מה היה המאבק החברתי הכי חשוב ב- 2016?
נמאס שאין תחבורה ציבורית בשבת. מחופשת הלידה הקצרה מדי. מאפלייה מתמשכת של תושבי הצפון והדרום, מתהליך השלום שתקוע שנים, מהבירוקרטיה האינסופית והרבה יותר מידי ימי חופשה לילדים ופחות מידי להורים. אלו היו חלק מהסיבות שגרמו לישראלים להאבק על זכותם ולנסות לשנות את מצבם השנה. ואתם, מה גרם לכם למחות על חוסר צדק? השתתפו בסקר
לא רק שורה אינסופית של סלבריטאים מנוחים הותירה שנת 2016 מאחור. למרות הנטייה לקטר ולעבור הלאה וחרף האדישות המאפיינת לכאורה את הציבור הישראלי, השנה התעוררו אזרחים רבים, עם או בלי סיוע של ארגונים ועמותות, ונקטו בצעדי מחאה נגד תהליכים או התנהלויות שלדעתם הגיעו למצב בלתי נסבל.
לפניכם סקירה של 18 מאבקים מרכזיים שיצאו לפועל, מוזמנים לבחור את החשוב ביותר לדעתכם, ואם צריכים רענון ותזכורת על מה ולמה נוצר המאבק העזרו בתקציר על כל אחד מהמאבקים המופיע בהמשך.
מאבק הרופאים המתמחים
בחודש מאי השנה החליטו הרופאים המתמחים לצאת למאבק על משך התורנויות בבתי החולים, העומד כיום על 26 שעות. כמות שעות זו נקבעה כחלק מההסכם הקיבוצי שנחתם ב-2011 על ידי ראש ההסתדרות הרפואית ליאוניד אידלמן ושהמתמחים סירבו להכיר בו מהרגע הראשון.
את המאבק השנה הוביל ארגון "מרשם" והוא כלל בין היתר קמפיין גיוס המונים בכדי להעלות את מודעות הציבור לסוגיה ולמען יישומם של מודלים המקובלים ברחבי העולם לתורנות באורך 12-16 שעות. המאבק זכה לרוח גבית ציבורית חזקה ולהד תקשורתי אך לטענת ראשי המאבק הם לא קיבלו תמיכה מספקת מפוליטיקאים.
צעדת השוויון
באמצע יוני יצא המטה ל"התחלה שווה" ובו אזרחים, הורים, עובדים סוציאליים, אנשי חינוך וראשי רשויות, למאבק חברתי שקרא להנהיג תקציב דיפרנציאלי בחינוך וברווחה ולתקן את הפער התקציבי לטובת השכבות החלשות ולמען שוויון הזדמנויות בחברה הישראלית.
במסגרת המאבק נשלח מכתב חריף של ראשי רשויות לשרי האוצר, הרווחה והחינוך ויצאה "צעדת השוויון" בהובלת יוזם המאבק, ראש המועצה המקומית ירוחם מיכאל ביטון ותנועת הפריפריות, מירוחם לירושלים בליווי אזרחים מרחבי הארץ וראשי רשויות רבים מכלל המגזרים שהצטרפו למאבק.
בעקבות המאבק, הסוגיה של אי שוויון ופערים במערכות החינוך והרווחה הפכו לנושא מרכזי ושגור בשיח בנושאים הללו בישראל שהובילו גם לצעדים ראשונים מצד הממשלה לכיוון צמצום הפערים, אך זו רק טיפה בים ביחס לצעדים הדרסטיים שיש לפעול לשינוי המצב.
"מנצחים את הבירוקרטיה של הביטוח הלאומי"
המרכז למימוש זכויות רפואיות יצאו למאבק להעלאת המודעות הציבורית לנזקי עודף הבירוקרטיה בשירות לאזרח של המוסד לביטוח לאומי: צמצום תקנות מיותרות בהליך בקשת זכאות של מאות אלפי ישראל מול המוסד.
במסגרת המאבק הושג סיוע לעשרות אזרחים במאבקם מול הביטוח הלאומי לקבלת הקצבאות המגיעות להם.
המאבק על עמונה
בעקבות החלטת בג"ץ מיוני, לפיה יש לפנות את עמונה עד ה-25 לדצמבר, התגבש מטה מאבק למען היישוב בראשות עו"ד אביחי בוארון תחת הקריאה: "המדינה שלחה אותנו - עכשיו הגיע הזמן שהמדינה תיתן גיבוי". במסגרת המאבק קראו לאשר את 'חוק ההסדרה' שהוגש ע"י ח"כים בקואליציה, במחשבה שימנע את פינוי המאחז לצד אלפי בתים נוספים באיו"'ש.
