הנשיא לא העניק חנינה ליונתן היילו, שהרג את מי שאנס אותו
היילו הורשע בהריגה ונידון ל-12 שנות מאסר. אך נשיא המדינה קבע במענה לבקשת החנינה שלו: "מוסד החנינה איננו ערכאת ערעור נוספת, ועיקר נימוקי הבקשה המתארים את הרקע לביצוע העבירה, עמדו בפני בית המשפט העליון ונלקחו בחשבון על ידו"
נשיא המדינה ראובן ריבלין דחה את בקשת החנינה של האסיר יונתן היילו. היילו הורשע בשנת 2013 ברצח ירון איילין שאנס וסחט אותו, ונידון ל-20 שנות מאסר. בית המשפט העליון המיר את עבירת הרצח לעבירת הריגה והפחית את עונשו ל-12 שנות מאסר.
בראיון בעקבות בקשת החנינה אמר היילו, "אני מרגיש שהייתה כלפיי גזענות מצד המערכת. ברור לי שאם הייתי אדם לבן, היו מסתכלים עליי אחרת. לגבר לבן שנאנס לא היו מעזים לדבר כמו שדיברו אליי. גם לא לאישה. על גבר שנאנס צוחקים".
בנימוקי הדחייה הבהיר הנשיא כי מוסד החנינה איננו ערכאת ערעור נוספת על החלטות בית המשפט וכי עיקר נימוקי בקשת החנינה, המתארים את הרקע לביצוע העבירה ואת נסיבותיה, עמדו בפני בית המשפט העליון ונלקחו בחשבון על ידו, כשזה החליט בזמנו להמיר את סעיף ההרשעה להריגה ולהפחית שש שנים מעונשו של היילו.
"לפיכך, עם כל הצער והכאב על נסיבותיו הקשות של מר היילו, שהיה גם קורבן למעשים קשים, לא נמצאה בשלב זה הצדקה למתן חנינה", מסרו מבית הנשיא. עוד הובהר כי אם יגיש היילו בקשת חנינה נוספת בעתיד, ניתן יהיה לשקול את הבקשה, תוך מתן משקל נכבד לתהליך שיקומו בשירות בתי הסוהר.
עורך דינו של היילו, אלון אייזנברג, הגיב להחלטתו של ריבלין: "ההחלטה שלא לחנון את יונתן היילו מנותקת מרצון העם ומלמדת על העדר אנושיות וצדק".
על בקשת החנינה של היילו חתמו עשרות חברי כנסת. ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני), שאף כתב מכתב שצורף לבקשת החנינה, אמר בראיון לאולפן ynet כי "מוסד החנינה קיים בדיוק בשביל מקרים כאלה". הוא הזכיר כי "יש הרבה דוגמאות של נשים שהרגו את הבעלים המכים שלהן ועוד סיפורים דומים. מערכת המשפט מהרגע הראשון הבינה שמדובר בסיפור לא רגיל, ולכן גם לא גזרה עליו מאסר עולם מהרגע הראשון".
הח"כים כתבו: "היילו אמנם לקח את החוק לידיים וביצע מעשה חמור מאוד. אין ספק שעליו להיענש על כך ולשלם את חובו לחברה. אך בשום פנים ואופן לא ניתן להשוות בין המקרה הטרגי שלו לבין מקרים אחרים של עבריינים המורשעים בהריגה.
"עוד דבר צריך להיאמר ביושר ובצער: הסיפור של היילו הוא לא רק מקרה טרגי פרטי. הוא משקף היטב את מציאות חייהם הקשה של רבים מבני ובנות העדה האתיופית; אנשים שהמדינה ורשויות הרווחה מזניחות, שהמשטרה לעתים מתנכלת להם, ושבמקרים רבים מעדיפים לסבול בשקט פשוט משום שהם מרגישים שאין להם אל מי לפנות".
ואולם לאחר שבקשת החנינה נענתה בשלילה הסביר ח"כ חסון: "אנחנו מכבדים את החלטת הנשיא, אבל בלב כבד. 65 הח"כים שהתאגדו לשחרורו של יונתן מאוכזבים יחד עם המשפחה.
יונתן שילם מחיר כבד הן כקורבן והן כמבצע העבירה, וכמו שפסק בית המשפט, ישנם מקרים אנושיים שאפילו החוק צר מלהכיל". הוא סיפר כי ביקר את היילו לפני כחודשיים והפציר בו "שלא ייאבד את התקווה".
לפנייה לכתב/ת 
