ואיזה מסכנים האוהדים / טור
שייע פייגנבויים היה באצטדיון המושבה, ראה את הפועל ת"א נלחמת, אבל גם משלמת על טעויות שטותיות בדקות הסיום. במשחק בינוני מאוד, רק הקהלים בלטו, וזה אומר הכל על מפגש שפעם היה נחשב להר געש של ממש
"ואיזה מסכנים האוהדים". הפועל ת"א הייתה עסוקה כל השבוע בנושאים שלא קשורים לכדורגל, ובתחושה של אי ודאות לגבי העתיד. ולמרות החשש מפירוק, השחקנים שמו הכל בצד נתנו את הנשמה במשחק, לצערם זה לא הספיק.
במחצית הראשונה האדומים ביציע ובמגרש היו בתחושה אופטימית שאפשר לנצח את המשחק. הם היו טובים יותר בעיקר בגלל יכולת מצויינת של אביחי ידין, אבל גם בגלל שמכבי חיפה הייתה חלשה מאד. השחקנים של גיא לוזון ירדו למחצית בתחושה של פיספוס.
מכבי חיפה הייתה מתחת לכל ביקורת במחצית הראשונה. אם לא משחק מצויין של השוער, עומרי גלזר, שהציל כמה שערים, זה היה יכול להיראות אחרת. גם לרנה מולנסטיין הייתה מחצית לא טובה. הוא ישב כל הזמן על הספסל ולא קם אפילו פעם אחת ממקומו ולא השפיע על שחקניו.
בחצי השני מולנסטיין התעורר, עשה חילופים מוצלחים כשהכניס את ניקיטה רוקאביציה וגילי ורמוט, והמשחק של חיפה השתפר. היא לא כבשה קודם רק בגלל החמצות גדולות של אלירן עטר ורוקאביציה שהשאירו את התוצאה כמעט עד לסיום בלי שערים. השער הראשון של חיפה הגיע מפנדל בדקה ה-88.
שחקני הפועל ת"א ניסו להשוות בכל מחיר ויצאו קדימה, ומכבי חיפה הגיבו בהתקפה נגדית מהירה. השוער, אריאל הרוש, ביצע טעות גדולה, ודווקא גילי ורמוט שקיבל שריקות בוז מאוהדי הפועל ת"א בכל פעם שנגע בכדור, היה זה שנעץ את המסמר השני בארון של הפועל ת"א.
לסיכום, המצב הרע של הפועל ת"א נעשה רע עוד יותר אחרי ההפסד. מכבי חיפה השיגה שלוש נקודות במשחק לא מי יודע מה, והיא רק 10 נקודות מהפועל באר שבע. ומילה טובה מגיע לקהלים של הפועל ת"א ומכבי חיפה שלפחות הם נתנו הצגה באיצטדיון המושבה.