ההחלטה באו"ם נגד ישראל: חשש מסנקציות, חרם ותביעות בהאג
החלטה 2334, שקובעת כי ההתנחלויות אינן חוקיות, עלולה להוביל לכך שקצינים יהיו חשופים לתביעות בהאג. החשש: בנקים, קופות חולים ותחנות דלק יסגרו סניפים ביו"ש. ארה"ב לא הטילה וטו, חילופי האשמות בין נתניהו לממשל אובמה
החלטה דרמטית באו"ם נגד ישראל, שעלולה להוביל לחרם, לסנקציות ולתביעות משפטיות: להחלטה 2334, שהתקבלה אתמול (יום ו') בתום דרמה באו"ם, אמנם אין משמעויות מעשיות מיידיות, אך היא עלולה לפתוח פתח לתביעות נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג ולהטלת סנקציות על ישראל - הן באו"ם והן באופן בילטרלי בין מדינות.
14 מ-15 חברות מועצת הביטחון תמכו אתמול בהצעה נגד ההתנחלויות שיזמו מלזיה, ניו זילנד, ונצואלה וסנגל, לאחר שמצרים נסוגה ממנה. ארצות הברית בחרה להימנע, ובצעד חריג מאוד - לראשונה בתקופת הנשיא ברק אובמה - לא הטילה וטו על החלטה נגד ישראל. אישור ההחלטה, שעלולה לסבך את ישראל משפטית, התקבל במחיאות כפיים. לפי ההחלטה, להתנחלויות אין תקפות חוקית.
בעקבות ההחלטה אישים ישראלים המעורבים בהתיישבות ביהודה ושומרון יוכלו להיות חשופים לתביעות אישיות בבתי דין ברחבי העולם. החשש בישראל הוא שהחלטת מועצת הביטחון תפתח פתח להגשת תביעות נגד ישראל בבית הדין בהאג – נגד מדינאים ישראלים וקצינים בכירים בצה"ל, שיחליטו על בנייה בהתנחלויות ו/או על הריסת בתי פלסטינים והפקעת קרקעות, ויטענו שמדובר בפשע מלחמה לפי אותה אמנת ז'נבה שאומצה בהחלטה החדשה של מועצת הביטחון.
ההחלטה גם פותחת פתח לקביעת מנגנוני פיקוח ודיווח על ישראל, דבר שיכול להוביל לסנקציות נגדה. נוסח ההחלטה פותח פתח להטלת חרם על תוצרת מיהודה ושומרון, ובסעיף זה רואים בישראל מתן רוח גבית ל-BDS, תנועת החרם נגד ישראל. ההחלטה כוללת סעיף שלפיו מזכ"ל האו"ם ידווח למועצת הביטחון כל שלושה חודשים על יישומה. הדבר יגרום לחץ מתמשך על ישראל, והיא צפויה להיכנס למגננה.
סעיף 5 בהחלטת מועצת הביטחון קורא ליצור הבחנה בין מדינת ישראל לבין ההתנחלויות בשטחים שנכבשו ב-1967 ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. בסעיף יש קריאה לקהילה הבינלאומית לא לסייע לאותן התנחלויות. הוא פותח פתח למדינות ולארגונים להחליט על הטלת חרם ישיר או עקיף על מפעל ההתנחלויות. בישראל חוששים שקריאה כזו תעודד גופים כמו האיחוד האירופי להחליט על החרפת מדיניות סימון המוצרים לחקיקה, שתקרא לחרם על מוצרי ההתנחלויות ומזרח ירושלים.
המשמעות של צעד כזה היא שבנקים ישראלים יחששו להיכנס לרשימה שחורה של גופים שפועלים בהתנחלויות ויוטל עליהם חרם - ולכן יסגרו סניפים מעבר לקו הירוק. כך גם לגבי תחנות דלק, קופות חולים, סניפים של רשתות שיווק, חברות הייטק וכו'. יש גם חשש שמדינות בעולם יילכו צעד קדימה וגם אם לא יטילו חרם על ההתנחלויות, ילכו בעקבות האיחוד האירופי ויסתפקו בסימון מוצרים.
