"מיס סלואן": אישה חזקה מדי
במקום לדון בתופעת הלוביסטים הדורסניים של וושינגטון, ובבעיית אי הפיקוח על נשק חם בארצות הברית, לוקחת אותנו הדרמה "מיס סלואן" לעוד סיפור של אישה בין גברים. ג'סיקה צ'סטיין, מהשחקניות הטובות בהוליווד כיום, מגלמת דמות מקורצפת מצפון שאת פעילותה הנלוזה מנצלת למטרות טובות
השילוב של אישה קשוחה שלא רואה אף אחד ממטר עם תרגילים אפלים המובילים אל גבעת הקפיטול הופך את "מיס סלואן" ("Miss Sloane") לסרט המייצג של תקופת הבחירות הנוכחית באמריקה. לא, שמה של הילרי קלינטון אינו מוזכר ולו ברמז בסרט שביים ג'ון מאדן ("שייקספיר מאוהב") לפי תסריט מאת ג'ונתן פררה, עורך דין בריטי שזוהי עבודתו הראשונה ככותב. אבל קשה לצפות בסרט מבלי לחוש כיצד הוא מהדהד את ההאשמות בשחיתות פוליטית מחד והחרדה מפני כוחניות נשית מאידך, שאפיינו את השיח סביב זו שאו-טו-טו הייתה אמרה להיות הנשיאה הראשונה של ארצות הברית.
ואמנם, "מיס סלואן" הוא בראש ובראשונה סרט על אישה השורדת בכל מחיר כמעט בעולם של גברים מעוררי סלידה בחליפות מחויטות. הוא מעורר כלפיה הרבה פחות אמביוולנטיות מכפי שנדמה, אבל משחקי הכוח שהיא מנהלת בחדרי ישיבות, אולם שימוע בסנאט וחדר מיטות במלון הופכים את הסרט ל-one-woman show.
ביקורות נוספות במדור הקולנוע של ynet:
ג'סיקה צ'סטיין, אחת השחקניות הטובות בהוליווד כיום, מגלמת את הדמות שבכותרת: לוביסטית מכוונת מטרה העובדת בשירותה של אחת החברות היוקרתיות בתחום. לכאורה נדמה לנו שהיא תסכים לעשות הכל. אבל כאשר היא מתבקשת על ידי נציגי שדולת הנשק לפעול לגיוסן של נשים על מנת שיתנגדו לשינוי בתיקון השני לחוקה האמריקאית שאמור להגביל מכירת ונשיאת נשק - נושא שאכן עמד במרכז העימותים בין המתמודדים לנשיאות השנה - היא מגיבה בפרץ צחוק שלאחריו מגיע סירוב חד-משמעי.
היא מתפטרת מהחברה ויחד עם כמה מאנשי הצוות הנאמנים שלה עוברת לחברה קטנה, אך כזו שבה תוכל להילחם בעבור המטרה שהיא מאמינה בה: להבטיח את הצבעתם של מספיק סנאטורים נגד אותה הקלה בתיקון השני לחוקה. מולה, כצפוי, מתייצבים הבוס שלה לשעבר (סם ווטרסטון), שותפו הנאלח (מייקל סטולברג) ויד ימינה לשעבר (אליסון פיל) הנחושים להרוס אותה - מה שמביא אותנו אל סיפור המסגרת של הסרט המתרחש בנקודת זמן מאוחרת יותר בה נחקרת סלואן על ידי סנטור ותיק (ג'ון לית'גו) בעניין עבירות אתיקה שבצעה לכאורה.
"מיס סלואן" הוא אחד מאותם סרטים שנוטלים דמויות מפוקפקות מבחינה מוסרית והופכים אותן לקורבנות של אותה שיטה שהן עצמן פרנסו וטיפחו. ג'ורג' קלוני גילם לאחרונה דמות כזו בסרטה של ג'ודי פוסטר "מפלצת הכסף". וכך, יותר מאשר הסרט עוסק בשאלות של בעד ונגד הפיקוח על נשק חם (ארגון "קמפיין בריידי" האמריקאי למניעת אלימות כלי נשק ייעץ לסרט) - הוא מתאר אישה שמגלה לפתע שגם לה ישנם עקרונות ובוחרת להילחם כנגד המערכת הממסדית והפוליטית הגברית שמפעילה אותה (מה שלא מונע ממנה מלהצטרף לפירמה המשכפלת את אותם יחסי כוח, רק בעבור מטרה שנתפסת מבחינתה כ"נכונה").
יחד עם הבוס החדש (מארק סטרונג) וצוות הכולל אסיסטנטית צעירה ונחושה (גוגו מבאטה-ראו המצוינת) שמעורבותה בקמפיין קשורה לטראומה שחוותה בעברה, מיס סלואן יוצאת לקרב שמתרחש בעיקר באמצעות דיאלוגים זריזים ודיבור רהוט המנסים במובהק לחקות את סגנון כתיבתו של מלך מאחורי הקלעים של הפוליטיקה האמריקאית, ארון סורקין ("הבית הלבן", "הרשת החברתית").
אלא שמהלכיו של התסריט, בעיקר בחלקו השני של הסרט, נדמים לא פעם מופרכים, במיוחד תפנית דרמטית, אלימה, המערערת את מעמדה וטיעוניה של סלואן והופכת את שארית הסרט לדידקטית יתר על המידה.
כסרט שעוסק באיזור הדמדומים של האתיקה, "מיס סלואן" אינו מציע עומק ומורכבות. יש משהו משונה בצפייה בסרט שעל הדמות הראשית בו איננו יודעים כמעט דבר (מכאן כותרתו הפורמלית של הסרט), וההצצה היחידה כמעט אל חייה הפרטיים היא הסקס הבלתי מחייב שהיא מקיימת עם זונה ממין זכר בבית מלון יוקרתי. בחירתו של הסרט להציג את הגיבורה שלו כמי שמסכנת את הקריירה שלה בעבור עקרונותיה, נרדפת על ידי קולגות ופוליטיקאים ששומנו כהלכה בידי שדולת הנשק, רובם ככולם גברים לבנים - נגועה בצדקנות שמגיעה לשיאה בסצינה המביכה החותמת את הסרט.
במילים אחרות, זהו עוד סרט המאלץ אותנו לחבב אנשים מניפולטיביים שפועלים בדרך כלל בשירות בעלי ההון, רק משום שהם מסרבים להמשיך ולעשות זאת. ג'סיקה צ'סטיין שכבר מזוהה עם דמויות נשיות הפועלות בעולם של גברים (ע"ע "כוננות עם שחר" ו"להציל את מארק וואטני"), מעצבת גיבורה שמניעיה אינם לגמרי ברורים, והשינוי המוסרי הפתאומי שהיא חווה, זה שהופך את הסרט למאבק של "רעים" מול "טובים", נטול הנמקה של ממש.
"מיס סלואן" מרדד את העולם הברוטלי של הלוביסטים בוושינגטון לעוד סיפור על אישה שמוצאת עצמה נרדפת מרגע שאינה מוכנה עוד להיענות לציווי הגברי. התוצאה פטפטנית ושטחית, גם אם מספקת הנאה כלשהי.
"מיס סלואן" (ארצות הברית) - במאי: ג'ון מאדן. שחקנים ראשיים: ג'סיקה צ'סטיין, מארק סטרונג, גוגו מ'בטה-רואו, סם ווטרסטון, מייקל סטולברג ואליסון פיל. אורך הסרט: 132 דקות.
