איבדו את הראש
הם הפכו את מכבי ת"א לאימפריה, אבל מגע הקסם שלהם נעלם מזמן. סכסוכים פנימיים, החתמות הזויות, התערבות מקצועית, חוסר סבלנות - כך הובילו הבעלים את המועדון לשפל חסר תקדים
במשך עשרות שנים הם בנו את אחד ממועדוני הכדורסל המפוארים באירופה, הובילו אותו להישגים יוצאי דופן, ריגשו את המדינה פעם אחר פעם והפכו את הקבוצה למותג הכי חזק בספורט הישראלי. אבל מה שקורה בשנים האחרונות לא מותיר מקום לספק: עבור הבעלים של מכבי תל אביב, משהו השתבש בדרך.
התפטרותו של המאמן רמי הדר ביום שישי, עם חזרתם של הצהובים מההשפלה בבלגרד (83:58), לא הפתיעה אף אחד. אילולא היה מפנה את הכיסא, הבעלים היו עושים זאת בשבילו. אבל כשקבוצה כמו מכבי ת"א נפרדת מהאיש על הקווים בפעם הרביעית בתוך שנה (קדמו לו גיא גודס, ז'אן טבק וארז אדלשטיין), ברור שהסיפור הגדול הוא אינו המאמן, אלא הקברניטים.
נעשה קצת סדר בבעלות הצהובה. שמעון מזרחי (48 שנה במועדון) ודייויד פדרמן הם הפנים הידועות, ואליהם צריך להוסיף את אודי רקנאטי, הנחבא יותר אל הכלים. דני פדרמן
ושי רקנאטי, הבנים של, הם חברי הנהלה, אם כי בעונה שעברה הפסיק דני את רוב מעורבותו במועדון. בעלים נוספים, ריצ'רד דיץ' ובן אשכנזי, מתגוררים בארה"ב ואינם דומיננטיים בקבלת ההחלטות.
למרות הרצון והכסף הרב שהשקיעו, התנהלותם לא עשתה טוב למועדון בשנים האחרונות, והקבוצה משלמת על כך את המחיר כבר עונה שלישית ברציפות. לאורך השנים הם נהגו להתערב, לעיתים באופן בוטה, בהחלטות המקצועיות. במשך עשורים, התוצאות המצוינות דיברו בעד עצמן. אי אפשר לקחת מהם זכייה בשישה גביעי אירופה. הם בנו אימפריה, ועשו זאת בעשר אצבעות.
ועדיין, מי שמתהדר בהישגי העבר מתעלם מכישלונות ההווה, שמלמדים על כך שמגע הקסם הולך ומתפוגג. מעבר לפגיעה הקשה במעמד המאמן, התערבותם של הבעלים הובילה לסדרה של החלטות שגויות, אם זה במינוי מאמנים או בהחתמת שחקנים, שהובילה לקריסה מקצועית.
לא חסרות דוגמאות מהתקופה האחרונה. אפשר ללכת אחורה עד הקולות להדחתו של דייויד בלאט בעונת הזכייה ביורוליג, אבל הדברים הפכו בוטים יותר מאז. ייתכן שהנפת גביע אירופה ב-2014 עלתה לבעלים לראש, ובעצם שיכנעה אותם שדרכם נכונה, בעוד שתהליך הדעיכה היה בעיצומו.
כבר אחרי הזכייה, הם ויתרו על הכוכב טייריס רייס בגלל סכום מצחיק של 50 אלף דולר. באותו קיץ הם הנחיתו על המאמן החדש גיא גודס את פיני גרשון כעוזרו. המינוי התמוה הזה לא הוכיח את עצמו: עונה לא טובה הסתיימה באובדן אליפות ובעזיבתו של גרשון בטריקת דלת.
