קבוצת הריצה הלילית של ההומלסים
בסקיד רו שבלוס אנג'לס יש ריכוז ההומלסים הגדול ביותר בארה"ב. בין אלפי האוהלים, השיכורים והמכורים לסמים – קבוצת הריצה של השופט קרייג מיצ'ל נותנת תקווה למשתקמים. החלום הבא שלהם: מרתון ירושלים
השמש עולה על מרכז לוס אנג'לס, וקבוצה קטנה של גברים ונשים יוצאת לריצת 5.5 קילומטר מסקיד רו, הניצבת במוקד משבר ההומלסים של העיר. הם חלק מקבוצת "רצי הלילה", קבוצת ריצה לא שגרתית שרוב החברים בה הם משתקמים שסבלו מהתמכרויות וחסרי בית לשעבר.
הרצים חולפים על פני מראות אפוקליפטיים של מדרכות עמוסות אוהלים וקופסאות קרטון, ורבים מהם יודעים שהם יכולים להימנות בקלות עם האלפים הקוראים לרחובות האלה "בית". "בכל פעם שאני עובר כאן זו קריאת השכמה שמזכירה לי לאן יכולים החיים שלי להגיע אם אקבל החלטות גרועות", אומר קנת קולינס, בן 35, אחד האחרונים שהצטרפו לקבוצת הריצה. הוא משתקם מהתמכרות לסמים וב-16 השנים האחרונות היה חסר בית לא פעם.
לפי הרשויות בלוס אנג'לס 47 אלף חסרי בית חיים בתוך העיר ובסביבתה. כ-6,000 מהם חיים בסקיד רו, אזור שבו 50 גושי בניינים ושריכוז ההומלסים בו הוא הגדול ביותר בארה"ב כולה. כמו כמה מחבריו לקבוצת הריצה חי קולינס במקלט שיקומי ממש במרכז סקיד רו. קבוצת הריצה מספקת לחבריה פעילות טיפולית במסגרת ניסיונם לנצח שנים של התמכרויות לסמים או לאלכוהול של וחיים ברחוב.
המוח שמאחורי הפרויקט הזה הוא קרייג מיצ'ל, חובב ריצה המעביר את ימיו על כס השיפוט בטיפול במקרי רצח, אונס ועבירות נוספות. מיצ'ל מספר שגיבש את הרעיון אחרי שגבר שאותו הוא דן למאסר יצר איתו קשר כשהשתחרר והזמין אותו לבקר במרכז המשתקמים Midnight Mission. "הוא חזר לאולם שלי וביקש ממני לבוא לשם כדי לפגוש את האנשים המעורבים בשיקומו", סיפר השופט בן ה-60. "זה היה מקרי לגמרי. הפתיעו אותי במקום ושאלו אותי איך אני יכול לעזור, ואמרתי 'מה דעתכם על קבוצת ריצה?'".
חמש שנים עברו מאז, וקבוצת הריצה נעשתה לעמוד תווך והיא מושכת עוד ועוד רצים, בהם כאלה שהשתתפו במרתונים ברחבי העולם – מגאנה, דרך איטליה ועד וייטנאם. "לא חלמתי מעולם שיום אחד ארוץ מרתון בווייטנאם, ושמכל האנשים בעולם יהיה לצדי שופט", אומר דייוויד נורייגה. הוא הצטרף לקבוצה בשנה שעברה, אחרי שהחל להילחם בהתמכרות שלו לסמים, שהובילה אותו לחיי פשע, לחיים ברחוב – ול-13 שנים בכלא. "אני אסיר לשעבר ואני רץ עם שופט שמטפל במקרים של פושעים", אומר נורייגה, בן 50 ואב לארבעה, ודמעות זולגות מעיניו כשהוא מספר את סיפורו. "כשחזרתי מווייטנאם בקיץ הילדים שלי כבר לא התביישו לקרוא לי אבא".
במרס הקרוב ישתתפו חברי הקבוצה במרתון לוס אנג'לס, והמטרה הבאה שלהם תהיה להשתתף במרתון ירושלים ב-2018.
המסעות אל מעבר לים, שעלותם עשויה להגיע לעשרות אלפי דולרים, ממומנים על-ידי תרומות ועל-ידי השופט עצמו. הוא אינו מהסס לשלוף פנקס צ'קים כשצריך לקנות נעלי ריצה לחברי קבוצת הריצה, 25-20 במספרם. מיצ'ל אומר שאף שרבים בקבוצה – הכוללת תובע, עורך דין פלילי ומפיק סרטים – רואים בו מורה רוחני, הוא גילה שהם מספקים לחייו משמעות רבה לא פחות: "אלה אנשים שאני מצפה שיהיו חבריי לשארית חיי". מיצ'ל אומר כי הוא מודע היטב לכך שחלק מהרצים עלולים להידרדר שוב לרחובות או להגיע אליו לבית המשפט, אבל לדבריו אין זו סיבה לוותר עליהם.
מייקל מיטס, שנהג לישון תחת גשרים, על גדות נהר או ברחוב עד שהגיע ל-Midnight Missionביוני שעבר, אומר שהוא הצטרף לקבוצת הריצה כדי לחזור לכושר – ואז גילה קבוצת אנשים שבאמת אכפת לה. "הייתה לי ילדות קשה מאוד והפכתי להומלס כשהייתי בערך בן 18", מספר מיטס, כיום בן 47. "והנה, לא רק שריצה עוזרת לי להפיג לחץ – היא מספקת לי גם מישהו שדואג לי מספיק כדי לתרום מזמנו ולהוציא אותנו לריצה. זה די אדיר".
לפנייה לכתב/ת 
