"התפילה הכי מדהימה שחוויתי": בית כנסת ליהודי אוגנדה
אחרי עשורים ארוכים של רדיפות על ידי הממשל האוגנדי והאוכלוסייה הנוצרית, קהילת האביודיאה - היהודים של אוגנדה - חונכת בית כנסת חדש עם מקווה. על מה הם חולמים עכשיו? על הכרה ישראלית, למשל. "ביטחון בכך שאנחנו חלק מעולם יהודי גדול - והזכות להיות רצוי בכל מקום שיש בו יהודים"
בית הכנסת שבמעלה הגבעה ניצב כמו יהלום שבכתר, מוקף בבתי ספר ובית הארחה – כולם בבעלות של קהילה יהודית קטנה, המתגוררת בכפר נידח באזור מבאלה.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
בית הכנסת "שטרן" (הכוכב) נבנה ברוחב יד מתרומות של יהודים אמריקנים, והוא מקור גאווה עצום עבור יהודי אוגנדה, הידועים בשמם המקומי ה"אביודיאה". סת' יונדב, מורה כבן 40 המשמש גם כחזן הקהילה, עוד זוכר את היום שבו הצטופף עם חבריו בבית הכנסת הישן, וחלם עימם על בית תפילה חדש ובו גם מקווה טהרה.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- "לא מלמדים אותנו למות": גורו האמונה של הנשים הדתיות
- "מלמדים דעות כופרניות": כנס נגד השכלה גבוהה - במימון עיריית ירושלים
- אישה בין רבנים: היהודייה הדתייה החזקה באירופה
מנהיג הקהילה, גרשון סיזומו, רב שקיבל את סמיכתו בארה"ב – החל לאסוף כספים בין חבריו בחו"ל. בית הכנסת זכה להיקרא, בסופו של דבר, על שם התורמים העיקריים: ראלף וסו שטרן, זוג מקליפורניה שתרם 300 אלף דולרים לבנייתו.
סיזומו מכהן מאז פברואר גם כחבר הפרלמנט האוגנדי, והוא ככל הנראה היהודי הראשון בתפקיד. את ניצחונו הוא רואה כסימן לכך שהאביודיאה מתחילים סוף-סוף להתקבל כחברים שווים בחברה. "האביודיאה הרגישו שהם מתקבלים על ידי שכיניהם הנוצרים והמוסלמים גם יחד", אמר.
קהילה מבוססת כלכלית
העיר כמו גם הקהילה היהודית "האביודיאה" נוסדה על ידי קצין צבא, סמיי קקונגולו, נוצרי שהתגייר בראשית המאה העשרים, וסחף אחריו רבים. כשנפטר בשנת 1928, הוא הותיר חלק ניכר מאדמתו לשימוש האביודיאה. כמנהיג הרוחני הנוכחי של הקהילה, לסיזומו יש שליטה חוקית בנכסיה.
רבים מבני האביודיאה, ובהם סיזומו ויונדב, נולדו למשפחות שראו עצמן יהודיות וגידלו את ילדיהן על פי המסורת היהודית, אך לא תמיד היה זה המצב. בשנות השבעים הוציא אידי אמין, נשיא אוגנדה דאז, את הקהילה אל מחוץ לחוק – ומספרם הלך והידלדל עד שהגיע לכמה מאות יהודים בלבד. גם בשנות השמונים היו ניסיונות אלימים לחסל את הקהילה - באותו המקום ממש שבו עומד כעת בית הכנסת החדש.
היום נהנית הקהילה, המונה כאלפיים בני אדם, מיחס נוח יותר. היא מפעילה מרכז בריאות, שני בתי ספר, מאפייה, חברה שיתופית ובית הארחה, כמו גם תוכנית ייעור.
עדיין מחפשים הכרה ישראלית
ג'ייקוב מולאבי (18), סטודנט חובש כיפה שהתנתק ממשפחתו הנוצרית כדי להתגייר, מספר כי הוא היה נוטש את הלימודים ונופל לייאוש גמור אלמלא החלטתו "להיות כמו הקהילה היהודית הקרובה, החברים הכי טובים שלי", כדבריו. את בר המצווה שלו חגג בשנת 2014, וכעת הוא לומד באמצעות מילגה בבית הספר של האביודיאה, בין היתר, גם עברית.
ג'ודית הורוביץ, מורה מפילדלפיה, הייתה אחת המתפללות שהתכנסו בבית הכנסת. בסיום התפילה, לאחר שבני הקהילה קיפלו את הטליתות, אמרה הורוביץ שזו הייתה "התפילה הכי מדהימה עם יהודים שחוויתי בחיי".
הורוביץ', יהודייה רפורמית, סיפרה כי קראה על האביודיאה בדיוק בתקופה שבה תכננה עם חבריה מבוסטון טיול ספארי במדינה. "ידעתי שאני חייבת להגיע לכאן", אמרה. "מראה בית הכנסת הותיר אותי נפעמת ונרגשת. מדהים לגלות יהודים רחוקים כל כך, שמאמינים באותם הדברים שבהם אני מאמינה".
זה כבר כמה שנים שהקהילה דורשת הכרה רשמית ממדינת ישראל, מתוך רצון להרגיש חלק אמיתי, כדבירהם, אך בינתיים לשווא, זאת למרות שהסוכנות היהודית הכירה בהם כבר בשנת 2009. משרד הפנים טרם הכריע לגבי מעמדם הדתי מאחר והוא מעולם לא עלה לדיון. במשרד הפנים טוענים כי מדובר ב"מצב מסובך".
ולמרות שכל יהודי זכאי לעלות ארצה במסגרת חוק השבות, הרי שסיזומו וחבריו ברובם לא מתכננים עלייה. "זה רק סוג של ביטחון", הוא אומר בהתייחסו להכרה של הסוכנות. "ביטחון בכך שאנחנו כעת חלק מעולם יהודי גדול יותר, וזו גם זכות. הידיעה שבכל מקום שיש בו יהודים, אני רצוי".
לפנייה לכתב/ת 
