אלפים ממתינים בעמונה לפינוי, גורמים פוליטיים: "אין עוד פתרונות"
תושבי עמונה החליטו לדחות את מתווה הפשרה - מהלך שיוביל ככל הנראה לפינוי בכוח בעשרת הימים שנותרו למועד שקבע בג"ץ. צמיגים לחסימת צירים וביצורים בחממות כבר הוצבו. גורמים פוליטיים הבהירו: "הניסיונות למצוא מתווה אחר תמו". אחד הצעירים במקום: "לא נרביץ, אבל יצטרכו לגרור אותנו מהבתים"
שעות מתוחות בעמונה : מיד לאחר הודעת תושבי המאחז על החלטתם לדחות את מתווה הפשרה שהוצע להם להעתקת המאחז, הלילה (ה') הגיעו יותר מ-2,000 בני נוער וצעירים למקום ושהו שם בלילה, לקראת הפינוי שאמור לצאת לפועל עד 25 בדצמבר, המועד האחרון שקבע בג"ץ.
גורמים במערכת הפוליטית הבהירו כי מרגע שהודיעו התושבים על התנגדותם למתווה, תיערך המדינה לפינוים בכוח. הגורמים אמרו כי לממשלה אין פתרונות נוספים וכי הניסיונות למצוא מתווה אחר תמו. עוד מסרו הגורמים כי בימים האחרונים, בגלל ההשתהות של אנשי עמונה, החלה מערכת הביטחון לקדם את תוכנית ההיערכות לפינוי.
לטענת המתנחלים, היום תתקיים פגישה בלשכת ראש הממשלה עם ראש הממשלה שישוב מביקורו באסיה, נציגי ההתיישבות, אנשי היועץ המשפטי לממשלה והבית היהודי, אך ללא תושבי עמונה. התושבים לוחצים להשתתף בפגישה. בלשכת רה"מ ואצל בנט לא אישרו את קיום הפגישה.
חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי אמר כי הוא מבין את החלטת אנשי עמונה לדחות את המתווה. "אנחנו כמובן רצינו וחשבנו שההחלטה תהיה אחרת. עבדנו קשה מאוד כדי לגבש מתווה, אבל מצד שני אני בהחלט יכול להבין את התושבים", אמר לאולפן ynet. "צריך לזכור שגם המתווה הזה שהבאנו, שהוא המקסימום שאנחנו יודעים להביא, לא מייצר בסוף ודאות. החשש הוא כמובן שבג"ץ יתקע את המתווה של נכסי הנפקדים וממילא לא יהיה לנו פתרון שיאפשר להשאיר את עמונה על ההר. התושבים החליטו שעדיף להם לומר אמירה נחושה, ערכית, אידיאליסטית על זה שיישוב בארץ ישראל לא מפנים, לא סוחרים בארץ ישראל. יש כאן ארבעים משפחות, יש כאן 200 ילדים".
ח"כ סמוטריץ' אומר כי הוא מבין את כאבם של התושבים שגרים במקום כ-20 שנה, אך קורא להם לא לנהוג באלימות כלפי המפנים. לדבריו, אף אחד לא עוזב את ביתו בשלווה, אך הוא בטוח כי אף אחד מהמפונים לא ירים יד על חייל או שוטר.
"מדובר כאן על אנשים מלח הארץ, אין מילים אחרות. אנשים חלוצים, ציונים, אידיאליסטים, אוהבי העם, אוהבי הארץ, אבל כמובן מי שחושב שיהיה קל להוציא אדם מביתו, לא יודע על מה הוא מדבר", הוא אומר. "אני חושב שאכזבנו אותם וגם את עצמנו בעניין הזה. אמנם הבאנו הישג מאוד גדול של חוק ההסדרה, שיוודא שלא יהיו 'עמונות' נוספות. עבדנו קשה גם כדי לגבש מתווה, שבאופן אישי חשבתי ואני עדיין חושב שנכון היה יותר לקבל אותו, אני חושב שהמתווה הזה כן נתן תקווה בסבירות גבוהה לאפשר את המשך קיום היישוב על ההר. אבל יחד עם זה, נכון, לא הצלחנו להביא מתווה שהוא מאה אחוז עם ודאות גמורה. לכן אנחנו מבינים את החלטת התושבים".
