פחות זה יותר: טרנד השנה האחרונה בכדורגל העולמי
2016 סימנה סופית את נפילתו של משחק ההחזקה בכדור. אחרי לסטר ונבחרת פורטוגל, צ'לסי של אנטוניו קונטה ויובנטוס מסמלות את המשך המגמה. למה זה קרה, מה מחכה לנו בשנה הבאה והאם הטיקי-טקה מת או רק נח לרגע?
היו אלה הימים האחרונים של 2015, בדיוק לפני שנה. ארסן ונגר, מאמן שאוהב את הכדור ברגלי השחקנים שלו, הודה שחל שינוי. "זו השנה הראשונה שבה החזקה בכדור לא תרמה כל כך לניצחון", אמר הצרפתי. "היא פשוט לא מתגמלת כמו בעבר. אני מתבונן במספרים של כל משחק ומנסה להבין האם זה חדש, האם זה יימשך". שבוע לאחר הדברים העולם נכנס לשנת 2016 וזה אכן נמשך, אפילו התגבר.
כמו כמעט בכל תחום בחיים, גם חברות סטטיסטיקה וניתוח כדורגל מסכמות שנה, ובפרסומי הסיכומים שלהן בולט טרנד אחד, ששלט ב-2016: נפילתו של משחק ההחזקה בכדור, תחום שבעבר האמינו שיש קשר ברור בינו לבין הצלחה. כותרת אחד הדו"חות הטכניים של אופ"א, שפורסם לפני כשלושה חודשים, הייתה: "האם החזקה בכדור עדיין משנה".
הסיפור לא התחיל עכשיו, אבל השנה האחרונה הביאה איתה כמה תוצאות מדהימות. פורטוגל זכתה ביורו אחרי שהחזיקה בכדור פחות מיריבותיה בכל אחד מארבעת משחקי הנוקאאוט; איסלנד הקטנה הייתה הפתעת הטורניר אף על פי ששלטה בכדור רק 36% מהזמן, הכי מעט מבין 24 המשתתפות; לסטר החזיקה בכדור פחות מ-45 אחוז מזמן, מקום 18 מבין קבוצות הפרמייר-ליג, אבל סיימה ראשונה בטבלה החשובה מכולן וזכתה באליפות סנסציונית; העונה צ'לסי מוליכה על אף שהיא נוגעת בכדור הכי מעט מבין שש הגדולות באנגליה.
וזה לא הסוף: יובנטוס מציגה העונה את החזקת הכדור הנמוכה ביותר שלה בתקופת אלגרי ומדורגת רק חמישית באיטליה בקטגוריה זו, אבל נראה כי דבר לא ימנע ממנה אליפות נוספת; אתלטיקו מדריד הדיחה את באיירן מינכן בחצי גמר ליגת האלופות אחרי שהכדור היה אצלה ב-26 אחוזים מהזמן בלבד, ואז הפסידה בגמר לריאל מדריד – שהחזיקה השנה בכדור הכי מעט מאז עזיבת ז'וזה מוריניו; ליברפול שברה שיא כשמול ברנלי הפכה לקבוצה הראשונה בהיסטוריה האנגלית שמפסידה במשחק שבו רשמה יותר מ-80 אחוז החזקת כדור.
גם הקבוצות שבאופן מסורתי מקדשות את ההחזקה בכדור עשו זאת פחות. בשנת 2016 אחוזי ההחזקה של ברצלונה וארסנל, למשל, היו הנמוכים ביותר שלהן מזה עשור. בצד השני של טבלאות הליגה, באנגליה, ספרד, גרמניה וצרפת, שלוש הקבוצות שהחזיקו הכי מעט בכדור לא ירדו ליגה.
אלה הרבה נתונים, אבל כולם מלמדים על אותו כיוון. נכון, קבוצות שמחזיקות יותר מנצחות יותר כי בדרך כלל הן גם הקבוצות הגדולות, שחייבות לנצח, אבל שימו לב מה קורה במפגשים שקולים על הנייר בין שתי קבוצות חזקות. באנגליה עשרה משחקים בין שש המוליכות הסתיימו בהכרעה העונה, ושמונה פעמים זה הלך לטובת הקבוצה שהחזיקה בכדור פחות. באיטליה המספר עומד על 5:7 לטובת הנשלטות. צ'אבי אמר פעם "מי שיש לו את הכדור שולט במשחק", אבל 2016 הראתה לנו שהוא לא שולט בתוצאה.
ההתחזקות של אסכולת מוריניו
כולנו מכירים את הוויכוח הידוע שהתפתח בשנים האחרונות בין מה שמכונה אסכולת גווארדיולה לאסכולת מוריניו. מצד אחד, האמונה שהיריב אינו יכול להבקיע ללא הכדור ולכן יש להשאיר אותו אצלך כמה שיותר; מהצד האחר, המחשבה שהתמהמהות עם הכדור מובילה לטעויות ושטעויות מכריעות משחקים. תקופה ארוכה היה מדובר בדילמה, אבל לאחרונה יותר קבוצות זולגות לכיוון הרעיון השני. למה זה בעצם קרה?
