הפירות והירקות יגנו על עצמם מפני בזבוז
כמעט חצי מהפירות והירקות בעולם מסיימים את דרכם בפח האשפה וגורמים לבזבוז משמעותי של משאבים טבעיים וכסף. פטנט חדש מציע איך למנוע הרבה מהבזבוז הזה, תוך שימוש בחומרים טבעיים בלבד
לאחרונה כיכב לא מעט בכותרות הנושא המטריד של כמויות המזון האסטרונומיות שמתבזבזות ברחבי העולם: כשליש מסך כמות המזון לא מנוצל בשלבים שונים של שרשרת הגידול, הייצור, ההפצה וגם אצל הצרכנים. כשמדובר על פירות וירקות, המצב גרוע אפילו יותר: כ-45% מהפירות הירקות המגודלים ברחבי העולם אינם מוצאים את דרכם בסופו של דבר אל בטן הצרכן. כלומר – כמעט חצי מהיבולים מסיימים את דרכם בפח האשפה.
יש לכך סיבות שונות: פגעי מזג האוויר, חוסר יכולת לשרוד את זמן ההגעה מהשדה אל המרכולים או אל הצרכן, וגם הרגלי קניה מוטעים שלנו - הצרכנים - שקונים פעמים רבות הרבה יותר ממה שאנחנו צריכים למעשה ומוצאים עצמנו זורקים לא מעט מתכולת המקרר שלנו לפח.
בשנים האחרונות, מאז שהנושא עלה למודעות הציבור קמו יוזמות שונות להצלת מזון שמנסות להקטין את כמויות המזון המתבזבז, כמו למשל קידום של אכילת פירות וירקות מכוערים ושימוש בהם בתעשיית המזון והרטבים, מכירה מוזלת של מזון שפג תוקפו וגם הקצאת תקציבים ממשלתיים להתמודדות עם הסוגיה.
בעקבות זאת מדינות שונות בעולם אכן הצליחו לצמצם את איבודי המזון שלהן. דנמרק, למשל, היא השיאנית העולמית בצמצום בזבוז המזון, לאחר שהצליחה להקטין את איבודי המזון בגבולותיה ב-25% מאז 2010.
שכבת מגן
כחלק מהמגמה החיובית פיתחה חברת סטארט-אפ אמריקנית בשם Apeel Sciences פטנט, שלדבריהם עשוי לעזור להציל הרבה מהפירות והירקות שהולכים היום לאיבוד. הפטנט, Edipeel, הוא ציפוי חלק, דקיק ושקוף (ולמעשה בלתי נראה לעין) שמכסה את הירקות והפירות במעין שכבת מגן שמאפשרת להם לשרוד זמן רב מהרגיל, מבלי לפתח ריקבון או פטריות.
ציפוי פירות בשעווה על מנת לשמור על טריותם אמנם נהוג כבר שנים רבות בפירות מסוימים, כמו תפוחים, ענבים ואגסים. פעולה זו נועדה להחליף את מעטה השעווה הטבעית שהפרי מייצר ושנשטפת כאשר הפרי נקטף ומנוקה, אבל Edipeelמציג חידוש מפתיע: לא רק שהשכבה המגנה עשויה מחומרים טבעיים בלבד, אלא שהיא גם מיוצרת מהחלקים הלא-אכילים בפירות ושמושלכים לרוב ממילא כפסולת - כמו העלים, הגבעולים והקליפות.
כיוון שבזריקת מזון יש גם היבט של נזק סביבתי חמור - משאבים רבים כמו מים, קרקע, דלק וכוח עבודה מושקעים בייצור המזון, ולמעשה השימוש בהם יורד לטמיון כאשר הירק או הפרי לא נאכל לבסוף - הרי שהשימוש בחלקי "הפסולת" של הפרי והירק הופך את הפטנט לידידותי עוד יותר לסביבה.