לחבר הכנסת מהבית היהודי יש טענות בעניין גם כלפי שר האוצר משה כחלון, שעמד על כך שסעיף 7 בחוק ההסדרה - שהיה מכשיר בין היתר את עמונה - לא יהיה בחוק. "השר כחלון ומפלגת כולנו לא אפשרו לנו לחוקק את חוק ההסדרה עם החוק שהיה אמור להסדיר גם את עמונה. זה כואב, אני חושב שפוליטיקה צינית גורמת לזה שהולכים לגרש עכשיו 40 משפחות מביתן", אמר סמוטריץ'. "בג"ץ פוסק, ככה זה במדינת חוק, בית המשפט פוסק על פי המצב החוקי הקיים. תפקידה של הכנסת, אם צריך, הוא לשנות את המצב החוקי כדי לשנות את המצב המשפטי. יש לזה לא דוגמה אחת ולא שתי דוגמאות. חבל שדווקא בנקודה הזאת על גבי חיים של אנשים החליט מי שהחליט שזה לא ראוי".
בעמונה כבר נפוצו שמועות על פינוי המאחז, ובמקום כבר החלו להתכונן. בכבישים הוכנו צמיגים לחסימת הצירים ובחממות נבנו ביצורים, ורוח המאבק רק הלכה והתחזקה לאחר שהתושבים דחו את המתווה ברוב גדול של 59 מתנגדים מול 20 תומכים. מודיעין טייס ברשות שדות התעופה פרסם הודעה לחברות התעופה והטייסים על כך שהבוקר הוצב בלון תצפית צה"לי בעמונה. ההנחייה תקפה מ-16 בדצמבר ועד 26 בדצמבר (יום אחרי מועד הפינוי שקבע בג"ץ).
"הכנו את הקרקע למאבק", סיפר בנימין שהגיע אתמול למאחז. "אנחנו היינו ערים כל הלילה, סידרנו פה דברים. זה לא מאבק אקטיבי, אלא מאבק פסיבי. זאת אומרת, אנחנו לא נרביץ או נקלל שוטרים, אבל לא ניתן להם להוציא אותנו בקלות. יצטרכו לגרור אותי מהבתים", מבהיר הצעיר. "יצטרכו לרדוף אחריי. אולי להוריד אותי מהגגות. זה לא יהיה להם קל, אבל כמובן בלי דברים לא חוקיים ובלי להכות או להרביץ לשוטרים".
אדם נוסף שהגיע לעמונה היה עו"ד איתמר בן גביר: "קריאה של ההסכם הזה מבחינה משפטית מלמדת שממשלת ישראל לא מבטיחה שום דבר לתושבי עמונה. שורה של פוליטיקאים, לצערי מהימין, ניסו להונות את התושבים", האשים בן גביר.
"אני מקווה ששר החינוך נפתלי בנט יתעורר ויתעשת ויפיל את הממשלה הזאת. זו ממשלה רעה. ממשלה שמפנה יהודים מהבית אין לה זכות קיום. אם היא יודעת להסדיר יישובים בנגב, אין שום סיבה שממשלת ימין לא תוכל להסדיר את עמונה. ואם הם לא יכולים לעשות את זה, שילכו הביתה", הוסיף בן גביר.
על האפשרות שהפינוי ייהפך אלים אמר בן גביר: "אם יהיו מראות של מאבק, זה מאבק שייצרב בתודעה. אני לא שוחר של אלימות. מי שהיה אלים בפעם הקודמת אלה היו השוטרים. אני מקווה שגם מפכ"ל המשטרה והיועץ המשפטי של המשטרה ישלטו בכוחות שלהם ולא ייתנו לעשבים שוטים להכות ילדים ללא רחם".
