סין צמחה, ארה"ב הלכה לטראמפ. סיכום שנתי

סוף שנה. 2016 מסתיימת, ולכל הדעות זו היתה שנה מעניינת, עם הרבה אירועים במקומות שונים בעולם: מחיר הנפט ירד וירד ואז עלה, בריטניה פרשה מהאיחוד האירופי, סין ויפן המשיכו להראות סימני האטה, קולומביה חתמה על הסכם שלום עם מחתרת ה-FARC ונתנה לעצמה שקט שיאפשר בניה כלכלית, דונלד טראמפ נבחר לנשיאות ארה"ב, אירן הגבירה את שיווק הנפט שלה ועוד ועוד. כל כך הרבה קרה בשנה הזאת ברחבי העולם, אבל האם יש מאחורי כל העצים הללו יער? מה ניתן להגיד לסיכום השנה הזאת?

טורים נוספים מאת טל רשף

המלחמה על הובלת כלכלת העולם(צילום: Shutterstock)

2016 תיזכר בהיסטוריה הכלכלית כיוון שהעלתה לתודעה את השינוי במאזן הכלכלי העולמי שהולך ונהיה ברור יותר ויותר. סין, שהוספדה במאמרים רבים כל כך בשנים האחרונות, המשיכה להתקדם בדרכה השקטה והמתוכננת היטב לעבר היותה מעצמה כלכלית מובילה. בזמן שנשמעו חששות מהירידה בקצב הצמיחה, סין המשיכה לגדול בכ-6% - קצב שהוא בבחינת חלום מתוק עבור ארה"ב, יפן ואירופה.

אך סין לא לבד, לצידה צמחו השנה מרבית המדינות של דרום אסיה: וייטנאם בקצב שנתי המתקרב ל-7%, הפיליפינים עוברת אותה והודו תגיע כנראה לסביבת ה-8%. במהלך השנה בה אירופה וארה"ב המשיכו לדשדש, ורוסיה עשתה שרירים אבל ניצבה מול בעיות כלכליות בבית, המשיכה אסיה לנוע קדימה, לצמצם פערים ולהתקרב לנקודה בזמן בה היא תהיה למרכז הכלכלי של העולם.

כלכלת הודו. צמיחה של 8%(צילום: רויטרס)

2016 הראתה לנו שוב, כמו בשנים הקודמות, כי בזמן שהשווקים המפותחים ניצבים מול בעיות מגוונות בשם "ירידה ביצוא", אסיה צומחת במהירות. יותר ויותר מדינות בעלות יכולות יצור מפותחות - מה שנותן לזולות שביניהן יתרון מסויים שאוכל את מאזן החוץ של המדינות היותר יקרות.

זה קורה לכל השווקים המפותחים ובכולם עוברים זעזועים: בריטניה פרשה כאמור מהאיחוד האירופי עקב סנטימנט שלילי של חלק גדול מהאוכלוסייה, בטאייוון יורדת הפופולריות של הנשיאה, בארה"ב בחרו את טראמפ על מנת שילמד את העולם לקח ויחזיר את המשרות הביתה, בקוריאה הדרומית הודחה נשיאה שהתחייבה לבלום את הירידה ביצוא וביפן תכנית ה"אבנומיקס" השאפתנית קוצרת פירות מינימליים.

מעל לראשן של המדינות המשגשגות תלויה תקרת זכוכית, אותו רף של תוצר משק גולמי לאדם שמסמל שאותה מדינה הפכה יקרה מדי עבור יצור המוני. מי מחזיק מעמד? ברשימת המדינות שעברו את הרף וממשיכות לצמוח ניתן למצוא את מדינות הנפט דוגמת נסיכויות המפרץ הפרסי, ומצד שני מדינות קטנות שמתמחות במתן שירותים גלובליים, דוגמת סינגפור, שהפכה ל-hub של עסקים ופיננסים בדרום מזרח אסיה, הונג קונג, לוקסמבורג, ליכטנשטיין, שווייץ באירופה וכמה נוספות.

האם ישראל, שהופכת להיות יעד השקעות מוביל ומרכז חדשנות עולמי, תהפוך גם היא לכזאת? אולי. דו"ח ה-OECD צופה כי השנה נצמח פי 2 יותר מאשר ארה"ב.

המונופול נשבר, אסיה לא לבד

בשנה החולפת צמחו במהירות כמה ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה ומרבית מדינות אמריקה הלטינית, למעט ונצואלה וארגנטינה. שנת 2016 הצביעה על כך שהעולם מתקרב למצב בו יצור המוני יתקיים בכל מקום על הגלובוס, וחברות משגשגות תתקיימנה כמעט בכל מדינה. מה שאומר שהמרכז עומד לעזוב את אירופה וארה"ב ולעבור אל השווקים היותר גדולים - המקום שבו פשוט חיים הרבה יותר אנשים - מזרח אסיה.

