המפספס הסדרתי רוצה תואר
גונסאלו היגוואין עבר בקיץ מנאפולי ליובנטוס עבור 90 מיליון יורו, והשאלה הגדולה היא האם הכדורגלן שמיתג את עצמו (לצערו) כנחנק סדרתי במאני טיים, יצדיק את הסכום הגבוה. לפחות בינתיים זה נראה לא רע בכלל
90 מיליון יורו זה חתיכת מספר, אפילו עבור מי שהיה אחד החלוצים החמים ביותר באירופה בשנה החולפת. המעבר של גונסאלו היגוואין ליובנטוס לווה בהרמות גבה מצד בערך כל אדם שאי־פעם צפה במשחק כדורגל - בעיקר בגלל הסכום המופרך שיובה השקיעה בארגנטינאי שחגג 29 בשבוע שעבר, ובלילה אחד הפך להעברה הרביעית בגודלה בהיסטוריה (אחרי פול פוגבה, כריסטיאנו רונאלדו וגארת' בייל כמובן).
אמנם, פיפיטה שבר כל שיא אפשרי בנאפולי כשסיים את העונה הקודמת עם 36 כיבושים בליגה בלבד - שיא של כל הזמנים בסריה A, שנשבר אחרי יותר מ־66 שנים, אבל בכל הקריירה שלו היגוואין תמיד תויג כאיש שקורס ברגע האמת – "צ'וקר", אם תרצו, רק בכדורגל.
ההבאה של החלוץ לטורינו התאפשרה כמובן בזכות העזיבה של פוגבה למנצ'סטר יונייטד, וספק גדול אם משפחת אניילי הייתה מוציאה סכום כה גדול על שחקן אחד אלמלא הצרפתי היה משלים את המעבר לשורות השדים האדומים.
אחרי שבסוף שנות התשעים ותחילת האלפיים יובנטוס נחשבה לאחת הקבוצות הגדולות באירופה, ופרשת הקלצ'יופולי תקעה מקל בגלגלים של הזברות, בשלוש־ארבע השנים האחרונות הגברת הזקנה נמצאת בשולי הטופ האירופי ומנסה לעשות את הצעד הנוסף כדי להחזיר את הגביע עם האוזניים הגדולות לטורינו.
המחשבה במועדון הייתה להביא כוכב בסדר גודל עולמי - כזה שישנה משחקים ויהיה ההבדל בין עוד אליפות בזירה המקומית לבין זכייה בליגת האלופות. על אף הצקצוקים שעדיין נשמעים בכל פעם ששמו של היגוואין עולה, בינתיים "המקטרת הקטנה" מראה שהוא יכול להיות בדיוק האיש הזה.
13 שערים כבש המפציץ מארגטינה ב־18 הופעות במדי יובה העונה, כולל שלושה בשני המחזורים האחרונים. האחרון, סתם כדי לסבר את האוזן, שער ניצחון אדיר במשחק העונה מול רומא.
ובכל זאת, הפחד הוא מקריסה נוספת באיזה משחק גמר, כפי שקרה לו יותר מפעם אחת במדי הנבחרת – גם שרשרת החטאות שעלו לארגנטינה בשלושה תארים יוקרתיים במיוחד, פעמיים הפסדים בגמר הקופה אמריקה לצ'ילה ועוד קודם לכן ההפסד בגמר המונדיאל לגרמניה.
כבר ביום שישי ייאלץ היגוואין להראות שהוא מסוגל להביא תארים בעצמו, כשיובנטוס תפגוש את מילאן במסגרת הסופרקאפ האיטלקי שייערך בדוחא. כן, באיטליה עושים את זה אחרת לגמרי. לא רק שהמשחק היוקרתי מתקיים באמצע העונה במקום בתחילתה, אלא שהחבר'ה אורזים מזוודות וטסים לטיול באסיה. פעם זה היה בסין, הפעם בקטאר.
דווקא הסופרקאפ האיטלקי הוא משחק בו היגוואין יודע לספק את הסחורה. לפני שנתיים הוא הניף את הגביע כשיובנטוס הייתה הקורבן שלו עם צמד, פלוס שער נוסף עבור נאפולי בדו־קרב הפנדלים.
אבל למרות הכל - זה עדיין הסופרקאפ, ולא המונדיאל או הקופה. או ליגת האלופות. כי אם הכל ימשיך על פי התכנון, לקראת סוף מאי היגוואין אמור לקבל צ'אנס של אחד על אחד מול טר שטגן או נאבאס, ואסור לו להחמיץ אותו.
לפנייה לכתב/ת 
