הקבוצה שמתסכלת את צמרת ליגת העל
חיים סילבס ליכד ברעננה חבורת שחקנים נושכים ובלתי מתפשרים, ששבוע אחרי שבוע מציקים לקבוצות ליגת העל. לאחר הניצחון הגדול על הפועל ב"ש, נותר רק לראות כמה רחוק הם יוכלו להגיע העונה
לא ממש הופתענו כשברק בכר, במקום לבכות על יריבה שהסתגרה בבונקר מפואר, בחר להעניק ציון טוב לרעננה שגרמה לו לעצירה כואבת אחרי תשעה ניצחונות ליגה רצופים ושיא מועדון. מהראן ראדי כבר התכוון לומר "שיחקנו נגד בונקר", אבל התעשת ואמר: "היה קשה נגד יריבה שסגרה מצוין".
לא פלא שסילבס, בקריירה הלא ארוכה שלו, כבר זכה לנצח את באר-שבע בשיא תהילתה ולהוציא ממנה תיקו בטוטו-טרנר שהשאיר את מאבק האליפות בעונה שעברה חי כמעט עד הסוף. לא פלא שהוא הספיק לנצח את מכבי ת"א, יחד עם ערן זהבי בשיאו, בבלומפילד.
המאמן שכבר פוטר לפני שנתיים בגלל נסיגה בהישגיות והוחזר לבקשת השחקנים, יודע למקסם את היכולת של שחקניו למרות שאלו לא מככבים בראש רשימת המבוקשים המידיים ע"י הגדולות של הליגה.
רעבים להגנה
יש בונקר, ויש בונקר. זה של רעננה כפי שהתגלה ב"סליק" של אצטדיון נתניה ולא במפתיע, הוא מסוג משחקי ההגנה שלא נותנים מטר פנוי ליריבים המוקפים בידי שניים ואפילו שלושה שחקנים רעבים המחפשים את לחמם בבונוס הניצחון ואולי, סוף-סןף, את הכותרות.
תשאלו את טוני ווקאמה, השחקן הכי טוב מפתיחת העונה, שהגיע מרעננה לבאר-שבע. למרות שהאמין ביכולתו הגבוהה, לא הופתע מהמכתש שהפעילו עליו חבריו לשעבר, שנשארו כאלה גם אחרי שריקת הסיום.
מה מיוחד בבונקר של רעננה מול הצמרת? הוא לא בהכרח בונקר מכוער. זהו בונקר גבוה, המרוחק כ-30 מ' מהשער, שבו הדגש הוא על הימנעות מאיבוד הכדור שנחטף. להחזיק אותו בצורה ממושכת תוך כדי מסירות מדויקות, כדי להטריף את היריב ולהזיז את מחוגי השעון. אם רעננה זוכה להוביל, היריבה תיכנס לטירוף מערכות.
זו צורת משחק הממקסמת את יכולות וסיכויי שחקני רעננה לצאת עם משהו ביד גם מול הגדולות. מעטים מאוד אוהדי הכדורגל בארץ היודעים דבר וחצי דבר על עידו לוי ובן והבה, אבל מדובר בשני בלמי ליגה מצוינים. מקסימום יכולת במינימום רייטינג. תוסיפו את בן בנימין, מטובי השחקנים הטקטיים בארץ, שמסתער כמו נינג'ה על היריב, ומתייצב לעתים קרובות כבלם שלישי, בין לוי לוהבה. זה מסביר מדוע רעננה, גם בזכות היכולת הגבוהה של השוער אריק ינקו, ספגה רק עשרה שערים ב-17 משחקים.
עם קשר יצירתי כרנה מיחליץ' הסלובני שחזר לעצמו אחרי ההדחה מההרכב, ועוד שני שחקני-נשמה בקישור - אלי בבייב ורועי שוקרני, סילבס יכול לומר: "ככה כן בונים חומה". הבעיה של רעננה היא שטרם מצאה מחליף ראוי לווקאמה שעשה כאמור את המעבר לאלופה ואוואנס קנגאווה שנמכר לטורקיה ב-800 אלף אירו.
יש לו רק חלוץ מאיים אחד, וגם הוא חצי קשר - מוחמד שכר. יש מצב שהוא יהיה האיש הבא שיעשיר את קופת רעננה אחרי ווקאמה, קנגאווה, השוער עומרי גלזר (מיליון שקל ממכבי חיפה) ויובל שבתאי שעבר אף הוא לבאר-שבע.
חיים סילבס - לאן?
אחרי שהוביל אשתקד את רעננה לפלייאוף העליון, השאלה שעולה בקשר לסילבס היא האם נולד מאמן מוביל נוסף בכדורגל הישראלי? תשובה אין, כי סילבס טרם עבד בקבוצה צמרת שצריך בה להתמודד מול תרחישים כפי שסילבס מאמן רעננה מציב.
ראובן עטר, למשל, שהצליח בגדול במכבי נתניה, התחיל את הנסיגה שלו בביתו, מכבי חיפה, שהדרישות שם אחרות. מאחר שסילבס כשחקן היה קשר יצירתי, אולי יש לו את הפתרון.
ואיך הוא מתפקד מול יריבות ברמת רעננה? גם נגדן הוא משתדל לקחת, ככל האפשר, פחות סיכונים. הוא גם הרגיש בפיטוריו הזמניים על בשרו מה קורה כשמפסידים. לעומת זאת, בניגוד למשחקים מול הצמרת, נגד מרכז הטבלה ולמטה הוא מפעיל יותר התקפית את המגינים אלעד גבאי (או עדי נמני) ועמנואל אמבולה.
הבעיה היא, שאמבולה הזמבי, שחקן שסומן לא מזמן כמחליפו האפשרי של טאלב טואטחה במכבי חיפה, איבד בשנה האחרונה מיכולת הדריבל שלו. מכיוון שיש הגנה ואין חלוצים, רעננה מסתפקת לרוב מול השוות לה בערכן בתוצאות תיקו.
כל מאמן, מהצמרת וגם התחתית, יודע שעבורו משחק נגד רעננה הוא כאב-ראש גדול. סילבס עצמו אמר לשחקניו לפני הניצחון ביום ראשון: "אם אתם מוכנים לסבול, תצליחו". בפילוסופיה שלו, התפורה על רעננה, הוא מצליח להציב קבוצה עם הישגים מכובדים, זאת למרות החוסר באצטדיון ביתי הזועק והגורע ממנה נקודות פוטנציאליות נוספות.
לפנייה לכתב/ת 
