צניחה בעסקאות ההיי טק בשנת 2016
ירידה דרמטית בשווי עסקאות הרכישה במהלך 2016 ל-3.5 מיליארד דולר, כך נכתב בדו"ח שחיברה פירמת PwC. עוד צויין, כי גם מספרם של האקזיטים צנח והסתכם ב-55 מול 70 בכל אחת מהשנתיים הקודמות. "טבעי שלאחר גלי הרכישות של השנים האחרונות, תהיה הפוגה מסוימת בקרב רוכשים מסוימים לצורך ניצול ומקסום הטכנולוגיות והחברות שכבר נרכשו", אמרו ב-PwC
בשנה החולפת הסכום הכולל של האקזיטים בתחום ההיי טק המקומי ירד ב-67% ל-3.5 מיליארד דולר, עם 55 אקזיטים לעומת 70 ב-2015 וב-2014. כך עולה מדו"ח האקזיטים לשנת 2016 של פרימת רואי החשבון PwC ישראל.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה
"לאחר שנות השיא שחווה ההיי טק הישראלי ב-2014 וב-2015", נכתב בדו"ח, "2016 מחזירה אותנו לפרופורציות. אנחנו עדים לצניחה בעסקאות הרכישה מ-7.2 מיליארד דולר ב-2015 ל-3.5 מיליארד דולר ב-2016".
עם זאת, הדו"ח מרגיע כי למרות שנראה שמדובר בשנת בצורת באקזיטים ומשבר בענף ההיי טק הישראלי, "האמת אינה כה דרמטית. איננו חווים משבר, בוודאי לא משבר בסדרי גודל של שנת 2000 או שנת 2008. נראה שאין סיבה נראית לעין לצניחה במספר האקזיטים, ולמעשה ההאטה מגיעה בעיקר בעסקאות הענק שחווינו בשנים האחרונות. עשר העסקאות הגדולות בשנת 2016 הסתכמו בסך של 2.5 מיליארד דולר לעומת 4.6 מיליארד דולר ב-2015".
ב-2016 הסכום הכולל של האקזיטים בהיי טק הישראלי עמד, כאמור, על 3.5 מיליארד דולר, המהווים ירידה של 67% לעומת סך האקזיטים של 2015, שעמדו על 10.69 מיליארד דולר. בשנת 2016 היו 55 אקזיטים - מספר עסקאות נמוך בהשוואה לשנת 2014 ו-2015, בהן היו 70 אקזיטים בכל שנה. הממוצע של עסקת אקזיט בשנת 2016 עמד על 64 מיליון דולר לעומת 153 מיליון דולר ב-2015 ו-212 מיליון דולר ב-2014.
מדוע מתרחשת הירידה?
לפי PwC, "הרוכשים מצויים בשוק הישראלי וחלקם אף הגבירו את נוכחותם. הריביות עדיין נמוכות וחלופות ההשקעה הקיימות לא השתנו. למען האמת, לא השתנה הרבה, ואולי זו חלק מהסיבה למה שראינו ב-2016.
"כיוון שמאגר המשקיעים הפוטנציאלי נותר פחות או יותר כמות שהוא, אך טבעי שלאחר גלי הרכישות של השנים האחרונות, תהיה הפוגה מסוימת בקרב רוכשים מסוימים לצורך ניצול ומקסום הטכנולוגיות והחברות שכבר נרכשו, ולצורך בחינה של הטכנולוגיות החדשות להשקיע בהן. רכישת חברה והטמעתה בארגון היא משימה מורכבת בכל ארגון, לא משנה כמה הוא גדול. יש צורך להקדיש משאבים משמעותיים בהצלחת המיזוגים והרכישות".
עוד מציינים ב-PwC, שניכר שהרוכשים הגדולים ב-2016 היו שונים משמעותית מאלו של 2015. "עובדה זו תומכת בתיאוריה כי אותם הרוכשים הגדולים של 2014 ו-2015 לוקחים פסק זמן. במונחים כספיים, 87% מהרכישות בשנת 2015 הן לא של הרוכשים ב-2016".
הדו"ח מונה את הרכישות הגדולות שנעשו השנה על ידי Oracle ,Sony Cisco ,Dentsply Sirona ו-Francisco Partners (היחידה שביצעה רכישה משמעותית גם בשנה הקודמת, וגם היחידה שאינה רוכשת אסטרטגית, אלא פיננסית). "יתכן שהמסקנה המתבקשת, שלמרות הנוכחות הגלובלית המאסיבית בישראל, ותהליכי הגלובליזציה באופן כללי, אין מספיק רוכשים גלובליים עם היכרות מספקת ונוחות לבצע רכישות בישראל, כך שנוצרות תקופות האטה משמעותיות לאחר גל רכישות.
"בהיעדר כמות רוכשים מספקת, מן הסתם, גם מחירי העסקאות יורדים. היעדרם של גופים בינלאומיים רבים מקהל הרוכשים הפוטנציאלים בישראל, הוא גם ההזדמנות הגדולה והפוטנציאל העצום שעדיין טמון בשוק ההיי טק שלנו".
רוב האקזיטים בתחומי המיחשוב והתוכנה
עוד מצביע הדו"ח על שתי הנפקות בלבד שנרשמו ב-2016 של חברות טכנולוגיות – ירידה משמעותית לעומת שמונה הנפקות ב-2015 ו-18 הנפקות ב-2014. סך ההנפקות לשנת 2016 עמוד על 44 מיליון דולר. בדומה ל-2015, גם בשנת 2016 רוב האקזיטים היו במגזר המיחשוב והתוכנה לתאגידים, בעוד מגזר מדעי החיים הצטמצם משמעותית לכ-15% מסך האקזיטים, ואילו מגזר האנרגיה הנקייה נותר ללא אקזיט אחד.
לפנייה לכתב/ת 