עם זאת, ההחלטה אינה רטרואקטיבית וגם אין לה משמעות מעשית מיידית. מאחר שהתקבלה לפי סעיף 6 של אמנת האו"ם, אין אפשרות לכפות אותה על ישראל. רק החלטות שמתקבלות לפי סעיף 7 של אמנה זו מאפשרות כפייה. לכן לישראל, לכאורה, יש אפשרות להתמודד איתה - ובעיקר בעזרת הנשיא הנבחר של ארצות הברית דונלד טראמפ, שיוכל להטיל וטו על ההחלטות הבאות.
לשכת ראש הממשלה כבר הודיעה כי תפעל ביחד עם טראמפ כדי למזער את נזקי החלטה 2334, וטראמפ עצמו צייץ כי "בנוגע לאו"ם, מה-20 בינואר, דברים ייראו אחרת". אחת האפשרויות שקיימות היא שטראמפ יאיים על האו"ם - שאם יאיים בסנקציות על ישראל - ארה"ב תפגע במימונו, והיא כידוע המממן העיקרי שלו.
ההחלטה עלולה להגביל את ממשלת ישראל בכמה מובנים: אם תחליט על בנייה בהתנחלויות ובמזרח ירושלים עלולה להיות מואשמת כמי שהפרה את ההחלטה, שמאמצת את אמנת ז'נבה הרביעית, האוסרת על כובש להעביר אוכלוסין לשטח כבוש ורואה בו פושע מלחמה.
בנוסף, מגבילה ההחלטה את ישראל בצעדי התגובה שלה, כיוון שאם תחליט למשל על סיפוח יהודה ושומרון או סיפוח שטחי C צעד כזה עלול לגרום לגורמים שונים בקהילה הבינלאומית לדרוש החלטה חדשה של מועצת הביטחון, והפעם לפי סעיף 7 - שמאפשר כפייה. עם זאת, ההערכה היא שטראמפ יטיל וטו על החלטה כזו, אם בכלל תעלה לדיון.
השלב הבא של הפלסטינים, בעקבות התבוסה המדינית של ישראל, יכול להיות גם פנייה נוספת למועצת הביטחון, בדרישה להתקבל כמדינה חברה באו"ם. בשנה שעברה הניפו הפלסטינים את דגלם לראשונה באו"ם, אך כשלו בהצבעה על קבלתם - וארצות הברית אפילו לא נדרשה אז להשתמש בזכות הווטו.
הפעם ישראל מצאה עצמה בודדה במערכה, ומדינות שנחשבות כידידותיות יחסית - כמו בריטניה, אוקראינה ואורוגוואי - הצביעו אף הן נגד עמדת ישראל. למועצת הביטחון תצטרף בתחילת ינואר שבדיה, אולי המדינה האירופית העוינת ביותר את ישראל, והיא צפויה להוביל החלטות אנטי-ישראליות.
לאחר ההצבעה תקפו בחריפות בירושלים את הנשיא אובמה. "אנחנו דוחים את ההחלטה הבזויה. ממשל אובמה לא הגן על ישראל ואף שיתף פעולה נגדה. מחכים לפעול עם טראמפ וידידינו בקונגרס לביטול ההחלטה", אמרו בלשכת ראש הממשלה. בהמשך נתניהו גם הורה להחזיר להתייעצויות בישראל את השגרירים בניו זילנד ובסנגל, שתיים מארבע המדינות שיזמו את העלאת ההצבעה.
מנגד, בבית הלבן הכחישו את הטענות לפיהן ארצות הברית נמנעה מהטלת וטו בשל היחסים המתוחים בין הנשיא היוצא לראש הממשלה נתניהו. "להגיד שאנו לא עומדים מאחורי ישראל? העובדות לא מגבות אמירה שכזו", אמרו בוושינגטון. גורם בבית הלבן אף תקף: "נתניהו יכול היה לנקוט מדיניות שתוביל לתוצאה אחרת. ישראל רוצה לדבר על הכול חוץ מההתנחלויות".
לפנייה לכתב/ת 
