הגזענים, הצבועים והנצלנים / בעיטה חופשית

מצטער, לא קונה את ההתנצלות של ניב זריהן. נמאס לי מהמקללים ומתנצלים, מתגזענים ומסבירים. ומה אם לא היו במקום מצלמות שתופסות את האמירות המכוערות של זריהן נגד חברו למ.ס. אשדוד, אור אינברום? האם הוא עדיין היה מתנצל או שהסיפור היה מתמסמס לתוך ההוויה הגזענית הכמעט שגרתית שאנחנו חיים בתוכה?!

• לטבלת ליגת העל
• במקום בו "אתיופי מסריח" עובר בשתיקה / שרון דוידוביץ'
• זריהן לחברו לקבוצה, אינברום: "אתיופי מסריח"
  

ואולי הכדורגלן הגזען רק נבהל מהתגובות והבין שהוא חייב להתנצל כדי להציל את עצמו איכשהו. אז כמובן מגייסים את התירוץ האולטימטיבי של "להט הרגע" ו"במשחק יש הרבה אמוציות". לא קונה את זה חביבי, לא קונה. גם בלהט הרגע, בשיא העצבים, אם הדבר הראשון שיוצא לך מהפה זה "אתיופי מסריח", זה מעיד עליך יותר מאשר על הסיטואציה ובטח לא על האדם ממול.

ניב זריהן(צילום: אורן אהרוני)

גם כשהדם רותח והדופק בשמיים, לבנאדם לא מתפלקת סתם ככה דווקא אמירה גזענית, אמירה מקטינה שמתייחסת דווקא למוצא. אני לא מתיימר להיות פסיכולוג, אבל לי זה נשמע כמו משהו שמוטמע ויושב איפשהו באזורים האפלים. כבר ראינו בעבר מספיק אנשים מתעצבנים ומקללים במגרשי כדורגל. מבחינתי, אם מכל הקללות העסיסיות שעמדו לרשותו, בחר התת-מודע (כי הרי המודע של הכדורגלן הנסער מצוי ב"להט הרגע") של זריהן בצורך להשפיל את חברו על רקע מוצאו, אז אין לי כל כוונה להיות סלחן אתו (ועם דומיו) ולהאמין להתנצלות שלו.

חוץ מזה גם אין צורך בצקצוקי לשון ובביטויי זעזוע שחלקם הגדול טובל בצביעות – צריך לפעול ולהעניש. אנחנו הרי חיים בחברה גזענית, מפלה, שמתייחסת בסלחנות לאמירות גזעניות ולאו דווקא רק במגרשי כדורגל – מרבנים ומוהלים חשוכים ועד נבחרי ציבור ציניים ונצלנים. ניב זריהן הוא רק סימפטום, אבל זה כמובן לא אומר שצריך להקל בו ראש. בגזענים הטיפול חייב להיות תקיף, ישיר וחד. בואו נתחיל בהשעיה לתקופה ארוכה.

זריהן. רק סימפטום(צילום: אבי רוקח)

הצבועים והנצלנים

במקרים כאלה יש נטייה לכלול בעונש פעולות חינוכיות של מעין "עבודות שירות" בקהילה בה פגעת. מן תפיסה רומנטית-משהו לפיה אם זריהן יעביר עכשיו מספר אימונים לקבוצת ילדים אתיופים במגרש קטרגל מוזנח באחת השכונות באשדוד, זה יגרום לו לעשות תיקון והוא יבין משהו שלא ידע קודם.

מצטער, אבל גם פה אני סקפטי לגמרי ובעיניי ברוב הפעמים מדובר במהלך צבוע ונצלני שבסופו של דבר משתמש בילדים כדי "לטהר" את שם העבריין.

אני זוכר את התקרית מדצמבר 2000 בה תקף איציק זוהר, אז במכבי נתניה, את שחקן צפרירים חולון זיו כבדה והשמיע נגדו ביטויים גזעניים. הייתי אז במגרש וראיתי מקרוב את כבדה מתפרק בבכי שבתחילה איש לא הבין את מקורו (עד היום אנחנו לא באמת מבינים מה זה אומר להיות שחום עור בישראל).

איציק זוהר. היתמם, התנצל ובסוף הצטלם(צילום: יועד כהן)

גם לפני 16 שנה קיבלנו את זוהר פותח בהיתממות, עובר להתנצלות מגומגמת ומאוחר יותר מגיע לצפות במשחק קטרגל, דומני בחדרה, בו לקחו חלק ילדים ישראלים ממוצא אתיופי. כמובן שהייתה שם גם מצלמה. והכי הרבה הייתה שם צביעות.

מוויצ'יץ' ועד ברקוביץ'

בטח שמתם לב ש:

1. ניקולה וויצ'יץ' תקף את "הנבלות שקיבלו תהילה וכסף מהמועדון ועכשיו דורכים עליו". אם הכדורסל של מכבי ת"א היה ברמה של קרבות האגרוף כבר היה אפשר להזמין חבילות לפיינל-פור.

וויצ'יץ', בגאצקיס ומזרחי(צילום: עוז מועלם)

2. אלף איש עזבו הכל ובערב נר ראשון של חנוכה הגיעו למגרש כדי לראות את הפועל אשקלון והפועל כפר-סבא נפרדות בתיקו אפס. ואתם חשבתם שלכם קשה כשנשלחתם להעביר ערב עם ארבעה אחיינים צווחניים בפסטיגל.

3. ראשל"צ של ניר ברקוביץ' שמטה ניצחון בתוספת הזמן. אל תחכו לפאנץ'. עדיף לחכות לתגובה של האח הגדול איל.