות קפטן. מבחינת מי אין קונצנזוס - התקשורת? אמירה כזו או אחרת? אפשר לתפוס כל אחד בזה. אני מרגיש קפטן. הכי חשוב לי שהצוות המקצועי חושב שאני קונצנזוס. נתנו לי תמיד את הגב, השחקנים מאוד מכבדים אותי כקפטן ורואים בי דוגמה".
איך היחסים עם אלירן עטר?
"זה אחד הדברים שעיצבנו אותי בתקשורת. אין בעיה ביני לבין עטר, אבל אם הייתה למה צריכים לנסות להכניס רעל לחדר ההלבשה? נכנסתי לחדר של אלישע לוי, הוא שאל אותי אם יש בעיה עם עטר, אמרתי לו שמבחינתי אין שום בעיה. לא חברים הכי טובים, לא יוצאים לבלות ביחד ולא בזוגות, אבל אין לי שום בעיה איתו. אלירן הגיע אחריי לשפיים, לחץ לי את היד ואמר לי: 'מה קורה אח, הכל בסדר?'. כל היתר המצאות".
אחרי הניצחון באלבניה, יש סיכוי להפתיע ולסיים במקום השני בבית?
"בכדורגל יש מצב להכל, אבל לא הייתי שם כמטרה לעבור את איטליה, אלא להחזיר את האהבה לנבחרת, לשחק התקפי, להחזיר את התשוקה, את האמון של הקהל. אנחנו לא אריות אירופה. אם נהיה ביורו או במונדיאל - זו סנסציה כמו שעשו איסלנד או בוסניה. אולי גם אנחנו נעשה את זה, אבל אנחנו לא אמורים להיות במקומות האלו באופן קבוע".
"אני גם ככה פוליטיקאי, לא?"
בזמן שהוא נהנה מימי החופשה האחרונים, החזרה לגוואנגז'ו כבר יושבת בראש. "בסין יש לי זמן להיות עם המשפחה, עם אשתי שי, עם הבן שלי, איפה שאני רוצה, ולא יפריע לנו. הוא כבר בגיל שהוא מתעצבן מזה, הוא הרוויח אותי בגדול", מסביר זהבי את ההבדל בין ישראל לסין.
עוד זורקים לך הערות על הכסף?
"ברור. כל מיני שטויות. הייתי בקלאסיקו בברצלונה, מישהו הגיע להצטלם איתי, ואז הוא זורק לי 'וואלה, יש לך מלא כסף, מה אתה מגיע רק לברצלונה'. אני אומר לעצמי: מה אכפת לך איפה אני מטייל? אם בא לי ללכת לצפת, אסור לי כי יש לי כסף?"
אחרי הקריירה, אתה בונה על תפקיד מקצועי?
"אשאר בכדורגל, לא יודע מה בדיוק. תתפלא, מאמן זה אחד התפקידים שהכי מעניינים אותי. אני גם לא פוסל ניהול ספורטיבי, אבל אתגעגע לדשא ולמשחק, ליום־יום".
פוליטיקה?
"יש מצב שאעזור איפה שצריכים אותי. פוליטיקאי? לא חשבתי בכיוון הזה, אבל אני גם ככה פוליטיקאי, לא?".
לפנייה לכתב/ת 