מטה המאבק איגד את התושבים להפגנת מחאה מול משכן הכנסת, חילק צווי פינוי פקטיביים לכ-2,000 משפחות בעשרים וחמישה ישובים ביהודה ושומרון המתגוררים בבתים לא חוקיים, ויצאו בקריאה לאזרחי ישראל להגיע למקום ולסייע במניעת הפינוי הצפוי, לה נענו מאות צעירים שהגיעו בכוונה להתבצר ביישוב.
לאחר דיונים רבים בנושא קיבלו תושבי עמונה את מתווה ראש הממשלה לפיו כל משפחה שתתפנה תקבל פיצוי של כמיליון שקלים. התושבים הסכימו לפינוי שקט ורוב המשפחות יקבלו העתקה לחלקה סמוכה. מדובר ב-24 משפחות, שכל אחת מהן תקבל רבע דונם. אם הפלסטינים יוכיחו בעלות על החלקה החדשה, יצטרכו המשפחות להתפנות.
"די לאלימות המשטרתית"
אחרי מחאה ממושכת של צעירים וצעירות ישראלים יוצאי אתיופיה בשנה שעברה על אפלייתם לרעה ועל הגזענות כלפיהם שהוציאה אלפים מביתם, היינו עדים גם השנה לחוסר שקט מצדם. ביולי האחרון גרעין של כ-500 מפגינים התניע מחדש את המחאה נגד האלימות המשטרתית כלפיהם ולזכרו של יוסף סלמסה ז"ל שנהרג, לטענת המשפחה, בעקבות אלימות משטרתית.
המפגינים נשאו עמם ארון קבורה שעליו כתוב "מדינה גזענית" ודרשו למצות את הדין עם אותם שוטרים אלימים. במהלך ההפגנה אירעו הפרות סדר וחסימות כבישים מרכזיים שגרמו למעצר של חלק מהמשתתפים על ידי המשטרה. בעקבות המחאה עלתה הצעת חוק להתקנת מצלמה על כל שוטר.
וועדת ההיגוי המשולבת של המשטרה ונציגי העדה האתיופית החליטה בין היתר לשלב שוטרים יוצאי אתיופיה בכל מוקדי המשטרה, להנגיש את האפשרות להגשת תלונה כנגד שוטרים על ידי בניית טפסים לשפות נוספות בתחנות המשטרה ובאתר האינטרנט, להגביר את השקיפות בכל הקשור לטיפול משמעתי בשוטרים ועוד.
המאבק להארכת חופשת הלידה
בחודש יוני האחרון למעלה מ-250 אלף הורים יצאו למאבק ציבורי למען הזכות הבסיסית לחופשת לידה לתקופה שמעבר ל-14 שבועות בתשלום. אסנת ואתורי, יזמה את המהלך ברשת עם פתיחת עמוד הפייסבוק "חופשת לידה זו זכות ולא הישרדות" תחת הכותרת: "הדבר הכי בסיסי – להיות שם בחודשים הראשונים לחיי התינוק".
במסגרת המאבק פנו לשר האוצר במטרה לגרום לשינוי בחקיקה שתקבל ביטוי כבר בתקציב 2017, שבתגובה הקים צוות שבחן את האפשרות להארכת חופשת הלידה למשך שבוע עד שבועיים נוספים, עלות הארכת חופשת הלידה מוערכת ברבע מיליארד שקלים לכל שבוע.
מחאת הגאווה מול בניין העירייה בבאר שבע
באוקטובר מינה כחלון את חברת סיעתו רחל עזריה, שהגישה הצעת חוק לתיקון חוק עבודת נשים, לעמוד בראש צוות שיבדוק את משמעות הארכת חופשת הלידה ל-16 שבועות.
אחד הרעיונות שנבחנים באוצר, לצד הארכת חופשות הלידה, הוא מענק חזרה לעבודה לנשים יולדות שיבחרו לא לנצל את מלוא חופשת הלידה.
מחאת הגאווה
אלפי אזרחים יצאו בחודש יולי האחרון לעצרת מחאה בבאר שבע על החלטת בג"ץ שלא לאשר את הנתיב המקורי שתוכנן למצעד הגאווה הראשון בעיר והעברתו לרחובות צדדיים בשל כניעה ללחצים פוליטיים של הקהילה החרדית.
