ברגע האחרון: קיצוץ בתקציב לטובת חינוך חרדי, רשות השידור ועמונה

הממשלה צפויה לאשר הבוקר (יום א') קיצוץ במשרדי הממשלה בשיעור של 1.25 אחוזים מתקציב המדינה, שעומד על 1.2 מיליארד שקלים. הנימוקים, לפי הצעת המחליטים שהוגשה: סוגיית פינוי עמונה הדורשת תקציב מיוחד שלא נכלל בתקציב המקורי, והמשך הפעלת רשות השידור מעבר לזמן שנקבע. עוד צוין כי המהלך נובע גם ממחויבות להעברת תוספת של יותר ממיליארד שקלים לחינוך החרדי שמופיעה בהסכמים הקואליציוניים. בסך הכול לטובת פינוי עמונה יקדשו 70 מיליון שקלים.

מאיפה יקצצו וכמה? הטבלה המלאה כאן

ההחלטה הוכנסה רק הלילה לסדר היום והופצה לשרים שעות ספורות לפני ישיבת השרים השבועית, כך ששרים רבים כלל לא עודכנו בעובדה שיספגו קיצוץ גדול במשרדם. מתקציב ההשכלה הגבוהה: כ-24 מיליון שקל, ממשרד הקליטה: 10 מיליון, שירותים ביטחוניים: 17 מיליון, מהחקלאות: 13 מיליון ומהשיכון 14 מיליון שקל.

ממשרד החינוך: 88.60 מיליון שקל, ותחת סעיף אחר חינוך: 12.986 מיליון. משרד הרווחה ייפרד מ-27.320 מיליון שקל ומשרד הבריאות מ-26.564 מיליון. ממענקי בינוי ושיכון יקוצצו 20 מיליון וממשרד הבריאות: 6.598 מיליון. ממשרד השיכון: 14.397 מיליון שקל, פיתוח תחבורה: 155.947 מיליון, ומהוצאות פיתוח אחרות עוד 29.810 מיליון שקל.

9 מיליון שקל ועוד 40 מיליון ועוד 15: "לסייע לתושבי עמונה בשיקום חייהם"

9 מיליון שקלים יועברו באופן מיידי למועצה המקומית מטה בנימין לצורך הקמת תשתיות, שטחים ציבוריים פתוחים ומבני ציבור זמניים באתר הזמני. בנוסף נקבע כי משרד הביטחון יציב בהקדם האפשרי מבנים יבילים באתר הזמני מיד לאחר הקמת התשתיות. משרד הביטחון יקצה עד 3.5 מיליון שקל, שיועברו תוך שבועיים לטובת שכירת חדרי אירוח למשפחות המפונות בתקופת הביניים.

(צילום: עידו ארז)

עמונה. מיליונים ל"שיקום חיי תושבים"(צילום: אוהד צויגנברג)

בנוסף יעביר משרד האוצר למשרד הפנים 40 מיליון שקלים לצורך סיוע לתושבים שהתגוררו בעמונה כמגורי קבע, על מנת "לסייע להם בהתארגנות, התבססות ושיקום חייהם", כך נכתב בהחלטה.

משרד האוצר אף יעביר למשרד הפנים סך של 15 מיליון שקל אשר יועברו למועצה האזורית לצורך סיוע למועצה במימון ההוצאות המיוחדות לצורך יישום ההחלטה, לרבות לטובת הקמה ושיפוץ של מבני ציבור שיידרשו כתוצאה מקליטת תושבים ביישובים לנוכח הפינוי.

שינויים בסדרי העדיפויות בתקציב המדינה

"לצורך עמידה במסגרות הפיסקליות הקבועות בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית", נכתב בהצעת ההחלטה, "ולנוכח ההוצאות לשנים 2018-2017 שנוספו לאחר אישור הצעת חוק התקציב לשנים 2017 ו-2018 בממשלה שעיקרן: הרחבת הסיכומים הקואליציוניים, תיקוני חקיקה שנוספו במהלך אישור תקציב המדינה לשנים 2017-2018 מענק השתלבות בעבודה, מיגון הניוד ביו"ש, תעסוקת עובדים פלסטינים בישראל, דחיית תחילת יום שידורי תאגיד השידור הישראלי והמשך פעילות רשות השידור עד ליום 31 באפריל 2017 והקמת מבני מגורים חלופיים לתושבי עמונה ועופרה".

במסמך לאישור נכתב כי יש צורך "לבצע שינויים בסדרי העדיפויות בתקציב המדינה ולהפחית את בסיס תקציבי משרדי הממשלה בשנת הכספים 2017 בשיעור של 1.25 אחוז, בהתאם לכך, להפחית את בסיס ההרשאה להתחייב של משרדי הממשלה לכל הפחות בשיעור האמור".

בנוסף נכתב כי ההחלטה תחול גם על תקציבים שהוקצו ליישום החלטות - אך לא יקוצצו תחומים שמעוגנים בחקיקה שבה מצוין התקציב ליישומה. כך לדוגמה, יקוצצו כ-72 מיליון שקל מתקציב הביטוח הלאומי על ידי שר הרווחה, ויבוצעו שורה של קיצוצים נוספים.

גורמים פוליטיים אומרים כי נושא הקיצוץ כלל לא עלה על הפרק עד כה, ורוב השרים הופתעו לשמוע עליו הבוקר במסמך של הרגע האחרון. גורמים באוצר אומרים כי הסעיף יובא לאישור הממשלה ואישורו מחייב - אחרת, הם מזהירים, לא יהיה תקציב.

תקציב המדינה לשנתיים הקרובות וחוק ההסדרים אמורים לעלות השבוע לאישור סופי בכנסת.

השרים מתנגדים

השר ארדן הודיע בתגובה: ‏"ההצעה לקיצוץ רוחבי בתקציב תפגע קשות בתכניות המשרד לביטחון הפנים. קיצוץ של 37 מיליון שקל לשנה, במשרד שכמעט כל תקציבו מועבר למשכורות אנשי ‏הביטחון, משמעו פגיעה קשה בתוכניות חדשות כמו אכיפה במגזר הערבי וחיזוק ביטחון ירושלים. לא אוכל לתמוך בקיצוץ כזה ואצביע נגדו בממשלה".

שר העבודה והרוווחה חיים כץ מסר כי גם הוא מתנגד למהלך, והוא מנהל מו"מ במטרה להחריג את תקציבי הרווחה מהקיצוץ המתוכנן.

ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) קראה לשרי הממשלה להצביע נגד הקיצוץ הרוחבי בתקציב. "הקיצוץ, בסך קרוב לשני מיליארד שקלים, יחד עם שני מיליארד שכבר קוצצו, שם ללעג כל הישג חברתי קטן או גדול. קיצוץ רוחבי הוא קיצוץ אכזרי, פחדני וחסר הבחנה, שיורד כגרזן על כל תקציבי המשרדים". היא ביקרה את הפגיעה ברשויות העניות ביותר. "יש להבין את חומרת הצעד הזה: הקיצוץ אינו חד-פעמי אלא בבסיס התקציב, ומעתה יחול שוב ושוב בכל שנה. כך נשחקים שירותי הבסיס, כך נאלץ מעמד הביניים להיקרע ולשלם מכיסו, וכך מופקרים העניים".