הוא בעצם מסייע פעמיים להקטין את כמות הפסולת מתוצרת חקלאית: פעם אחת במניעת בזבוז המזון ופעם נוספת בשימוש בחלקים מיותרים של התוצרת. כך נחסכים לא רק המשאבים לייצור התוצרת החקלאית, אלא גם נוצר יתרון לסביבה, כי יש פחות פסולת שנטמנת בקרקע ופולטת גזי חממה לאטמוספירה.
לדברי החברה, ניתן לעשות שימוש בפטנט שלהם כבר בשלב הגידול, כמו גם אחרי הקטיף או על המסוע בבית האריזה. מריחת השכבה של החומר הטבעי על הפרי או הירק מגוננת על המשטח החיצוני שלו ושומרת עליו מפני פגעי מזג האוויר, מצמצמת את איבוד המים שמתרחש באופן טבעי לאחר הקטיף ומונעת את התחמצנות הפרי או הירק במגע עם האוויר - כל זאת תוך הפחתת הצורך בשימוש בקירור לאורך שרשרת האספקה שלו.
בחברה מוסיפים, כי הפטנט הוא נטול ריח, טעם ואינו נראה כלל לעין, כך שאינו אמור לפגוע בחוויית הצרכן, אלא רק לשפר אותה. החברה טוענת שהצליחה להאריך את משך טריותם של תוצרים כמו אוכמניות ושעועית ירוקה פי חמישה מהזמן הרגיל.
הפטנט כבר אושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני כבטוח לשימוש, ועד כה הושקעו בו כבר יותר מ-40 מיליון דולר על ידי קרנות הון-סיכון. אם הוא יצליח לעמוד בתחזיות האופטימיות ולחדור אל השוק העולמי, הדבר יכול לשנות את פני החקלאות.
שילובו בחוות ובמטעים יבטל את הצורך בקטיף של פירות וירקות שאינם בשלים כל צרכם רק כדי שיצליחו לשרוד את המסע הארוך אל הצרכן (שיכול לארוך גם שבועות), יפחית את השימוש בגז להבחלה (תהליך מלאכותי שנועד להעביר את הפרי מבוסר להבשלה) ואת השימוש בשעווה מלאכותית. בנוסף, ניתן יהיה לייבא ולייצא תוצרת חקלאית למקומות רחוקים בהרבה ממה שניתן כיום, תוך שמירה על איכותה וטריותה.
מובן שהפטנט החדש יוכל גם לסייע להפחית באופן ניכר את כמויות התוצרת המתבזבזת כיום, כבר בשלב הקטיף, מה שיעלה את רווח החקלאי מהתוצרת ובסופו של דבר עשוי גם להוזיל את המחיר לצרכן הקצה. בנוסף, השימוש בפטנט כבר בשלב הגידול יכול גם לעזור לדחות מזיקים ופטריות וכך לצמצם את הצורך בשימוש בחומרי הדברה.
הצילו! מזון אבוד
על פי הערכות ארגון "לקט ישראל" כ-2.5 מיליון טונות של מזון בשנה מושלכות לפח מדי שנה בישראל. כלומר, כ-35% מכלל המזון המיוצר, כאשר ההערכה היא שניתן להציל כמחצית מהמזון המבוזבז.
שיעור בזבוז הפירות והירקות בישראל דומה לממוצע העולמי, כ-44%. "אלה מוצרים מתכלים מאוד, שחשופים לפגיעות כמו ריקבון והצטמקות", מסביר פרופ' רון פורת ממרכז וולקני. "במקרה של מלפפונים, תפוחי אדמה ופלפלים, יותר ממחצית מהתוצרת אובדת אי-שם במערכת אספקת המזון".
נדמה שאם הכול יעבוד כמו שצריך, פטנט כמו Edipeel בהחלט יוכל ליסייע לשמור לאורך זמן על טריות התוצרת ולהרחיק ממנה מזיקים. כך, תגדל כמות התוצרת הנשמרת טרייה וירקות ופירות רבים לא יסיימו את דרכם בפח.
הכתבה הוכנה בסיוע "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"
לפנייה לכתב/ת 