עקב הכרת בג"ץ החליטו פעילי "הבית הגאה" בעיר על ביטול המצעד והפיכתו לעצרת מול בניין העירייה. במסגרת המחאה שזכתה לתמיכת חברי כנסת, לבשו המפגינים שחור וציינו בהזדמנות זו גם את תת התקצוב לקהילת הלהט"ב בעיר.
"הורים נלחמים למען חופש מתואם עם הילדים"
עמוד הפייסבוק "הורים נלחמים למען חופש מתואם עם הילדים" הוקם ב-2016 ביוזמת קבוצת "הדקה ה-90" במטרה לצמצם את הפער הבלתי נסבל שבין ימי החופשה של ההורים לילדים.
מטרת המאבק היא להפחית את העומס והנטל הכלכלי הכבד המוטל על כתפי ההורים. במהלך חודשי הפעולה של העמוד הוא צבר מעל ל-15,000 עוקבים ואף הנהיג את "יום הזעם" של ההורים בימים האחרונים של החופש הגדול האחרון.
כחלק מיוזמת סוף השבוע הארוך של ח"כ אלי כהן והניסיון להביא לצמצום הפער, ששת ימי החופשה הנוספים שיובאו למשק הישראלי יקוזזו מימי החופשה של הילדים במהלך חופשת פסח והחופש הגדול.
מאבק הרכבת בשבת
בקיץ האחרון יצאו מאות מפגינים למחאה שנערכה במקביל בתחנות רכבת בתל אביב, חיפה, נהריה ובנימינה, על היעדרה של תחבורה ציבורית בשבת וכנגד החלטת ראש הממשלה על ביטולן של עבודות פיתוח ותשתית של הרכבת בסופי שבוע.
תנועת "ישראל חופשית", שיזמה את המחאה הציבורית, תקפה את הטענות על הפרת הסטטוס -קוו שכן משך שנים מועסקים מאות עובדים בסקטורים שונים במהלך השבת, ואף הפריכה את הטענות לפגיעה בזכויות עובדים, כי מצאה שבכל העולם המערבי קיימים מודלים המאפשרים תחבורה ציבורית נדיבים פחות מהמודל הישראלי. בזכות המאבק, העבודות על הרכבת בשבת חזרו להתקיים כסדרן.
מאבק להנגשת שירותי בריאות הנפש בשדרות ותחבורה ציבורית נגישה בנגב
המרכזים לזכויות חברתיות בשדרות ואופקים הוקמו ביוזמת מכללת ספיר במטרה להכשיר את התושבים לתחומי הזכויות וההתארגנות הקהילתית והפיכתם למסנגרים עבור זכויותיהם. המתנדבים והעובדים מנהלים מאבקים מידי יום במטרה לצמצם את הפערים החברתיים בין המרכז לפריפריה.
קרוב לשנה לאחר שהתקבלה החלטה על רפורמה בשירותי בריאות הנפש שיונגשו לכל הארץ, עדיין לא ניתנו טיפולים פסיכולוגים לנפגעי חרדה בשדרות. לאחר מאמצים רבים של המרכז לזכויות חברתיות בעיר, מונה פסיכיאטר מנהל למרפאה בשדרות ותוגבר מערך העובדים הסוציאליים - תוספת שמסתכמת בעשרות אלפי שקלים.
המרכזים הפעילו לחץ גם על חברת "עמידר" לשיפוץ בתים עבור קשישים החיים בתנאים פיזיים קשים, ועל משרד התחבורה וחברת "דן" לייצר תחבורה ציבורית נגישה בנגב.
צעדת התקווה
בחג סוכות האחרון התנהל מאבק אקטיבי בדרישה ממקבלי ההחלטות לקדם הסכם מדיני. מעל ל-20 אלף נשים יהודיות וערביות לקחו חלק באירועי "צעדת התקווה" שנמשכה כשבועיים במהלכן צעדו הנשים יחד בארץ, ללא הבדל דת וגזע, עד הגיען לעצרת ההמונים מול בית ראש הממשלה בהובלתה של תנועת "נשים עושות שלום".
את אירועי הצעדה נעלה העצרת המרכזית מול בית ראש הממשלה בהשתתפות נבחרי ציבור, מובילי דעת קהל, אנשי רוח ותרבות בהם כלת פרס הנובל לשלום מליבריה ליימה בואי.
מאבק המורים על שכרם
אלפי מורים שסובלים זמן רב ממחדלי תשלום בשכרם החליטו להפסיק לשתוק ויצאו באוקטובר האחרון למאבק נגד משרד החינוך למען הזכות להתפרנס בכבוד. במסגרת המאבק פנו למבקר המדינה ואיימו לפתוח בסכסוך עבודה.
