"הכי קרובה לאמזונה אמיתית": מגזין "טיים" מפרגן לגל גדות
במאמר שייצא בסוף חודש דצמבר, המגזין דן בהתפתחות דמותה של וונדר וומן מאז ימי הקומיקס ועד לגילומה בידי השחקנית הישראלית, ועל המאבק הבלתי פוסק לשלב בין עוצמה נשית ומראה חיצוני. "אני לא מבינה את זה, אומרים שאם היא חכמה וחזקה, היא לא יכולה להיות סקסית. זה לא פייר. למה היא לא יכולה להיות הכל?", שואלת גדות בצדק
מגזין "טיים" האמריקני שייצא לדוכנים ב-26 בדצמבר, מציג כתבה גדולה במיוחד על דמותה של וונדר וומן בגילומה של גל גדות. המאמר דן בשינויים שעברו על דמות האמזונה הלוחמת לאורך השנים, החל משנות ה-40 של המאה עשרים ועד לדמותה החדשה, שתככב בסרט שיצא לאקרנים ביוני הקרוב, עם התמקדות במראה החיצוני.
"גל גדות, השחקנית היחידה אולי בעולם שהיא גם חיילת, כמו הדמות אותה היא מגלמת, מתמודדת בשנתיים האחרונות עם ביקורות מכל הכיוונים, היא מצידה, לא מבינה למה אנשים אומרים שעליה להתכסות", נכתב במאמר, ותשובתה של גל כמו מבהירה בדיוק את הדמות החדשה שמתעתדת להיות אייקון נשי עוצמתי: "אני לא מבינה את זה, אומרים לי שאם היא חכמה וחזקה, היא לא יכולה להיות סקסית. זה לא פייר. למה היא לא יכולה להיות הכל?".
המאמר ממשיך ומתאר את ההתפתחות של וונדר וומן לאורך השנים, מהיום בו נכתבה על ידי וויליאם מולטון מרטסון בשנת 1941 ועד לימינו, כשהבמאית פטי ג'נקינס אמונה על הסרט שיצא ביוני 2017. המראה של וונדר וומן, כאמור, עמד במרכזו של הדיון מההתחלה, כשמרטסון הושפע מנערות הפין אפ של פעם והדמות נכתבה כמציגה נשיות חזקה, סוג של ליידי גאגא וביונסה של היום.
גדות עצמה ספגה ביקורת על המראה החיצוני שלה. "ראיתם את הפידבק שקיבלתי ממעריצים אחרי שליהקו אותי לתפקיד?", שאלה גדות והבהירה, "הכל היה על העובדה שהחזה והישבן שלי קטנים מדי". היא כמובן הגיבה בצורה נבונה ושנונה, ובפעם אחת אף ציינה שאמזונות אמיתיות חתכו לעצמן את החזה כדי שיוכלו לירות טוב יותר בחץ וקשת
אבל הבקלאש נגד המראה של גל משקף את ההתעללות שעוברות נשים באור הזרקורים מאז ומעולם, החל מסוזן בי אנתוני ועד הילרי קלינטון. אפילו כותבת הביוגרפיה של מרטסון משווה בין ההערות על גופה של גל להתנגדות לנשים חזקות לאורך ההיסטוריה. "אני לא מקנאה בפוזיציה בה גל גדות נמצאת. לשם השוואה, אני לא חושבת שזה היה מקרי שפרצו למחשב של ג'ניפר לורנס והפיצו את תמונות העירום שלה כשהיא גילמה את התפקיד הראשי ב'משחקי הרעב'. זה הניסיון רב השנים לקרקע נשים חזקות ולשים אותן ב'מקום המתאים', להוריד אותן לרמת המראה שלהן בלבד".
השאלה הזו בדיוק עומדת מאחורי הרעיון של הסרט - שאחרי עשור של גיבורי על גברים לבנים ששלטו בסרטי הקומיקס, האולפנים מבינים שהקהל מוכן למשהו חדש. לגיבורות על אין היסטוריה טובה במיוחד בקופות, חלק מזה באשמת האולפנים, שלא סיפקו גיבורה נשית ראשית ראויה (לכאורה כי דמוגרפית, הקהל הרווחי ביותר, נערים, לא ירצו לראות נשים נלחמות). סרטים כמו "אלקטרה" ו"קטוומן" גם לא עזרו ממש.
אבל ג'נקינס וגדות לא נתנו לזה לעצור אותן, והעצמה נשית הייתה מונח שלא רק נאמר מפה לפה, אלא היה הטון בצילומים. "זה היה כמו בקיבוץ", מספרת גדות על הצילומים באיטליה, באי קטן שדימה את "ת'מיסירה, מקום הולדתה של וונדר וומן. "כולנו גרנו בבונגלוס קטנים, מסביב הכל יפה וירוק ואין מכוניות, ועל החוף המון נשים בשריון שנלחמות והגברים – בני זוג ובעלים – הסתובבו בינתיים ליד הבתים ודאגו לילדים".
מבחינת גדות, האתגר הגדול ביותר היה להוכיח שהדמות שלה יכולה להפגין עוצמה וחמלה, שתי תכונות שלרוב נתפסות כמנוגדות זו לזו. "ידענו שזה לא יהיה פשוט, רצינו למצוא את האיזון בין גילומה כדמות חזקה ובטוחה ונשית וחמימה", היא אומרת. "לא רציתי שהיא תהיה קשוחה מדי, מסרסת. לא רציתי שהיא תהיה 'בוסית'. אפשר להיות חזקה ואוהבת".
המגזין ממשיך ומפליג בשבחיה של השחקנית הישראלית, ומתאר את גדות כ"הכי קרובה למודל לחיקוי של אמזונה גם בחיים האמיתיים". יש כמובן התייחסות להשתתפות שלה במיס יוניברס כמו גם לשירותה הצבאי – ממש כמו סבתה ניצולת השואה.
בהמשך הכתבה, מדברים עם גדות על תפקידה בוונדר וומן כמסר של העצמה לנשים. "אני חושבת שאנשים מבינים את זה לא נכון כשאני אומרת שאני פמיניסטית. פמיניזם זה לא שריפת חזיות ושנאת גברים. זה לשאוף לשיויון מגדרי ומי שלא פמיניסט הוא שוביניסט", היא אומרת למגזין.
גדות בילתה את השנתיים האחרונות בהדגשת החשיבות של כוח נשי בחיי מעריציה, ביניהם גם גברים, כולל רגע אחד שנצרב בתודעה, כשבשנת 2015 היא התייחסה לילד שספג בריונות כי שיחק בכלי הלחימה של וונדר וומן, ואמרה שהוא "יותר גבר" בזכות אהבתו ותמיכתו בנשים. "אנחנו צריכים לחנך בנים, להראות להם נשים חזקות בעמדות מפתח".
אין זה מקרי אם כן שבטריילר הראשון של וונדר וומן שהוצג בקומיקון ביולי האחרון, סטיב (בגילומו של כריס פיין) אומר לוונדר וומן "אני לא יכול לתת לך לעשות את זה" כשהיא מתכוננת לקרב, ואילו היא עונה: "מה שאני עושה לא תלוי בך".
לפנייה לכתב/ת 
