על טיפוסים ואנשים / "בעיטה חופשית"
מה ההבדל בין רמי הדר, אלי גוטמן וגיא לוזון? היובש בליגת העל, החלטוריסטיות של יו"ר הבקרה, עופר אורליצקי, והרגע המרגש של השבוע בטלוויזיה. טור
והשבוע שלושה טיפוסים שונים לגמרי:
1. רמי הדר: את הקדנציה שלו כמאמן ראשי במכבי ת"א הוא התחיל מנקודת פתיחה בעייתית. הוא דילג מעמדת העוזר כדי להחליף את ארז אדלשטיין שנזרק באישון לילה וזה אוטומטית מסמן אותו כבלתי קולגיאלי. המחמירים אפילו יוסיפו חתרן. עם זאת, נראה שאחרי מספר ניצחונות וראיונות מדודים התדמית של הדר השתפרה (לפחות בעיניי). יש בו משהו צנוני ויובשני, אבל לרגע הוא נראה כמו האיש הרציני וקר הרוח שאתה רוצה שיהיה שם כשהסיפור מסתבך.
אבל הסיפור הסתבך קצת יותר מדי, העסק נראה גדול עליו ומה שהיה מרשים זה שהוא היה הראשון שהודה בכך. דווקא רגע השפל, ההתפטרות העניינית שלו, הוסיף לו נקודות והוכיח התנהלות רצינית ואחראית של בנאדם שאפשר לרוץ אתו.
במדד הדמיוני של "איש הספורט שהיה נחמד לשתות איתו בירה" הדר אולי לא מקבל ציון גבוה מדי, אבל הוא מאלה שהרוויח אחת, ככה על חשבון הבית.
2. אלי גוטמן: איפה הוא? מישהו יכול לעדכן איפה נמצא הג'נרל-מנג'ר של הפועל ת"א? האם הוא מסתתר מאחורי אחד הציורים של אמיר כבירי או שהוא עדיין מתחבט בסוגיה הפילוסופית אם זו יותר קבוצה של גיא לוזון מאשר קבוצה של גוטמן. היי, תתעורר, זו קבוצה של שאול קוטלר ואתה אמור לסייע בשיקום שלה.
גוטמן דווקא התחיל את הקדנציה שלו בעמדה נוחה, לפחות מבחינת אוהדי הפועל ת"א: המושיע המוערך והאהוב חוזר לאדום. אבל מרגע שהסיפור הסתבך, היה מביך לראות אותו בורח, מתחבא ולא מפגין מילימטר של מנהיגות. תוסיפו לסיפור את העובדה שהפעם האחרונה ששמענו ממנו הייתה בסדרת הצהרות מקושקשות בסגנון מליצי-מזויף ותקבלו תמונה עגומה במיוחד.
מדד הבירה: נאיביים חובבי נאומים נוגים עוד עלולים ליפול בפח, אבל כרגע יש בקושי תקציב למי ברז.
3. גיא לוזון: לעומת גוטמן הוא התחיל אצל אוהדי הפועל ת"א בעמדה נמוכה (זכר לקדנציה הקודמת). דומני שהעמידה שלו מול המצלמות והדיבור הישיר על מצב הקבוצה, שיפרו את מצב המניות שלו ביציעים. כמו במקרה של הדר, גם פה אנשים מתחברים לכנות שלא מנסה להתחכם או להתחמק, אבל לוזון פחות צנון ויותר ייצרי מהקולגה מהכדורסל.
מדד הבירה: יש מצב, בתנאי שיש דאחקות על משפחת לוזון וסיפורים על הפסלים של כבירי.
שלוש הערות לסיום:
1. כשלים סדרתיים, הלנת שכר לשחקנים, ערבויות שלא נבדקות לעומק ושתי קבוצות שהולכות לפירוק בהפרש של חצי שנה - כל זה לא הפריע להתאחדות בהמשך העסקתו של עופר אורליצקי כיו"ר הרשות לבקרת תקציבים. איום של הסוכן אבי נימני בתביעה אישית נגד אורליצקי ופתאום היו"ר מוזמן לישיבת בירור בהולה. מדהים ומסריח לגלות מה גורם לשומרי הסף להתחיל לעבוד.
2. 4 תוצאות תיקו, 6 שערים ואפס התרגשות - זה היבול של משחקי השבת בליגת העל. יש שבתות שעדיף להישאר בבית עם מרק.
3. הרגע שבו מאיר איינשטיין סיפר בשידור על מחלתו היה אנושי ומכובד - מעולם לא השתגעתי על
הצעקנות של איינשטיין בתוכניות אולפן (בשידורי תחרויות ספורט, ובעיקר אתלטיקה, דווקא כן), אבל רק שיהיה בריא ויחזור להרעים בקול הפסקני שלו.
לפנייה לכתב/ת 
