קריסת מערכות / טור
כל כך הרבה דברים לא עובדים במכבי תל-אביב. אבל לפני הכל, ג'ורדי קרויף חייב לפטר את שוטה ארבלדזה
ג'ורדי קרויף לא חיזק את ההגנה, אמרו כולם בתחילת העונה, ולכן מכבי ת"א בבעיה. בהמשך הפוקוס עבר להתקפה, שלא ניצלה מצבים, שלא התמודדה עם עזיבתו של ערן זהבי. אחר כך האצבע המאשימה, מחפשת ההסברים, עברה לקיבעונות המאמן, במערך ובחילופים.
אבל המשחק בכפר-סבא, שבו באמת שום דבר לא עבד, הראה, לפחות למי שלא שם לב קודם, שלא מדובר בחלק אחד בגוף שאינו פועל כראוי, אלא בקריסת מערכות מלאה. קריסה טוטאלית, מורכבת ומחריפה, שמהלך אחד לא יביא לפתרונה.
מכבי לא זכתה באליפות בעונה שעברה, והיא חוותה ירידה מקצועית, אבל כשמשווים את ההתנהלות הכללית שלה בשנים קודמות, גם בתקופות פחות טובות, למצב הנוכחי, זה מרגיש כמו נפילה מגובה רב. קריסה מוגזמת, לא צפויה. במקרה כזה רשימת האחראים, מי יותר ומי פחות, ארוכה.
הסיטואציה מזכירה את השיר "דיינו" מההגדה של פסח, רק להפך. שם, בפיוט, מוצגת רשימה ארוכה של אירועים שמספיק שאחד מהם לא היה מתקיים והמצב היה שונה לחלוטין. אצל מכבי היו יכולים להתרחש כל כך הרבה דברים שהיו משפרים את מצבה.
קרויף היה צריך, חייב, לחזק את ההגנה עם בלם ומגן שמאלי. כולם ראו זאת מראש; אילו לא הגיע חיזוק, עדיין שוטה ארבלדזה יכול לעשות יותר, הרבה יותר. לשנות מערכים, לתקן טעויות חוזרות; ואילו גם המאמן לא טוב, או לא מתאקלם, השחקנים בצהוב עדיין אמורים להוציא יותר מאשר שתי נקודות מול הקבוצות במקומות 10, 13 ו־14, שאותן פגשו בחודש האחרון. אוי, כמה זחוחים ושבעים נראו חלק מהשחקנים אתמול.
מדובר בשרשרת כשלים, אבל מעבר לשאלת האשמה, שהיא חשובה וצריך לדבר עליה, יש רק דבר אחד שבמכבי יכולים לעשות עכשיו – לפטר את ארבלדזה. זה היה צריך לקרות מזמן. בשבועות האחרונים משתמשים במילה "מהפכה" בהקשר למה שיקרה לסגל, אבל אי־אפשר להחליף 7־8 שחקנים בינואר. מלחמות לא קורות בחורף ובכדורגל גם מהפכות לא. האמת, גם בקיץ העניין לא פשוט.
לקרויף אין ברירה: הוא חייב לפטר את ארבלדזה. זה הצעד המיידי היחיד. הוא לא ייתן מענה לכל הבעיות, אבל יספק שני דברים: 1) זה יתחיל בנייה של משהו אחר עם מאמן אחר. ארבלדזה לא יהיה פה בשנה הבאה ועדיף לשנות עוד לפני אותה "מהפכה". 2) זה ייתן לאוהדים תחושה שלא מזלזלים בהם. כל עוד קרויף בקיפאון, מצטייר כאילו הוא מקבל את המצב הקיים. בקבוצה כמו מכבי אי־אפשר לקבל את המצב הקיים. אגב, אם קרויף מחכה שיהיה לו מאמן אחר כדי לבצע חילוף, מדובר בכשל נוסף שלו. מכבי לא חלשה מהיום, והאופציות היו צריכות להיות על השולחן מזמן.
החלפת המאמן היא הפעולה המיידית, אבל כאמור לא היחידה. בלם טוב, מגן שמאלי סביר, חלוץ מחליף, עוד מישהו שיודע להכניס כדור לרחבה מעמדה אחורית – הצרכים ידועים. הדילמה המרכזית, לטעמי, היא מה קרויף מתכוון לעשות עם חאריס מדוניאנין.
הבוסני הוא בעל בית, לטוב ולרע. האיש שמכתיב את הקצב. כשהוא טוב, כמו שראינו ממנו בתחילת העונה, הוא ממש טוב. מאסטרו. כשהוא רע, כמו בתקופה האחרונה, היכולת פוגעת משמעותית בשחקנים אחרים. הנגיחה של מדוניאנין לאחור, בשער של כפר־סבא, הגיעה אמנם אחרי מסירה רעה של איתן טיבי, אבל נראתה לא מתאמצת להגיע למקום הנכון.
הרבה החלטות יש לקרויף, וגם לבעלים מיץ' גולדהאר, והגיע הזמן לקבל אותן. בעונה שעברה ובקיץ נראה היה שבמכבי לא מגיבים היטב להתחזקות של באר-שבע, כאילו לא מבינים את עוצמת התחרות. עכשיו זה מרגיש שלא מבינים שם את חומרת מצבם, נקודה, ללא קשר לבאר־שבע. הגיע הזמן לפעול.
לפנייה לכתב/ת 
