עיראק רוצה לרכוב: מאבק נשי לדיווש אופניים
למארינה ג'אבר (25) נמאס מהערות הפוגעניות ומהניסיונות להכשיל אותה בכביש. היא קראה תיגר על המוסכמות בחברה העיראקית השמרנית, ויזמה רכיבת אופניים משותפת לנשים ולגברים בבגדד. "לא פוגע ברגשות הציבור". וגם: הכירו את השר הלבנוני לענייני נשים
על פניו, רכיבה של נשים על אופניים לאור יום נחשבת למראה שגרתי. אך מסתבר שבעיראק לא כך הדבר, לפחות בשנים האחרונות. מי שיכולה להעיד על כך היא מארינה ג'אבר (25), שהגתה באחרונה יוזמה ברשתות החברתיות תחת הסיסמה "אני החברה", כחלק מפרויקט אמנותי גדול יותר שנועד להראות את עוצמתה של האישה העיראקית.
היוזמה קראה לצעירים וצעירות להשתתף ב-5 בדצמבר ברכיבת בוקר משותפת על אופניים ברחובות בגדד כדי לקרוא תיגר על המוסכמות של החברה העיראקית, שלא רואה בעין יפה רכיבה של נשים על אופניים. בעבר כבר תועדה ג'אבר מפדלת לבדה ברחובות בגדד, מה שעורר הדים ברשתות החברתיות.
"בהתחלה הסתובבתי בסמטאות ריקות ולאחר מכן עברתי לאזורים הציבוריים", סיפרה הפעילה הפמיניסטית שרואה ברכיבה על אופניים כמנוף לקידום שוויון בין הגבר לאישה בארצה. "כשרכבתי לבד זה התקבל בהתנגדות ולעתים הגיע לקללות ואפילו לכך שגברים ניסו להכשיל אותי בנסיעה על האופניים ולגרום לי למעוד".
למרות זאת, הרכיבה הקולקטיבית והסמלית ברחובות בגדד של עשרות צעירים וצעירות שהצטרפו לג'אבר עברה ללא תקלות. "זה לא פוגע ברגשות הציבור וזו לא בושה. אנחנו חיים בשנת 2016 בתוך עיר שצריכה להיות מתורבתת", אמרה אחת מהמשתתפים. "בהתמדה אנשים יתרגלו לזה", אמרה משתתפת אחרת ואחד מהגברים תהה: "כל עוד מדובר ברעיון יפה שמועיל לבגדד ולחברה, אז למה שלא נתמוך בהן?".
ג'אבר עצמה, שהפכה למרואיינת מבוקשת בעקבות המפגן הלא שגרתי, הסבירה כי המסר שלה לבנות הוא לאו דווקא שהן חייבות לרכוב על אופניים כדי להשתחרר מכבלי החברה, אלא פשוט להתחיל מהדברים הקטנים והפשוטים שקשורים לזכויותיה של האישה.
ת'אמר מוסטפא, שרכב יחד עם ארוסתו, אמר לאתר החדשות "חליג' אונליין": "באנו כדי להביע את ההתנגדות שלנו למציאות שאנחנו חיים בה ומדכאת את החירויות. זה מסר ברור למי שנאחזים באיסלאם מבין הפוליטיקאים בזמן שהם נוטלים חלק במעשי רצח ובמעשי תועבה. המסר הוא שאנחנו לא מפחדים יותר מהחרבות שלכם".
"לא רכבו אז על אופניים"
כאן נשאלת השאלה האם המוסכמה החברתית שלא מעודדת נשים בעיראק לרכוב על אופניים קשורה לדת. "אין שום אמירה דתית מפורשת באיסלאם שאוסרת על בן אדם לרכוב על אופניים כי באותו זמן לא היו רוכבים על אופניים", אמר העיתונאי העיראקי הגולה כמאל ילדו בסרטון שהועלה לרשת.
דבריו של ילדו נאמרו בתגובה לעיראקי שחי באיחוד האמירויות ואשר הפציר בשלטונות להתערב כדי לעצור את רכיבת האופניים מצד נשים ואף קרא למיליציות השיעיות "אל-חשד א-שעבי" לקטוע את ידן של רוכבות האופניים: "לך תדרוש לקטוע את ידם של מי שגונב את הכספים של עיראק ואת הכספים של העניים ולא אתה אלה שרוכבים על אופניים. אם זה היה נכון שהאיסלאם אוסר על רכיבת אופניים של נשים, אז כל המוסלמיות בעולם לא היו רוכבות על אופניים".
אם המדינה לא אוסרת ולא הדת, אז מה כן גורם להסתייגות החברה מהאקט? בתוכנית רדיו בכלי תקשורת גרמני בשפה הערבית ניסתה לענות על השאלה אמל אל-ואסטי מאקדמיית בון בגרמניה. היא העריכה כי בניגוד לרכב שמכסה את האישה כשהיא נוהגת ולא ממש רואים אותה, נהיגת אופניים עשויה להיתפש כסוג של התגרות במין הגברי שרואה את גופה ויכול להתפתות ובמילים אחרות מדובר באקט לא צנוע.
מולה התראיין הפרשן הפוליטי כרים בדר שלא הבין על מה המהומה, וטען כי ניפחו את הנושא מעל לכל פרופורציה שכן אין שום בעיה (וגם לו אישית) בעיראק עם זה שנשים ירכבו על אופניים. לדבריו, ההעלאה של הנושא לסדר היום מראה שיש גורמים פוליטיים שעומדים מאחורי אותה יוזמה. בדר אף הלין על אופני הראלי ה"יקרים" שהן קנו ורכבו עליהן, וטען שבאותו כסף היה אפשר לשלם את הכספים שמגיעים לאלמנותיהם של החללים במלחמה נגד הטרור.
שר לענייני מעמד האישה
אחרי 45 יום של התייעצויות אינסופיות הוקמה השבוע ממשלת לבנון בראשותו של סעד אל-חרירי. הראשונה בעידן נשיא לבנון הטרי, מישל עון. ואולם, אחד מהנושאים שעוררו הדים ברשתות החברתיות היה הייצוג הנשי הדל מאוד בממשלה. מתוך 30 שרים, האישה היחידה בממשלה היא הדוקטור עינאיה עז א-דין, שנמנית עם תנועת "אמל" השיעית. היא תשמש כשרה לענייני פיתוח מנהלי ויש הטוענים כי מדובר בשרה הראשונה בתולדות לבנון שעוטה רעלה.
הייצוג הדל מהווה אכזבה גדולה לנשות לבנון ולארגוני נשים שבשבועות האחרונים אף יצאו להפגין בדרישה שבממשלה החדשה לא יהיה לנשים ייצוג של שליש. ואם זה לא מספיק, אז הפרדוקס הגדול יותר שהעסיק את הרשתות החברתיות והתקשורת הלבנונית מאז היוודע הרכב הממשלה הוא שג'אן אוגאסביאן ימלא את תפקיד השר לענייני מעמדה האישה.
לדעת רבים, המינוי המדובר היה צריך להיות של אישה ולא של גבר. האופוזיציונר הסורי הגולה בלונדון מוחי א-דין א-לאזיקני סיכם: "מפאת המחסור בנשים בלבנון מינו את ג'אן לשר לענייני נשים".
לפנייה לכתב/ת 