המתווה שכשל
התושבים ניסו לנווט בין דרישת נציגי הממשלה וראשי ההתיישבות שיגיעו להסכמה, לבין גורמים קיצוניים שקראו להגן על הבית - ולא להתפנות. הם הסבירו את ההחלטה לדחות את המתווה בכך שהוא אינו מבטיח שלכל תושבי המאחז יהיה פתרון מגורים על ההר עצמו. עם זאת, התושבים אמרו אמש כי אם יגיע בכל זאת פתרון של הרגע האחרון הם יהיו מוכנים לשקול גם אותו, אך לנוכח תוצאות ההצבעה נראה כי פינוי בכוח עלול להתרחש כבר בקרוב מאוד.
החלטתם של אנשי עמונה עוררה תגובות רבות בימין, משני צדי המתרס. אנשי הבית היהודי והשרים הבכירים קיבלו את ההחלטה על הדחייה בתדהמה: "זה חוסר אחריות, הם הכניסו את המערכת לסחרור מסוכן שלא ברור איך נצא ממנו", אמר גורם בימין. מנגד, אנשי ימין קיצוני בירכו על ההחלטה ואמרו כי יש להיאבק על הישארות עמונה על ההר.
לפי מתווה נכסי נפקדים האחרון שהועבר לתושבים לאישור, הוראת בג"ץ לפינוי היישוב תבוצע במלואה ובאופן מיידי. המשמעות: כל המבנים המצויים במתחם הקיים של עמונה יפונו. במקביל, המדינה תפעל להקמת 11 מבנים יבילים וזמניים בגבעה סמוכה ששטחה בין 6 ל-8 דונמים.
"לצורך כך", נכתב במתווה, "חלקה זו תוקצה באופן מיידי למועצה האזורית מטה בנימין לתקופה של שנתיים, ויינתן בה היתר בנייה שתוקפו לשנתיים". בנוסף, המדינה תפעל להציב כ-40 מבנים יבילים בחלקות הסמוכות ליישוב עמונה לתקופה של שנתיים.
מעבר לרצון להימנע ממאבק מול כוחות המשטרה וצה"ל, הדילמה העיקרית של תושבי עמונה סובבת את גורל המפונים בטווח הארוך. העובדה כי מתווה הפשרה הנוכחי שעליו עמלו בממשלה שבועות רבים, ואשר קיבל את אישור היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, מקצה כשנתיים למציאת פתרון קבע - מעלה חשש כי לא כל תושבי עמונה יזכו לכך.
"לאחר שיובהר, בסיומם של תהליכים אלו, היקף השטח הנמצא בחזקת הממונה, יבחנו הגורמים המקצועיים אם ניתן מבחינה תכנונית להקים התיישבות ארוכת טווח במקום, ובהמשך לכך יבחן היועץ המשפטי לממשלה אם ניתן לאשר זאת מבחינה משפטית", נכתב במתווה. "אם התהליך המפורט בסעיף זה לא יסתיים, בהכרעה כזו או אחרת, בתום תקופת השנתיים האמורה לעיל, יוארכו היתרי הבנייה וההקצאות ביחס לחלקות לפרק זמן קצר נוסף, כפי שיידרש עד להשלמת התהליך".
אף שבמתווה שהועבר לאישור התושבים צוין גם כי "המדינה תכין פתרונות דיור זמניים לתושבי עמונה ביישוב עפרה, למקרה שבו ייווצר פער בלוחות הזמנים בין יום הפינוי של היישוב עמונה לבין הצבת המבנים בחלקות", התושבים חוששים כי רק אותן 11 המשפחות הראשונות שיועברו זמנית לעפרה למעשה יזכו למגורי קבע, בעוד שיתר המשפחות, שאמורות לקבל מגורים בשלבים מאוחרים יותר, עלולות להיתקל בהתנגדות בג"ץ ולמצוא עצמן ללא פתרון.
לפנייה לכתב/ת 