העונה שעברה הייתה כישלון מהדהד בבניית הסגל. מכבי השקיעה סכומי עתק בהחתמת טיילור רוצ'סטי וג'ורדן פרמאר, בניגוד לדעת המנהל המקצועי ניקולה וויציץ' וצוות המאמנים. דייויד פדרמן עצמו, במסיבת העיתונאים מפורסמת שבה לקח אחריות על הטעויות, הודה כי ההנהלה החליטה להחתים את פרמאר על דעת עצמה משיקולי רייטינג. מאחר שהבעלים שמו את יהבם על הקו האחורי, שנכשל לגמרי, לא נותר לקבוצה כסף להעמיד קו קדמי ראוי.
כך מצאו עצמם הצהובים עם שחקנים שביישו את המועדון, כמו ויטור פבראני (שהגיע פצוע) וארינזה אונואקו. ייתכן כי העובדה שנתנו גב למחלקת הסקאוטינג בראשות אבי אבן, שניסתה להביא מציאות זולות, גם היא עלתה ביוקר. התוצאה – הדחה חסרת תקדים מהיורוליג כבר בשלב הראשון, כישלון גם ביורוקאפ ואובדן אליפות שנייה ברציפות – הייתה על הקיר.
אם העונה שעברה נראתה כמו שפל שאף אחד לא העלה על דעתו, דווקא העונה הזו – ובצידה הבטחה של פדרמן לקבוצה של "12 שחקני יורוליג" ותקציב שיא של 100 מיליון שקל – מחדדת את התחושה כי הבעלים איבדו את הדרך, שלקחים לא הופקו וטעויות חוזרות על עצמן, שמאמנים או שחקנים התחלפו כמו גרביים ודבר לא השתנה.
ההנהלה הובילה את תהליך בניית הסגל עוד במהלך העונה שעברה, חודשים רבים לפני שמינו את ארז אדלשטיין. הבעלים יכולים לטעון כי גילו מאוחר מדי שאדלשטיין אינו מתאים, ולהודות כי הייתה טעות להחתימו (תוך התעלמות מנורות אזהרה רבות), אבל אי אפשר להכחיש שהמאמן קיבל קבוצה מוכנה כמעט לגמרי, שלא הוא בנה.
בעבר בניית הסגל לוותה בסכסוכים פנימיים לא פשוטים בין הבעלים. כל אחד משך לכיוון אחר, ורצה להטביע את חותמו על זהות הקבוצה. גורמים במועדון טוענים כי הרכבת הפאזל
עתיר התקציב הייתה שקטה יותר השנה, שהיו הסכמות רבות. זה לא משנה את העובדה שריבוי הבעלים גרם לכך שהסגל לא נבנה מתוך ראייה מקצועית כוללת. כשהבעלים אודי רקנאטי מביא מאמן, והמנהל המקצועי דוחף להחתמת שלושה זרים, והמאמן לוחץ על עוד שניים, ומחלקת הסקאוטינג משכנעת להחתים זר שישי, קשה לומר שתפישת עולם קוהרנטית עומדת מאחורי ההחלטות.
הקש האחרון הוא כמובן מינויו של רמי הדר, עוזרו של אדלשטיין, החלטה שעוררה תהיות. כעת מוצאים עצמם הבעלים במצב קשה. יהיה להם קשה מאוד לאתר מאמן שהוא פיגורה. למרות שמכבי הייתה ונותרה מועדון גדול ואטרקטיבי עבור בכירי המאמנים, לרובם כבר יש עבודה, וייתכן ששיטות העבודה בקבוצה, שכוללות התערבות משמעותית בהחלטות מקצועיות, ירתיעו אחרים מלהגיע לישראל.
כל עוד קברניטי המועדון לא יפנימו כי הם חייבים לקחת צעד אחורה ולתת לאנשי המקצוע לעבוד בשקט, קשה יהיה להם להוציא את הצהובים לדרך חדשה ולשחזר את הימים הגדולים. עונת היורוליג הנוכחית, בכל מקרה, נראית כרגע אבודה.
לפנייה לכתב/ת 
