הקרב במועצת הביטחון: השכפ"ץ האחרון של ישראל - דונלד טראמפ
החלטת האו"ם נגד ההתנחלויות לא תשפיע באופן מיידי על ישראל, אך תגרום כאב ראש גדול לכל ממשלותיה - מעתה ועד לקץ הסכסוך עם הפלסטינים. היא גם מהווה את המתנה הטובה ביותר שתנועת ה-BDS קיבלה אי פעם. ישראל נותרה בודדה במערכה, מוגבלת בתגובתה, ואין לה הרבה מה לעשות מלבד להטיל את יהבה על דונלד טראמפ
החלטה 2334 שהתקבלה אמש במועצת הביטחון היא ללא ספק "אם כל ההחלטות" וחלום הבלהות של הדרג המדיני והמשפטנים בכל מה שנוגע להתנחלויות הישראליות. זו מעתה תהיה ההחלטה שתוזכר בכל פעם שידברו על הסכסוך ישראלי-פלסטיני. 2334 היא ה-242 וה-338 החדשה. החלטה זו תעמוד בליבת השיחה בנושא הסכסוך עם הפלסטינים ותגרום כאב ראש גדול לכל ממשלות ישראל – מעתה ועד לסיומו.
נתחיל דווקא בהרגעה: להחלטה אין משמעות מעשית מיידית. מאחר שהתקבלה לפי סעיף 6 של אמנת האו"ם, אין אפשרות לכפות אותה על ישראל. רק החלטות שמתקבלות לפי סעיף 7 של אמנה זו מאפשרות כפייה. ולכן לישראל, לכאורה, יש אפשרות להתמודד איתה. אסור גם לשכוח שדבר אחד השתנה בגדול לטובתה של ישראל וזו כניסתו של הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן בעוד כחודש. הנשיא האמריקני הנבחר כבר הודיע שתחת כהונתו העניינים באו"ם ייראו אחרת.
במקביל, לשכת ראש הממשלה הודיעה כי תפעל ביחד עם טראמפ כדי למזער את נזקי ההחלטה הזאת. אחת האפשרויות שקיימות היא שטראמפ יאיים על האו"ם – שאם יאיים בסנקציות על ישראל – ארה"ב תפגע במימונו, והיא כידוע הממן העיקרי שלו.
ההחלטה מגבילה את ישראל בצעדי התגובה שלה, כיוון שתיאורטית ישראל יכולה הייתה לחשוב על תגובה ציונית הולמת בסגנון סיפוח יהודה ושומרון או סיפוח שטחי C בלבד – ואולם צעד כזה עלול לגרום לגורמים שונים בקהילה הבינלאומית לדרוש החלטה חדשה של מועצת הביטחון, והפעם לפי סעיף 7 – שמאפשר כפייה. סיכויי ההיתכנות של תרחיש זה הם קלושים כיוון שסביר להניח שהנשיא טראמפ יטיל וטו על צעד כזה.
ההחלטה יוצרת לישראל בעיות, בעיקר בטווח הבינוני והארוך. הראשונה היא העיתוי. ההחלטה שקובעת כי להתנחלויות אין תוקף חוקי והן מנוגדות למשפט הבינלאומי, מגיעה בעיתוי לא נוח מבחינת ישראל כיוון שהתובעת הכללית של בית הדין הבינלאומי בהאג מבצעת בימים אלה "בדיקה מקדמית" האם יש מקום לפתוח בחקירה בטענה שישראל מבצעת פשעי מלחמה בשטחים.
מאחר שבית הדין בהאג מסתמך בתביעותיו על החלטות מועצת הביטחון של האו"ם, הוא למעשה שואב ממנה את הסמכות שלו. החשש בישראל הוא שהחלטת מועצת הביטחון תפתח פתח אל הגשת תביעות נגד ישראל בבית הדין בהאג – נגד מדינאים ישראלים וקצינים בכירים בצה"ל, שיחליטו על בנייה בהתנחלויות ו/או על הריסת בתי פלסטינים והפקעת קרקעות, ויטענו שמדובר בפשע מלחמה לפי אותה אמנת ז'נבה שאומצה בהחלטה החדשה של מועצת הביטחון.
