חלב בוערת ואנחנו לא יכולים לעמוד מנגד
על הקהילה היהודית שחוותה בעבר את מחיר שתיקת העולם מוטלת אחריות מיוחדת להשמיע את קולה
לפני מספר חודשים במאמר על המתרחש בסוריה, ציינתי כי "עד כמה שמצב העניינים היום גרוע מבחינה הומניטרית, הוא עשוי עדיין להחמיר". כעת אנו נוכחים בהתגשמות הנבואה האיומה הזו, בשעה שכוחות התומכים במשטר מפגיזים ומוציאים להורג אזרחים בחלאב ללא כל רסן.
ואכן, נדז'אד אבדיץ', ניצול הטבח בסרברניקה, כתב ב"גרדיאן" כי "בכל פעם שחשבנו שהמצב לא יכול עוד להחמיר, הוא אכן החמיר". אנו מתבוננים מתוך זעזוע בתושבי העיר המצייצים בטוויטר מילות פרידה אחרונות: "שמי באנה ואני בת 17. אני מדברת עם העולם בשידור חי ממזרח חלב #aleppo. זהו הרגע האחרון שלי לחיים או למוות. - באנה"
אזרחים שעומדים לפני הוצאה להורג מתחננים "אלוהים, עזור לנו".
הזוועה ממשיכה להתרחש במזרח חלב ואנו נחשפים לתמונות קורעות לב של אזרחים מן השורה, לרבות אינספור ילדים, שרצים ממקום למקום בגשם הקר ומחפשים מחסה מן ההפגזות הבלתי פוסקות. אחד האנשים נראה כשהוא נושא את ילדו התינוק, כשצינור אינפוזיה משתלשל מגופו. דיווחים אחרים סיפרו על יותר ממאה ילדים שנלכדו תחת הריסות בניין ואין איש שיחלץ אותם. באזור אחר בסוריה, דיווחה התקשורת על מתקפה כימית נוספת, שהביאה למותם של יותר מ-80 אזרחים, כולל נשים וילדים.
התמונות הללו רודפות את כולנו.
עם זאת, על הקהילה היהודית מוטלת אחריות מיוחדת להשמיע את קולה, וזאת משום שחוותה בעבר את המחיר של שתיקת העולם. הביטוי "לעולם לא עוד" משמעו לא רק מחויבות למלחמה באנטישמיות, אלא גם לכך שאף קבוצה או עם לא יסבלו ברוטליות דומה בעתיד.
אלא שהקהילה הבין-לאומית לא פעלה כראוי למניעת השמדת עם ורצח המוני. קמבודיה. סראייבו. רואנדה. קונגו. דארפור. השמות הללו מעוררים כעס ובושה משום שעמדנו מנגד בעוד שחפים מפשע נטבחו בהמוניהם.
וכעת עומדת על הפרק סוריה.
למרות השאלות הלגיטימיות בדבר המורכבות של הסכסוך ואי הוודאות ביחס לתוצאה האפשרית של התערבות צבאית, אין ספק שהמשבר הלך והחריף לאורך חמש שנים עד שהגיע לשפל המדרגה שאנו רואים בימים אלה.
אנו עומדים אבלים אל מול התמונות של העיר ההיסטורית חלב (אלפו), המתפוררת תחת המצור הברברי של אסד ובעלי בריתו הרוסים והאיראנים. היינו עדים לכך שגם ברגעים שבהם נראה היה שהמצב ההומניטרי לא יכול להחמיר עוד, הוא בסופו של דבר החמיר.
עלינו לשאול היום עד מתי נוכל לעמוד מן הצד ולהתיר למשטר של אסד ולבעלי בריתו הרוסים והאיראנים לרצוח ולפצוע ללא עונש.
גם בזמן רצח העם ברואנדה לפני 20 שנה ארה"ב נמנעה מלפעול. הנשיא ביל קלינטון הגדיר בדיעבד את ההחלטה כטעות הגדולה ביותר שעשה בזמן כהונתו. ייתכן שבמרוצת הזמן נשמע דברים דומים מפי ההנהגה הנוכחית שלנו.
אך עדיין לא מאוחר מדיי לפעול.
קיים צורך דחוף להבטיח סיוע לאזרחים סורים המתמודדים עם מחסור במצרכים בסיסיים כגון מזון, מים וציוד רפואי. האו"ם ובעלות בריתנו חייבים להתעקש ולוודא כי קיימת מידה כלשהי של מקלט בטוח למי שמצויים תחת ההתקפות הקטלניות וההרסניות של אסד ובעלת בריתו רוסיה. לאזרחים אין כעת מקום בטוח שאליו הם יכולים להימלט.
אנו מקווים כי הפסקת אש והסכם פינוי יאפשרו יציאה בטוחה לאזרחים, אך על ארה"ב להיות מוכנה להגדיל את תג המחיר על ההתנהלות הנוכחית של אסד ובעלות בריתו, המתעלמת מנורמות הומניטריות בסיסיות. זאת משום שנפילתה של חלב אינה מלמדת למרבה הצער על סוף מלחמת האזרחים, כי אם על המשך סבלו של העם הסורי בלבד.
משטר אסד ימשיך במערכה האכזרית של הרס בתי ספר, מרפאות ושווקים במטרה להכניע קהילות מקומיות ולהוריד אותן "על הברכיים", שכן עד כה שיטה זו התבררה כיעילה למדיי; המשטר התמודד עם מעט מאוד השלכות בין-לאומיות לפשעים שביצע.
חיוני שהממשל יתחיל לבחון כיצד יכולה ארה"ב להוביל את הסיוע למי שמאוימים מכוחותיו של אסד ולבעלי בריתם. הגיעה השעה שארה"ב תתאים את מעשיה לרטוריקה שלה. הגיע הזמן לנקוט פעולות נוספות כדי להקל על סבלם של הסורים.
הממשל האמריקני העתידי תחת הנשיא הנבחר דונלד טראמפ ייבחן בנכונותו לעמוד כנגד התוקפנות של הפדרציה הרוסית ואל מול התנהלותה המרושעת של איראן באזור. אין ספק שרוסיה חסרת רסן ואיראן שידה תהיה על העליונה יפיצו אלימות נוספת, לא רק בסוריה, כי אם במרחב ובעולם כולו.
מורכבותו של הסכסוך לא יכולה להיות תירוץ למחדל המתמשך של עמידה מנגד אל מול הזוועות המתגברות. ראינו כבר את מחירה של גישה כזו.
חלב היא כתם על האנושות והיא מהווה תזכורת איומה לעובדה הפשוטה שאין תחליף למנהיגותה של ארה"ב בזירה העולמית.
ג'ונתן גרינבלט, המנכ"ל העולמי של הליגה נגד השמצה
לפנייה לכתב/ת 
