שתף קטע נבחר

 

נתניהו הורה לבטל את ביקור ר"מ אוקראינה בארץ

לאחר שהצביעה במועצת הביטחון בעד ההחלטה שלפיה ההתנחלויות אינן חוקיות, הורה נתניהו לבטל את ביקורו בארץ של ראש הממשלה היהודי של אוקראינה - מדינה ידידותית לישראל. אלו תגובות הנגד הנוספות שבוחן נתניהו נגד האו"ם והמדינות התומכות

 

 

 

נתניהו על החלטה 2334: "החלטה מעוותת"    (צילום: אורי דוידוביץ')

נתניהו על החלטה 2334: "החלטה מעוותת"    (צילום: אורי דוידוביץ')

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

ראש הממשלה ממשיך בתגובת הנגד להחלטת מועצת הביטחון נגד ההתנחלויות: אמש (יום שבת) החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לבטל את ביקורו הרשמי של ראש ממשלת אוקראינה וולודימיר גרויסמן בישראל, כמחאה על כך שאוקראינה - הנחשבת למדינה ידידותית לישראל - הצביעה בעד ההחלטה במועצת הביטחון. גרויסמן היה אמור להגיע בשבוע הבא לארץ.

 

המקרה של אוקראינה מהווה הוכחה עד כמה נשיא ארצות הברית ברק אובמה היה מעורב מאחורי הקלעים בגיבוש ההחלטה. לפי פקידים בכירים בישראל, גרויסמן - יהודי בן 38 שנחשב לתומך בישראל - דווקא רצה שאוקראינה תימנע בהתייעצויות הפנימיות שהתקיימו.

 

אולם הנשיא פטרו פורושנקו החליט להצביע בעד אחרי שיחת טלפון שערך עם סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. זה לחץ על בת בריתה של ארה"ב להצביע בעד ההחלטה. בישראל זעמו על האוקראינים והחליטו על צעד גומלין - ביטול ביקורו של גרויסמן. פרט לאוקראינה, 13 מדינות נוספות מתוך 15 חברות מועצת הביטחון תמכו בהחלטה. ארצות הברית הייתה היחידה שנמנעה, ובצעד חריג מאוד - לראשונה מאז 1980 - בחרה לא להטיל וטו על החלטה נגד ישראל.

וולדימיר גרויסמן. נשאר מחוץ לישראל (צילום: AFP) (צילום: AFP)
וולדימיר גרויסמן. נשאר מחוץ לישראל(צילום: AFP)

 (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)

אמש הורה נתניהו לשגרירי ישראל בניו זילנד ובסנגל, שתיים מהמדינות שקידמו את הצעת ההחלטה ביחד עם ונצואלה ומלזיה, לשוב ארצה באופן מיידי להתייעצויות. במקביל הנחה ראש הממשלה את משרד החוץ לבטל את ביקורו הצפוי של שר החוץ הסנגלי בארץ בעוד שלושה שבועות ולבטל את כל תוכניות הסיוע לסנגל. עוד הורה נתניהו לבטל ביקורים בארץ של השגרירים הלא תושבים של סנגל.

 

אמנם עוד שתי מדינות הגישו את ההחלטה פרט לסנגל וניו זילנד - ונצואלה ומלזיה, ואולם אין להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל ולכן אין צעדי גומלין שישראל יכולה לנקוט נגדן.

 

הדרכות ישראליות לחקלאים בסנגל - מופסקות

פרויקט שיתוף פעולה ישראלי סנגלי עומד להיפסק נוכח ההחלטה: הקמת רשת חוות השקיה, כולל מרכזי הדרכה בסנגל, שההשקעה בו נמשכה לאורך העשור האחרון. במסגרת הפרוייקט מומחים ישראלים מכשירים מקומיים כמדריכים בנושאי השקיה מתקדמת ואף מקימים תשתיות כמו חממות, משתלות ומרכזי לימוד. מדובר בהיקף סיוע של מאות אלפי שקלים בשנה וזהו אחד הפרויקטים הגדולים באפריקה. מדי שנה כמה עשרות סנגלים אף מגיעים לישראל במסגרתו להשתלמויות. כל זה ייפסק.

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

שגריר ישראל בסנגל פול הרשון. הוחזר להתייעצויות ()
שגריר ישראל בסנגל פול הרשון. הוחזר להתייעצויות

שגריר ישראל בניו זילנד יצחק גרברג. בישראל הופתעו ()
שגריר ישראל בניו זילנד יצחק גרברג. בישראל הופתעו

בישראל הופתעו מאוד מכך שניו זילנד היתה ממגישות ההחלטה יחד עם סנגל. ניו זילנד מסיימת בסוף החודש כהונה של שנתיים כחברה במועצת הבטחון והגישה יוזמה משלה שכללה מחוייבות לרעיון שתי המדינות, גינוי הבנייה בהתנחלויות, גינוי ההסתה והאלימות משני הצדדים והתייחסות למצב ההומניטרי. איש לא התייחס ברצינות ליוזמה הניו זילנדית ונציגיה נאלצו למשוך אותה, אך הם החליטו לתמוך ביוזמה המצרית המקורית שאימצו מלזיה ואינדונזיה אף שהייתה הרבה יותר חריפה מהיוזמה שלהם.

