הקערה של הרקנוס מהתקופה החשמונאית נמצאה בי-ם
הקערה מלפני 2,500 שנה נמצאה בחפירות מתחת ליסודות מקווה טהרה ליד העיר העתיקה
"הרקנוס" היה שם נפוץ בתקופה החשמונאית ונשאו אותו שניים ממנהיגי בית חשמונאי.
שבר הקערה, שנתגלה בשנת 2015 בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בעיר העתיקה, ממשיך להעסיק ולעורר את סקרנותם של החוקרים. לדברי ד"ר דורון בן-עמי מרשות העתיקות ופרופ' אסתר אשל מאוניברסיטת בר אילן, "הקערה שנחשפה היא אחת הדוגמאות הקדומות ביותר להופעתם של כלי הקירטון (סוג של אבן גיר) בירושלים. כלים אלה היו בשימוש נרחב בעיקר אצל יהודים, משום שנחשבו ככלים שאינם מקבלים טומאה".
זהותו של "הרקנוס" עדיין נותרה עלומה, מפני שהיה מדובר בשם נפוץ מאוד באותם הימים. "אמנם, בתקופה זו פעלו דמויות מוכרות שנשאו את השם זה, למשל- יוחנן הורקנוס, שהיה נכדו של מתיתיהו החשמונאי ושלט ביהודה, ויוחנן הורקנוס השני, שהיה בנם של אלכסנדר ינאי ושלומציון, אבל אי אפשר לקבוע שהקערה היתה שייכת דווקא להם", מסבירים ד"ר בן עמי ופרופ' אשל.
הקערה, כך מציינים הארכיאולגים, נמצאה בחפירות מתחת ליסודות מקווה טהרה שהיה חלק ממכלול של מתקני טוהרה שפעלו במקום בתקופה החשמונאית. אתר חניון גבעתי, שבו נחשפה הקערה, הוא מהגדולים בשטחי החפירה שנפתחו עד כה בירושלים. החפירות באתר, הממומנות על-ידי עמותת אל עיר דוד, הניבו עד כה שלל ממצאים מתקופות שונות.
בשנה שעבר, נחשפו בחניון גבעתי שבעיר דוד, שרידי החקרא היוונית (הסלאוקית) - המבצר הנודע שהקים אנטיוכוס הרביעי במטרה לשלוט על העיר ולפקח על הפעילות במקדש, ואשר הוכנע לבסוף על-ידי החשמונאים. הקערה, שנחשפת היום, נתגלתה במרחק קטן מהמקום בו נחשפו שרידי החקרא.
לפנייה לכתב/ת 