המדינות העשירות סובלות, המרכז עובר מזרחה וכל זה גורם חוסר שקט שמצמיח ברקזיט, גרקזיט, איטליקזיט וטראמפ. האנשים לא מרוצים ומצביעים נגד, לא תמיד ברור נגד מה, אבל העיקר נגד. בתוך כך המדינות הצומחות במהירות מחפשות כיוון ונוצרים גושים המזמינים אותן לעלות על הרכבת.

בריטניה מצביעה בעד הברקזיט(צילום: AP)

במשך שנים, מאז קריסת הגוש הקמוניסטי, גוש המערב היה הגוש המרכזי ובעצם היחידי וכולם רצו להסתפח אליו. היום המונופול נשבר, וסין יוצרת גוש משלה. כאשר אירופה הטילה עיצומים על רוסיה, זו חתמה עם סין על הסכם רב שנתי של רכישת נפט, כמו גם עם אירן, עת הוטלו הסנקציות על ידי המערב. כמובן, שלא נשכח את משטרו המבודד של מוגבה בזימבבואה, שאומנם קיבל כתף קרה מהמערב, אבל מצא בית חם בגוש המזרח.

טראמפ משאיר את הכוח בסין 

ארגנטינה עוברת יותר ויותר לייצר סויה עבור סין, וקמבודיה ולאוס עושות דברה בגוש מדינות ה-ASEAN (איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה). לאחרונה התבשרנו כי גם שליטי מלזיה והפיליפינים עלו על האוניה הסינית. כן, נשיא הפיליפינים רודריגו דוטרטה הכריז כי הוא עצמו יגיע אל האיים שבמחלוקת בים סין הדרומי ויתקע בהם את דגל הפיליפינים.

דוטרטה אכן נסע לסין, נפגש עם נשיא המדינה המארחת שי ג'ין-פינג, חתם על הסכמים כלכליים, הכריז על קבלת המסגרת שקבעה סין לפתרון בעיית האיים ולמעשה כרע ברך בפני השליט האזורי החדש. בנוסף להכל, סין משתלטת גם על שוקי אפריקה.

נשיא הפיליפינים רודריגו דוטרטה(צילום: רויטרס)

על מנת לעצור את המגמה, נשיא ארה"ב היוצא, ברק אובמה, הכריז בשעתו על הסכם ה-TPP, שהיה אמור ליצור גוש מדינות סביב האוקינוס השקט שיקיימו מסחר עם ארה"ב, במקום עם סין - ככה בונים גושים. אותו הסכם עתיד להיות מבוטל בידי טראמפ. הטייקון אף הכריז כי יעשה זאת כבר ביום בו ייכנס לתפקיד.

טראמפ משחרר הצהרות על מאבקי כלכלה, תקציב ופסי יצור עם קוריאה הדרומית, יפן והאיחוד האירופי, ועל בחינה מחדש של הסכם NAFTA עם קנדה ומקסיקו. הוא כנראה לא רוצה גוש כלכלי שמרכזו בארה"ב, מה שמשאיר את המרחב כולו במתנה לסין, שתשמח כמובן לאסוף אליה את כל הביצים העזובות.

הודו, מעצמה עולמית?

פעם דיברו על עולם אמיץ וחדש. שנת 2016 הוכיחה שכיום מדובר בעולם רחב עם יותר מדינות משגשגות ותעשייתיות, שבו למערב אין מונופול על טכנולוגיה וכושר יצור. עולם ל הדחת מנהיגים, התמזרחות המרכז ומעבר הכתר מארה"ב לסין. אם נמשיך עם ההיגיון קדימה, הרי שבשנים הבאות נראה את הודו, גם היא מדינה של יותר ממיליארד איש, צומחת למעמד של מעצמה עולמית.

לאן יסע ראש ממשלת ישראל בעוד כמה עשרות שנים על מנת לבקש סיוע חוץ? אולי לדלהי, בייג'ינג, ואולי לא יסע כלל כי ישראל תהפוך למדינת שגשוג מהשורה הראשונה. כאשר זה יקרה יוכלו להגיד כי את כל הסימנים המקדימים לכך ראינו בשנת 2016.

הכותב, יועץ עסקי ובין תרבותי לפעילות בשווקים מתעוררים , מאמן מנהלים ומעביר סדנאות להכשרה עסקית בין-תרבותית בחברות ישראליות.