נחמדים מדי / טור
למרות הניצחון 0:2, גם במכבי חיפה יודעים שביכולת הזו הם לא יחזרו לקחת תארים בקרוב. גרוע מכך, הם פשוט הפכו מקבוצה דורסת לקבוצה נחמדה
במכבי חיפה יכולים לחגוג מול הקהל הצמא שלהם, אבל עמוק בפנים הם יודעים שזה לא זה. 0:2 בערב קפוא במושבה מול הפועל ת"א נשמע כמו ניצחון משכנע, אבל התוצאה מטעה. מול קבוצה בתהליך פירוק, שההרכב שלה הוא אוסף טלאים משונים שתפרו מאמן כדורגל בליווי עורך־דין נאמן, היא לא ידעה לדרוס, לסגור סיפור מוקדם ונהנתה משתי עקיצות מאוחרות.
בחלקים לא מעטים מהמשחק הפועל ת"א שלטה בקצב, הייתה קרובה מאוד להביך את חיפה ואם ישראל זגורי היה טיפה יותר חד, הערב הזה יכול היה להיגמר אחרת לגמרי.
לחיפה קורה הדבר הכי מבאס שיכול לקרות לקבוצת כדורגל. היא הולכת והופכת לקבוצה נחמדה. כזו שלוקחת ניצחון פה, הפסד שם, ומדי פעם מייצרת כמה גולים יפים ששווה לחפש אחר־כך באינטרנט. מין מכבי פ"ת עם הרבה כסף. הכי מדכא שיש.
אתה מסתכל על ההרכב ורואה שם חבר'ה נחמדים, כאלה מהסוג הלא מזיק. זה גם אותו סוג שלא לוקח אליפות. קחו למשל את רועי קהת ומארק ואליינטה, שניים שיש להם כישרון, אבל איכשהו הם נראים יותר כמו דוגמני־כדורגל חביבים. איפה הזמנים שעל הדשא הסתובבו קילרים מאותגרי יופי עם זיפים ומבט עצבני שידעו שחייבים להיות קצת רעים כדי לקחת תארים.
היחיד שאתמול הסתובב במושבה עם פרצוף כזה הוא אלירן עטר, אבל הוא התעקש להחמיץ את כל ההזדמנויות הנוחות מול אריאל הרוש. בסוף ניקיטה רוקאביצה סידר לו פנדל ואת זה הוא כבר לא יכול היה להחמיץ. הגול של ורמוט הגיע כשהמשחק היה גמור ולא היה צריך שופט מחוזי כדי לקבוע שהפועל ת"א מפורקת.
הפועל ת"א שוב הצליחה להשאיר את ענייני בית המשפט מחוץ לדשא, שיחקה בכלל לא רע, אבל הפעם ירדה בלי נקודה. מפגן הכפיים המפרגנות של הקהל האדום בסיום זה מרשים ובוודאי מחמם את הלב של השחקנים שנלחמו על הדשא, אבל זה לא יכול להחזיק מעמד. בית־המשפט מתלבט? אתמול היו אלה עטר, ורמוט וגלזר שהענישו ולקחו לה את כל שלוש הנקודות.
לפנייה לכתב/ת 
