אחרי אישור המתווה: המדינה ביקשה מבג"ץ לדחות את פינוי עמונה
חמישה ימים לפני המועד שקבע בג"ץ לפינוי המאחז הגישה המדינה בקשה לדחות את הפינוי ב-45 ימים לאחר השגת הסיכום על המתווה שכולל פינוי בהסכמה של התושבים. "הבקשה נדרשת כדי להשלים את מציאת הפתרונות", אמרו בפרקליטות אך הבהירו: "לא תהיה בקשת ארכה נוספת"
המדינה הגישה הערב (יום ג') לבג"ץ בקשה לדחיית פינוי מאחז עמונה כדי לאפשר את יישום המתווה של פינוי בהסכמה שהושג מול התושבים. פינוי המאחז אמור להתבצע עד 25 בדצמבר במסגרת ההחלטה בעתירה של ארגון "יש דין" והמדינה מבקשת לדחות את הפינוי ב-45 ימים עד ל-8 בפברואר 2017.
בהודעת הפרקליטות הערב נכתב כי הדחייה המבוקשת נדרשת כדי להשלים את מציאת הפתרונות למגורים זמניים לתושבי עמונה. עם זאת, בפרקליטות הבהירו כי המדינה לא תבקש ארכה נוספת גם אם המתווה לא ימומש.
ביום ראשון אישרו תושבי עמונה את המתווה המתוקן ולאחר מכן גם בממשלה אישרו אותו. על פי המתווה החדש, 24 משפחות יוכלו להישאר על ההר בחלקה סמוכה (חלקה 38), לעומת 12 במתווה הקודם שנדחה על-ידי התושבים.
לאחר בקשת הדחייה מסרו עורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה מארגון "יש דין" שייצגו את בעלי הקרקע הפלסטיניים: "בקשת המדינה לעכב את פינוי עמונה מבוססת על עסקת מושחתת בין ממשלת ישראל לבין פורעי חוק, שמהווה כניעה לסחטנות של מי שצו שיפוטי חייב אותם לפנות את הקרקע אליהם פלשו. המדינה, בבקשת הדחייה הקודמת שהגישה, ונדחתה, הודיעה שהיא מוכנה לפינוי במועד שקבע בג"ץ. ראוי שהיא תעמוד במחויבותה ותסיים את הפגיעה בבעלי הקרקעות הפלסטינים, שנמשכת כבר 20 שנה".
אתמול התברר כי המתווה כבר התגבש ביום שני שעבר. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט המתין לתשובות מראש הממשלה בנימין נתניהו וראשי הבית היהודי, נפתלי בנט ואיילת שקד, שהיו במגעים עם תושבי עמונה.
ההמתנה להגשת בקשת הדחייה נועדה כדי שהיועץ יחליט אם לפנות את המאחז בסוף השבוע הקרוב, לפי החלטת בג"ץ, או לבקש דחייה בתנאי שהתושבים יסכימו לפינוי ותימנע התנגשות אלימה.
אז הוגש המתווה הראשון לתושבים והם דחו אותו. בשלב הזה הודיע מנדלבליט לצמרת המדינה כי הגיע לקצה הגבול המשפטי ואין בכוונת לסגת יותר. בסופו של דבר עומד המתווה על שלוש נקודות מרכזיות: חלקת "עמונה צפון" תשמש למגורי 12 קרוואנים ולא 24 כפי שתושבי עמונה דרשו, העברת יתר התושבים לארבע חלקות מפוצלות אחרות על ההר והמשך הפתרון רק באישור בתי המשפט ולא בצווים מנהליים.
"אישרתי את מתווה עמונה על פי אמות המידה שהחוק מקנה לי מתוך תחושת אחריות כבדה ורצון למנוע שפיכות דמים ומלחמת אחים", אמר אתמול מנדלבליט למקורביו. יש לציין כי במתווה אין כל תוכנית מפורשת לבניית יישוב קבע אלא הבטחה לעשות הכול כדי לאתר קרקעות ליישוב קבע שייבנה על קרקע חוקית.
"מדובר בבקשה קונקרטית שנועדה לאפשר את פינוי תושבי עמונה מרצון ובדרכי שלום, באופן שיצמצם באורח משמעותי את כלל ההשלכות הפוטנציאליות של האירוע, תוך מתן מענה ראוי והולם למשפחות המתגוררות בעמונה, כאשר פרק הזמן המבוקש כעת הוא קצר, תחום וסופי בהחלט", מסרה המדינה לבג"ץ.
"המדינה סבורה כי ישנם שני הבדלים משמעותיים ומהותיים בין הבקשה הקודמת להארכת מועד לבין הבקשה הנוכחית, שלשיטתה מצדיקים היענות לבקשה זו: הראשון הוא התחייבות תושבי עמונה לפינוי מוסכם ללא כל עימות או התנגדות מצידם, והשני הוא פרק הזמן המבוקש (45 יום לעומת 7 חודשים בבקשה הקודמת).
בעמונה היו חלוקות הדעות בנוגע להסכמה על המתווה. בעוד שמאות הנערים שהגיעו כדי לתמוך בתושבים ולהתכונן למאבק קיבלו את הבשורה באופן קשה, בקרב תושבי המאחז נרשמה אופטימיות זהירה. "לפני שנתיים ניתן פסק דין להריסת בית חיינו. מאז יצאנו למאבק סיזיפי, עיקש ובלתי פוסק כדי להציל את בתינו ואת יישובנו", מסרו התושבים בהודעה מטעמם לאחר ההצבעה. "לאחר עשרים שנה של התיישבות חלוצית כנגד כל הסיכויים, לאחר שנתיים ארוכות, החלטנו להשהות לעת הזו את המאבק, לקבל את הצעת המדינה לבנות 52 בתים ומבני ציבור חדשים בעמונה - מבנים שישמשו את הקהילה ואת התושבים. החלטנו לתת צ'אנס להצעה לבנות את בתינו ואת חיינו כאן בעמונה".
לפנייה לכתב/ת 