בהמשך, משרד החינוך הקים וועדה לבחינת תשלומי שכר המורים והודיע כי לא יבצע ניכויי שכר ללא תיאום מראש. בנוסף הוחלט על האחדת מערכות ניהול המידע האישי של המורים במשרד ושינוי מבנה תלוש השכר.
"מי ישמור על הילדים שלנו?"
המחלקה לגננות בהסתדרות המורים נאבקו נגד הצעת החוק שנועדה לחייב את הגננות לוודא שההורים לא שכחו את ילדיהם ברכב. לו הייתה עוברת הצעת חוק יכלו הגננות למצוא עצמן מואשמות בגרימת מוות ברשלנות במקרה ולא הצליחו להתקשר בזמן להורה.
כחלק מהמאבק, התקיימו דיונים מיוחדים בכנסת בהובלת לילי פוקמונסקי מנהלת המחלקה, שמייצגת מעל ל- 18,000 גננות. כיום כבר הותקנו בחלק מהגנים מערכות אוטומטיות שתפקידן להתריע בפני ההורים במקרה של שכחה, הודות לנכונות של המחלקה לגננות לרתום את הטכנולוגיה ולא לתלות את האשמה בגורם אנושי אחר.
"לא סופרים ת'צפונים"
לאורך עשורים של הזנחה ממשלתית, אשכול גליל מזרחי וראשי 40 רשויות בצפון הארץ יצאו למאבק על אישור "תכנית לפיתוח הצפון" שהובטחה להם ובוטלה בן לילה. מדובר בהיקף של 18 מיליארד שקלים, למען צמצום פערי התשתיות, התעסוקה, הבריאות והחינוך שבין הצפון למרכז.
המאבק נחל הצלחה בכל הקשור להעלאת ההזנחה הלאומית של תושבי הצפון לסדר היום הציבורי במדינת ישראל ולאישור תכנית חומש ממשלתית לתקצוב תכנית הפיתוח.
"אין דבר כזה תקשורת חופשית מדי"
"המכון הישראלי לדמוקרטיה" הוביל בשנה האחרונה מאבק לחיזוק חופש העיתונות לאחר שבחודשים האחרונים חלה התערבות בוטה וגסה של מקבלי ההחלטות בדרג הפוליטי בגופי התקשורת תוך שהם מהלכים אימים על כלבי השמירה של הדמוקרטיה הישראלית.
המאבק יוצא נגד דחיית שידורי תאגיד הציבור החדש, הקמת הוועדה לבחינת פעילות גל"צ תוך התערבות חסרת תקדים בתכנים המשודרים, הכוונה לסרס את ערוץ הכנסת ופרסום מסקנות ועדת פילבר שיובילו להחלשת ערוצי הטלוויזיה המסחרית ולהפחתה משמעותית של תנאי הסף לכניסת שחקנים חדשים, תוך פגיעה באיכות התוכן.
במסגרת המאבק השקיע המכון משאבים רבים להעלאת המודעות לנושא, ריכז את כלל המהלכים וקיים דיון חירום במכון עם בכירי העיתונאים, היוצרים והפוליטיקאים.
המאבק נגד סגירת תאגיד השידור הציבורי
כ-1,500 מפגינים, בהם חברי כנסת, נציגי איגודי היוצרים, התסריטאים, עיתונאים ואנשי תקשורת, התכנסו ברחבת הבימה למחאה בעקבות הצעת החוק של יו"ר הקואליציה דוד ביטן לסגירת תאגיד השידור הציבורי ("כאן"). התאגיד היה אמור לעלות כבר במרץ 2016 ולאחר שהושקעו כבר מיליוני שקלים וגויסו לשורותיו עיתונאים רבים שעזבו משרות קודמות, הגיעה ההצעה לסגירתו ולהמשך הפעלת רשות השידור הוותיקה.
המאבק, לטענתם, היה על "הרבה יותר מפרנסה": הם קראו קריאות בזכות שידור ציבורי חופשי ומשוחרר מנטיות פוליטיות. במסגרת המאבק התאגיד התעקש להמשיך ליצור ואף שידר תחקירי עומק (כדוגמת המוהלים המתלמדים על תינוקות יוצא אתיופיה) כדי להוכיח שממשיך לפעול כרגיל.