 

בישראל נרשמה אכזבה מהתנהלותן של עוד מדינות שתמכו בהצבעה, ובראשן בריטניה (שראשת ממשלתה תרזה מיי מובילה מדיניות פרו ישראלית), אוקראינה, יפן ואורוגוואי. בירושלים לא היו כל ציפיות מצרפת וספרד שתמכו בהצעה. אך לגבי רוסיה - עד הרגע האחרון קיוו בירושלים לווטו של הנשיא פוטין. נתניהו אף התקשר אליו פעמיים השבוע.

 

בישראל בוחנים צעדי תגובה משמעותיים נגד האו"ם. בין האפשרויות שנבחנות:

הפסקת התשלומים שישראל מעבירה לאו"ם. המדובר במסי חבר שישראל משלמת כל שנה: כ-186 מיליון שקל. ישראל מקפידה להעביר את הכסף. 

הערכה מחדש של הקשר של מדינת ישראל עם סוכנויות האו"ם השונות שפועלות בישראל כגון אונר"א, יוניס"ף. בין השאר ישקלו להפסיק להנפיק ויזות לעובדי סוכנויות אלה.

סילוקו של דובר אונר"א בישראל כריס גאנס שמואשם בהסתה בוטה נגד מדינת ישראל.

 

הערכות משפטית להחלטת האו"ם

במערכת המשפטית הביעו חשש כבד מההשלכות להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם - הן בנוגע לפעילות בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג מול ישראל, והן לגבי התגברות התביעות של גופים פלסטיניים נגד ישראל בעיקר במדינות אירופה.

 

האזהרה הייתה כלולה כבר בחלקים הסודיים של חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לקבינט הביטחוני, ביחס להתנגדותו לחוק ההסדרה. היועץ הבהיר לפני יותר מחודשיים שקבלת החוק יכולה להביא את ראשי המדינה ואת קציניה לבית הדין בהאג.

היועמ"ש מנדלבליט על רקע עמונה. הזהיר כבר בנוגע לחוק ההסדרה (צילום: גיל יוחנן, AFP) (צילום: גיל יוחנן, AFP)
היועמ"ש מנדלבליט על רקע עמונה. הזהיר כבר בנוגע לחוק ההסדרה(צילום: גיל יוחנן, AFP)
 

בעקבות החלטת האו"ם הבהירו הגורמים משפטיים כי מדובר אמנם בהחלטה שהיא רק מדינית -פוליטית. אולם היא יוצרת סביבה פסיכולוגית ותדמיתית שעלולה לשרת צעדים משפטיים שמפעילים הפלסטינים, בניסיון לגרור את ישראל לטריבונלים בינלאומיים ובראשם בית הדין הבינלאומי בהאג.

 

בחודשים האחרונים מקיימת התובעת הכללית של בית הדין בהאג, פאטו בנסודה, "בדיקה מקדמית" במטרה לפתוח בחקירה נגד ישראל בחשד לביצוע פשעי מלחמה בשטחים. היא פועלת בשני מישורים - אחד מוגדר כ"קל" יותר, וקשור להפרות חוק בעת מבצע צוק איתן. בעניין זה תטען ישראל בגיבוי בית המשפט העליון שלה, כי הכול כבר נחקר וההליכים מוצו.

 

הרכיב השני של "הבדיקה" מדיר שינה מעיני הקברניטים המשפטיים ומנתניהו. מדובר בבדיקת התנהלות ישראל בהתנחלויות. על פי חוקת בית הדין, הפקעת קרקע פרטית באזור כבוש לצורך הקמת התנחלויות נחשבת פשע מלחמה.

 

היועץ המשפטי הסביר לשרי הממשלה ולהנהלת הקואליציה שאם עמונה תוכשר באמצעות חוק ההסדרה מדובר ב"מהלך מסוכן, צעידה לעבר עומק לוע הארי". מקור בכיר הסביר: "נתניהו היה מעורה במתרחש באחרונה בהאג. הגיע אליו מידע בהקשר זה מכל מדינות אירופה, שלא לדבר על החשש שלו מהחלטות ממשל אובמה".

 

עם זאת, בחוגים משפטיים טוענים שגם לישראל ייעוץ משפטי מעולה, שיכול לספק תשובות טובות לכל בעיה שתתעורר מול הפורומים המשפטיים הבינלאומיים וכי מערכת המשפט מוכנה להתמודד עם כל תרחיש.


פורסם לראשונה 24/12/2016 22:20

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AFP
ראש ממשלת אוקראינה, וולדימיר גרויסמן
צילום: AFP
מומלצים