ברצלונה ונבחרת ספרד. לפני שבע-שמונה שנים, בשיא ימי הטיקי-טקה שהביאו כל תואר אפשרי, כולם רצו לחקות את ההצלחה. מאמנים בכל העולם היו אומרים בראיונות או במסיבות עיתונאים שהם מאמינים שכך צריך לשחק כדורגל. עליונות הטיקי-טקה של אז שינתה את השיח המקצועי על המשחק, אבל קל לדבר וקשה לבצע.
קבוצות רבות שניסו להחזיק בכדור כל הזמן חסרו שחקנים מתאימים לכך, בהיעדר ניסיון בהנעת כדור מאחור או בעקבות חוסר יכולת טכנית. מאז ועד לפני כשנתיים זינקה כמות איבודי הכדור בשליש ההגנתי של המגרש בצורה ניכרת בגלל ניסיונות מיותרים להחזיק בכדור, וזה קרה כמעט בכל מקום בגלובוס. בהמשך הגיעה ההתפכחות: ללא איכות מתאימה עדיף לא להתעקש.
משחק לחץ. בשנים האחרונות משחק הלחץ הפך למתוחכם יותר – מהלחץ הנגדי של קלופ ועד חסימת נתיבי המסירה של סימאונה. אם מחפשים נקודה להסתכל עליה לקראת סיכום השנה הבאה היא אולי נמצאת כאן, בהתפתחות הלחץ היצירתי והמגוון. מזמן לא מדובר בשליחה סתמית של שחקנים קדימה לרדוף אחרי מישהו.
הדגש על משחק לחץ הקשה יותר על קבוצות שרוצות להחזיק בכדור ולבנות התקפות מאחור. מוריניו אמר פעם שתמיד יעדיף position על possession. אם לחץ היריב יכול לגרום לשחקנים שלו לאבד כדור כשהם לא בעמדות הנכונות, עדיף לוותר ולשלוח כדור למעלה. שימו לב שלאחרונה לא מעט קבוצות שרואות לחץ של היריב מוותרות מראש ופשוט נותנות לשוער לשלוח מסירה ארוכה.
צפיפות הגנתית. כיום מול כל קבוצה שמנסה לשלוט בקצב יש הגנה צפופה ומעובה. בעבר משחקים היו הרבה יותר שוויוניים ביחס ההחזקה בכדור, אבל בשנים האחרונות מאמנים הבינו שהדרך הכי טובה להתמודד מול שליטת היריב היא לא לנסות לעשות זאת בעצמך, אלא ללכת לאחור ולחכות. היכולת לחדור הגנה במשחק מסודר הפכה לקשה יותר במשחקים האלה.
מבחן התוצאה של גווארדיולה
כמו בכל סוף שנה חוקרי כדורגל לא רק בודקים מה היה, אלא גם מנסים לזהות מגמות עתידיות. האם, למשל, הטרנד של 2016 ישפיע גם על שוק ההעברות? ישנן הערכות שלפיהן קבוצות יחפשו יותר שחקנים שיכולים לשלוח מסירות מהירות קדימה, לשטח, מאשר כאלה שמתמחים במסירות קצרות מרגל לרגל. בחברות סקאוטינג כבר מספרים על דרישה לקשרים בעלי מוסר עבודה גבוה, שיעשו את העבודה ההגנתית, אפילו על חשבון כישרון.
ומה יהיה על המשחק שמקדש את ההחזקה בכדור? האם הוא מת, כפי שנכתב באחד המאמרים בנושא, או רק נח לרגע? בהיבט הזה ההצלחה או הכישלון של גווארדיולה במנצ'סטר סיטי יכולים להשפיע משמעותית. הניסיון של פפ להחדיר את השיטה שלו בסיטי נתקל בינתיים בקשיים. איבודי הכדור המסוכנים וחורים בהגנה בעקבות הרצון לשמור על הכדור בכל מחיר צצים יותר מבעבר.
העונה יש בליגות הבכירות רק ארבע קבוצות שמחזיקות בכדור באופן קיצוני מאוד, מעל 60 אחוזים – ברצלונה, באיירן מינכן, סיטי ופריז סן ז'רמן. זה לא מקרה ששלוש הראשונות הן גם שלוש הקבוצות היחידות שגווארדיולה אימן בקריירה שלו. כולם יסתכלו בקפידה על התוצאות שישיג האיש שהוביל את המחנה. מחנה שלפחות בשנה האחרונה הלך ונעלם.
רוצים לקרוא עוד ניתוחי כדורגל? היכנס לדף הפייסבוק של "הכל מקצועי" ועקבו אחרי אורי קופר בטוויטר.
לפנייה לכתב/ת 