מאבק החקלאים
ענף החקלאות יצא השנה למאבק ממושך על קשיים הנוגעים לחוסר רווחיות, בירוקרטיות, מחירי המים, המיסוי על העסקת עובדים זרים, פערי התיווך, הייצוא החקלאי ועוד, שמובילים את חלקם לסגור את מפעל חייהם. התאחדות חקלאי ישראל ניהלה משא ומתן עם משרד האוצר והחקלאות על תכנית אסטרטגית ל- 15 שנה על כלל נושאי החקלאות.
המו"מ הגיע לידי מבוי סתום לאחר שמשרדי החקלאות והאוצר הודיעו שהם מתנים את כל ההסכם בפתיחת היבוא ובביטול התכנון בענפי ההטלה והחלב. במסגרת המאבק החקלאים יצאו למכירה ישירה של התוצרת שלהם בירידים עצמאיים במשקים, באוניברסיטאות ובשווקים, וקיבל אהדה רבה מציבור הצרכנים שקצו בפערי התיווך והצביעו ברגליים בעד מאבק החקלאים וכנגד רשתות השיווק.
החקלאים עלו להפגנות במוקדים שונים בארץ, כולל הפגנת אלפים בירושלים, מחוץ למשכן הכנסת והם עוד לא אמרו את המילה האחרונה.
#יותר_מבוכריס
בחודש דצמבר האחרון זעמו גולשים רבים על הסדר הטיעון שנחתם עם תת-אלוף (במיל') אופק בוכריס, לפיו הוא יודה בבעילה אסורה בהסכמה ולא יורשע באונס, ובנוסף לא יירצה עונש מאסר. תחת התגית #יותר_מבוכריס, שיתפו גולשים וגולשות בפייסבוק סיפורים אישיים סביב עונשים חמורים שקיבלו על עבירות קלות מאלה של בוכריס, אותן ביצעו במהלך שירותם הצבאי.
הקמפיין החל כקריאה של עמוד הפייסבוק הפמיניסטי "פוליטיקלי קוראת" לגולשיו, לשתף עונשים שניתנו להם בהיותם חיילים וחיילות בצה"ל, כדי להדגיש את האבסורד, לטענתם, שבהסדר הטיעון, שפוטר את בוכריס בהורדה בדרגה בלבד. תוך פחות מיממה הקמפיין התפשט ברשת הפייסבוק, כשרבים משתפים אירועים זניחים כמו הפקרת מימייה, דיבור בטלפון או צחקוק בשיעור - שהובילו לריתוקים לבסיס ולימי מחבוש.
"למרות הפערים החברתיים המתרחבים, אנחנו רואים שהאדישות הישראלית מתחילה להיסדק והציבור הישראלי כבר לא סובל בשקט. שיחות הסלון עוברות לשיחות ברשת, ומשיחות ברשת יצאו כמה מחאות חברתיות מרשימות השנה", אומר מיקי גיצין, מנכ"ל ארגון "ישראל חופשית" שבמסגרתו פועל בית הספר לאקטיביזם ושינוי חברתי – 'תשתית'.
"שאלה מקובלת בעולם השינוי החברתי, במיוחד לאור כניסתן של הרשתות החברתיות כפלטפורמה מרכזית להתנעת מהלכים, היא 'כמה אנשים הגיעו להפגנה"? אבל הדרך לבחון מאבק חברתי יעיל ואפקטיבי לא נמדדת בהכרח בכמה אנשים הגיעו להפגנה, אלא ברמת ההשפעה של המאבק על המציאות או ברמת ההשפעה שלו על השיח הציבורי", הוא מסביר.
"כדי להרכיב קמפיין מוצלח יש ללמוד כיצד לייצר מנגנוני פעולה, לגייס משאבים וכיום אף לפעול בתחום של מימון המונים. לא יזיק לקבל ליווי וייעוץ בתחום המשפטי ובנוסף, מומלץ ללמוד כיצד לנווט בעולם הפוליטי על כל מורכבויותיו ולהציף נושאים לסדר היום הציבורי - תקשורתי.
אם הייתי יכול לתת המלצה אחת למי שמנסה להשפיע על מציאות החיים בישראל, הייתי ממליץ לא לשקוע בתכנון ההפגנה הבאה, בכמות הלייקים בפייסבוק או בהודעה הבאה לעיתונות, גם אם אלו נותנים לנו תחושה ממש מרגשת של הצלחה, שכן מדובר בהצלחה נקודתית ולעתים אף רגעית. השינוי יגיע רק ממרחב מאורגן ופעיל שיש לו מטרה חברתית ברורה ומגובשת, שלשמה הוא פועל כל השנה".
לפנייה לכתב/ת 
