נכנעו במלחמת השחרור / על הפסד מכבי ת"א
זה יכול היה להיות המשחק שיוציא את הצהובים לדרך חדשה, אבל ביד אליהו יש קבוצה לחוצה מדי, מבולגנת מדי שפשוט לא יודעת למסור כדור פשוט. סוני ווימס? אם להנהלה היה קצת אומץ, הוא כבר היה משוחרר. עידו אשד מסכם את ה-80:76 לצסק"א מוסקבה
לפני המשחק נזכרתי במערכון "שיח טבחים" של הגששים, ועל ייחוליו של פולי להשתחרר. "שחרור חלקי, שחרור הדרגתי, שחרור כללי, שחרור סופי... שחרוררררר. ררררר..."
המפגש אמש (ה') מול צסק"א מוסקבה (80:76), היה משחק נדיר שמזדמן לקבוצה רק פעם בכמה שנים, אם בכלל. אחרי התפטרות מאמן, בהובלה זמנית של עוזרו שברור שלא יישאר בתפקיד, כשממול הקבוצה הטובה ביבשת, שמגיעה בלי שני כוכביה. ממש משחק מתנה, שאמור לשחרר את העול הכבד של סיר הלחץ בהיכל ולו לכמה שעות ויאפשר לשחקנים ולקהל להיפגש ולהנות.
וזה אכן קרה. אבל לצערנו רק רבע אחד. ברבע הזה מכבי המשוחררת לרגע, שיחקה בדיוק את הכדורסל שלה. שלטה בריבאונד, רצה בכל הזדמנות וצלפה שלשות במעבר, דייקה מהקו ונהנתה. ממש נהנתה לשחק כדורסל. וזה אחד הדברים שמאוד חסרים לה. הציפיות והלחץ מכריעים כל חדווה, החיוכים נעלמים, כי זה "עסק רציני", "בתקציב הכי גבוה בתולדות המועדון"... מישהו כאן שכח שזה ספורט ויש כאן ילדים שרק רוצים לשחק בכדור? אסור לשכוח את זה.
ולכן כשכבר שמובילים 18 הפרש, סיר הלחץ חוזר מהמטבח. כי פתאום יש ציפיות לניצחון. נגמר הפאן, יש "ביזנס לסגור". ואז הידיים רועדות ואולי כבר אין כח לרוץ, והשופטים שורקים ומפריעים. אהה כן, ויש גם קבוצה לא רעה ממול שמתאפסת על עצמה וחוזרת לעניינים ומשפרת אחוזים. וכשזה מגיע בשיוויון לזמן הכסף, ההתעקשות של המאמן הזמני הטירון על ה"כוכב" לכאורה עולה לו במשחק שכבר היה ביד, ובפספוס הזדמנות פז לעשות שמח לאוהדים ולהנהלה.
עם קצת אומץ, ווימס לא היה פה
סוני ווימס היה צריך לשחק אתמול אולי 10 דקות. ההתעסקות שלו בסיפורו האישי מול צסק"א האקסית שלו, היה אמור להספיק כדי לשחרר אותו מהסגל אתמול. במיוחד ביום שבו גאודלוק מתחיל עם יד לוהטת, הוא חייב להיות האיש שהולכים אליו. אבל כשווימס על המגרש גאודלוק נעלם, מפסיק לרוץ, מפסיק לנסות להשתחרר. אם להנהלה היה עוז לעשות שינוי אמיתי, ווימס היה משוחרר. אבל חבל להם על הכסף. כמו אחרי שקנית אוכל והתברר שהוא גרוע, אבל אתה בכל זאת אוכל אותו כי כבר שילמת, ובכך והופך את הגוף שלך לפח זבל.
אבל המסקנה האמיתית מהמשחק הזה היא אחרת: הקבוצה פתאום נראית הרבה פחות כישרונית. ואתמול בלטה העובדה שהבעיה הכואבת ביותר היא יכולת המסירה שלה. והיא ירודה ולמטה מזה. כמעט אף אחד לא יודע למסור כדור פשוט, להתמודד עם יד בקו המסירה, לשנות זוית כדי להביא את הכדור למקום הנכון, להגיב לשינוי הגנה. מכבי תל אביב מובילה את היורוליג באיבודי כדור. 23 האיבודים אמש לא איפשרו לה מספיק כדורים כדי לנצח קבוצה איכותית כמו צסק"א.
המשחק בטורקיה ביום שישי מול דרושאפקה עלול להיות מסוכן אם מכבי לא תגיע בגישה הנכונה. כי ברמה המנטאלית היא תגיע שטוחה מאוד. דווקא אחרי פספוס ניצחון על צסק"א, יהיו פחות אנרגיות, וזה עלול להפוך לתבוסה, למרות שדיוויד בלאט לא יתעלל בכוונה. ונדמה שהדרך הנכונה היא לשחרר, ליהנות, להפוך את הנסיעה למפגש עם המאמן הישן והטוב שהביא אליפות יורוליג, ועם עוזרו שיהפוך למאמן החדש.
האם בגאצקיס יכול להציל את העגלה הזו? האמת שקשה להאמין. אבל ניתן לו צ'אנס, מה יש כבר להפסיד? אולי הוא יצליח לשחרר קצת...
לפנייה לכתב/ת 
