ריקוד מרפא: ההשפעה המדהימה של ריקוד על מחלת הפרקינסון

בשיתוף "מגדלי הים התיכון"

לרקוד עם פרקינסון. פרקינסון היא מחלה הגורמת להפרעת תנועה, ההולכת ומחמירה עם הזמן. לכאורה יש כאן סתירה, לרקוד עם פרקינסון? למעשה, הריקוד הסלוני כאשר הוא נלמד בדרך מתאימה, מאתגר את המוח בצורה כזו, שהוא מסוגל לבנות דפוסי תנועה חדשים, להאט את תהליך השינוי התנועתי, וליצור הזדמנות לגוף לקיים תנועה קצבית, מאורגנת ומלאת חיים. גם פעילויות גופניות אחרות חשובות ומסייעות אך לריקוד הזוגי יש יתרונות נוספים מעצם מהותו, כמו זוגיות, מגע, תקשורת בין אנשים, מוסיקה נפלאה. השילוב יוצר אימון יעיל, עם שמחת חיים והתפתחות.

את ההשפעה של הריקוד על חולי הפרקינסון אני מכיר באופן אישי. אני רוקד עם נחמה, אמא של אשתי. הפעם הראשונה שבה היא התחילה לרקוד הייתה בקבוצת "לרקוד לבריאות". הריקוד, באופן מובהק, הוביל לשיפורים משמעותיים ביציבה, בתנועתיות, במהירות התנועה, ובביטחונה העצמי בצורה בולטת לעין, שכל המשפחה והחברים מתלהבים ממנו. עוד יותר חשובה היא העובדה, שלא היא ולא אני מסכימים לוותר על שעת הריקוד, זו שעה שהשבוע כולו מתנהל מסביבה. לאחרונה התחלנו אפילו בסדרת הופעות במסיבות המשפחתיות.

עוד במדור: אולטרה סבתא: בת 82 השלימה ריצה של 160 ק"מ

תראו בעצמכם: עופר ונחמה רוקדים יחד

איך הקצב משפיע על חולי הפרקינסון

הקצב הנמצא במוסיקה מאפשר למוח לעקוף את הנתיב הפגוע ובאופן מודע ליזום תנועה קצבית תואמת. ככל שמאתגרים יותר את המוח לעשות זאת, הוא מפתח את היכולת ושומר על קיומן של אותן יכולות תנועתיות, שכאמור יתנוונו ללא הפעלה. המדע והרפואה למדו להכיר בעשרים השנה האחרונות, ביכולת של המוח להשתנות, ולהיענות לאתגרים, בכל גיל שהוא.

עוד: חולי אלצהיימר מתקשרים בעזרת מוזיקה

מורי הריקוד לא הופתעו מהמחקר 

כאשר חקרתי את נושא הריקוד והשפעותיו הרפואיות, סיפרתי על הממצאים מהספרות הרפואית למור ואשר ארזי, בעלי בית הספר לריקוד "הבנרה". הם הביעו עניין רב, אך לא הופתעו. מתוך ניסיון של 25 שנים כמורים לריקוד, הם ידעו להסביר לי כי זה מה שהם עושים, עוזרים לאנשים לשפר את התנועתיות שלהם.

מספר מחקרים בעולם כבר הראו כי הריקוד מסייע רבות לחולי פרקינסון ומיטיב עמם משמעותית. המחקרים נעשו בעיקר בתחום הטנגו הארגנטינאי, הקבוצה של ד"ר אקהרט בסט. לואיס, בארצות הברית והריקוד החופשי יותר, הסטודיו מארק מוריס, בברוקלין. התוכנית המותאמת שגובשה בישראל ונקראת "לרקוד לבריאות" מראה, כי התחום המגוון אך המדויק של הריקוד הסלוני, מאפשר הנאה ממגוון רב של סגנונות תנועה, מקצבים ועקרונות של טכניקת הריקוד, בכדי להביא לשיפור ושימור תנועתי.

יעדי המחקרים הנעשים היום בעולם שואפים להבין כיצד מושגת השפעה זו, מה המינונים היעילים ביותר של האימון הנדרש, מהן האפשרויות לשילוב עם טיפולים תנועתיים מקובלים, ומהן הדרכים לשפר את יעילות האימון.

עוד: מחקר: מי חי טוב יותר נשים או גברים?

גיבוש התוכנית הישראלית

את התוכנית הראשונית הקמנו יחד, מור, אשר, פרופ' רפי אלדור שהוא בעצמו רקדן ומתמודד עם פרקינסון, וגלית בירמן, מטפלת ביציבה. פנינו לייעוץ לד"ר שרון חסין, מנהלת המרפאה להפרעות תנועה בבית החולים תל השומר.

למדנו כי הטיפול בפרקינסון מורכב בחלקים שווים מהטיפול הרפואי/תרופתי ומהמאמץ של החולה להפעיל את הגוף בצורה מגוונת ונכונה ככל האפשר. כאשר חשבנו על התכנית, ד"ר חסין עזרה לי לראות ולהגדיר את המקום שיש לריקוד, כפעילות שמקשרת אדם באופן בלתי נפרד, עם התרבות האנושית.

ההתחלה מאתגרת

הזוגות בקבוצות תמיד מעניינים. חלקם הם בני זוג, אחרים- אב ובת, אם ובן, אם ובת – וגם חברים. כל הצירופים אפשריים וחשובים ביותר הם המתנדבים, תלמידי בית הספר לריקוד ורקדנים בכלל, שמגיעים ורוקדים עם מי שאין לו בן או בת זוג, וגם עוזרים ומלמדים את בני הזוג הקיימים.

התקופה הראשונה היא מאתגרת מאד כאשר על בן הזוג הבריא מוטלת משימה כפולה, לתמוך בבן הזוג, וגם ללמוד לרקוד. המתנדבים עוזרים משמעותית בתהליך הזה, נהנים וממשיכים לשפר את יכולות הריקוד שלהם. בכלל, אחד ההישגים הגדולים ביותר של התכנית הוא יצירת קהילה, כשקבוצות הריקוד נפגשות גם על הרחבה, גם בין השיעורים, גם במסיבות הריקוד.

חשוב לי לציין כי על תחום הריקודים הסלונים באופן כללי ועל ההתפתחותו בישראל בשנים האחרונות אחראית "הקרן לקידום ריקודים סלונים (IBDF)" שמאז הקמתה בשנת 2011, דואגת לטיפוח ולפיתוח ענף ספורט זה הן ברמה המקצועית וההישגית והן בשאר תוכניות הריקוד השונות כמו התוכנית הייחודית לחולי הפרקינסון. 

פרופ' רפי אלדור, רקדן המתמודד עם פרקינסון וממייסדי תוכנית הריקוד הישראלית מסביר על השוני בסגנונות הריקוד ואיך כל סגנון באופן ייחודי מאתגר ומחזק את החולים בפרקינסון: 

בשיתוף "מגדלי הים התיכון"