הבעיה השנייה היא סעיף 5 בהחלטת מועצת הביטחון, שקורא ליצור הבחנה בין מדינת ישראל לבין ההתנחלויות בשטחים שנכבשו ב-1967 ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. בסעיף יש קריאה לקהילה הבינלאומית לא לסייע לאותן התנחלויות. הוא פותח פתח למדינות ולארגונים להחליט על הטלת חרם ישיר או עקיף על מפעל ההתנחלויות. בישראל חוששים שקריאה כזו תעודד גופים כמו האיחוד האירופי להחליט על החרפת מדיניות סימון המוצרים לחקיקה, שתקרא לחרם על מוצרי ההתנחלויות ומזרח ירושלים.
המשמעות של צעד כזה היא שבנקים ישראלים יחששו להיכנס לרשימה שחורה של גופים שפועלים בהתנחלויות ויוטל עליהם חרם – ולכן יסגרו סניפים מעבר לקו הירוק. כך גם לגבי תחנות דלק, קופות חולים, סניפים של רשתות שיווק, חברות הייטק וכו'.
אין ספק שהחלטה זו היא המתנה הטובה ביותר שתנועת ה-BDS קיבלה אי פעם והיא מגיעה כאשר התנועה נחלשת בהרבה מדינות, ומאבדת רלוונטיות.
כמו כן, יש גם חשש שמדינות בעולם ילכו צעד קדימה וגם אם לא יטילו חרם על ההתנחלויות, ילכו בעקבות האיחוד האירופי ויסתפקו בסימון מוצרים.
ישראל מוגבלת בצעדי התגובה שלה ואין לה הרבה אפשרויות מלבד להטיל את יהבה את דונלד טראמפ. הוא מעתה הולך להיות השכפ"צ של ישראל. למעשה, אנו מתחילים את עידן טראמפ בכך שאנחנו חייבים לו בענק, עוד בטרם התחיל את נשיאותו, וזה מצב לא ממש בריא. טראמפ הוא איש עסקים ממולח שאוהב לעבוד מול אנשים שנמצאים בעמדת חולשה. טראמפ יכול לנצל את השעה ולהציע לישראל עסקה שלא תוכל לסרב לה כדי לצאת מהמיצר.
בפועל, ישראל מצאה את עצמה בודדה במערכה, כאשר אף לא אחת מהמדינות החברות במועצת הביטחון לא התנגדה להחלטה ואפילו לא נמנעה בהחלטה – פרט לארה"ב. בישראל הייתה ציפייה שגם אם ארה"ב לא תטיל וטו, מספר מדינות יימנעו בהצבעה ובהן בריטניה, אוקראינה ואורוגוואי. במאני-טיים אף מדינה לא הלכה לקראת ישראל וגם ארה"ב נמנעה מהטלת וטו.
חשוב לומר שאין זו הפעם הראשונה שנשיאי ארה"ב אינם מטילים וטו בנושאים שנוגעים לישראל. לאורך ההיסטוריה היו מעל 40 החלטות של מועצת הביטחון שנשיאי ארה"ב לא הטילו עליהן וטו ואיפשרו להן לעבור. יחד עם זאת, זו הפעם הראשונה שהנשיא אובמה אינו מטיל וטו על החלטה נגד ההתנחלויות. בשנת 2011 אובמה הטיל וטו על החלטה שנגעה להתנחלויות ואולם כפי שטענה השגרירה שלו באו"ם סמנתה פאוור, חלה החמרה משמעותית במצב בשטח ומפעל ההתנחלויות המשיך לגדול משמעותית.
לפנייה לכתב/ת 
