תהיו יהודה ולא ראובן: איזון תקציבי בתורה

פרשת וישב מספרת שני סיפורים, מכירת יוסף על ידי אחיו וסיפור יהודה ותמר, שככל שמעמיקים, מגלים כמה הם קשורים.

טורים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית

יוסף, חולם החלומות, מספר לאחיו שבחלומותיו הם השתחוו לו. האחים מקנאים וזוממים להרגו. ראובן, בכור האחים, מבין את אחריותו כלפי אחיו הקטן ומשנה את החלטתם מהריגה לזריקה לבור, וכל זאת, על מנת שהוא יוכל להחזירו לאביו בשלום. ככתוב: וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו: וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו (בראשית, ל"ז, כ'-כ"ב).

ראובן מקבל החלטה אחראית ואסטרטגית של שמירה על כבוד המשפחה וכיבוד אביו, ומבקש להערים על אחיו ולהחזיר את יוסף. ייתכן וראובן מרגיש אחריות כלפי פרשיית הדודאים וכלפי המשפחה כולה, ולוקח את יוסף כערבון להחזיר את מעמדו במשפחה. אלא שתוכניתו נכשלת. האחים אמנם זורקים את יוסף לבור, אך מיד לאחר מכן מוכרים אותו לישמעאלים.

וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם: וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה: וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ: לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו (בראשית, ל"ז, כ"ד-כ"ז).

ראובן, שלא נמצא במכירה, חוזר להוציא את יוסף מהבור ומגלה להפתעתו שלא יוכל להחזיר את הערבון. הפתרון שהוא מוצא לעצמו הוא חבירה לאחיו - הבאת כתונת הפסים ספוגה בדם לאביו ולשקר לו שיוסף נטרף בדרך. באותו רגע, ראובן מאבד את תפקידו כמנהיג. חוסר האחריות שהוא מגלה מביא את יעקב לאבל של שנים רבות עד אשר יראה בחזרה את יוסף. מרגע זה, מי שלוקח אחריות בכל הנוגע לקשר בין האחים ליעקב ובין האחים לעולם (בירידה למצרים ועמידה מול מלך מצרים) הוא יהודה.

(באדיבות: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

להפסיק את מעגל החובות

כאן, מופיע סיפור יהודה ותמר - אשת בנו שנפטר. תמר לקחה מיהודה ערבון, על מנת להוכיח שהוא אבי בנה, ורגע לפני גזר דינה השיב יהודה: וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי (בראשית, ל"ח, כ"ו). יהודה לוקח אחריות על מעשיו למרות שיכול היה "לקבור" את הפרשה ללא ידיעת אף אחד מהסובבים אותו.

במהלך השנים האחרונות, אנו חווים עלייה חדה בלקיחת הלוואות שאינן לצרכי משכנתא או השקעות, אלא לצרכים של סגירת האוברדרפט, חופשות, רכישת רכבים ועוד. נתון זה מגיע עם נתון נוסף המתאר את הפערים בין ההכנסות להוצאות למשקי הבית בישראל ומציג תמונה מורכבת של גירעון במחצית ממשקי הבית.

נראה, כי אחת הסיבות לגידול בלקיחת הלוואות הינה כיסוי הגרעונות (זו אינה הסיבה היחידה, אך אחת העיקריות). במבט פשוט, מעשיו של ראובן הם אלה שהובילו לטרגדיה. חוסר לקיחת אחריות והליכה ב"זרם" האחים, ומנגד, לקיחת האחריות של יהודה הביאה אותו להנהיג את עם ישראל כמו גם את צאצאיו (כידוע דוד המלך היה צאצא של יהודה).

ניתן להפסיק את מעגל החובות על ידי לקיחת אחריות אישית כלכלית. מעגל החובות נוצר בעיקר כתוצאה מחוסר תכנון נכון, אי רצון להסכים עם המשוואה, שכאשר יש לי 100 שקלים, אין לי אפשרות לשלם 101 שקלים. הבנה בסיסית זו, יכולה להביא מזור להרבה מאד משפחות בישראל. אמנם בתחילה זה יכול לכאוב, להצר צעדים ואף להרגיש שרמת החיים נפגעת. אך לטווח ארוך, אין ספק ששליטה בהוצאות ובחירה באחריות מביאות רוגע, שלווה ואולי אף יותר מהכל - חוסן כלכלי חברתי.

הכותב הוא מנהל מחוז מרכז והדרום בארגון פעמונים