הקרב ההיברידי הגדול - טויוטה אוריס מול קיה נירו מול יונדאי איוניק
שלוש מכוניות, שלושה סוגי מרכב, שלוש גישות וכולן עם מנועי בנזין וחשמל, הבטחה לצריכת דלק מופחתת ושמירה על איכות הסביבה. ויש גם מנצחת
בתחילה הייתה לפריוס בלעדיות, אך עם השנים הצטרפו אליה לא מעט. החל מדגמים נוספים משפחת הקונצרן היפני וכעת, גם השכנים מקוריאה. קיה נירו שהופיעה כאן לפני שבועות ספורים, וכעת גם האחות יונדאי איוניק. שתיהן עם כוונה להציע תחליף עדכני למשפחתית מסורתית, כל אחת בדרכה-שלה. הפגשנו אותם למבחן השוואתי ראשון עם טויוטה אוריס TS, הגרסה המשפחתית לפריוס.
טויוטה אוריס
מנוע, תיבת הילוכים: בנזין 1.8 ליטר וחשמלי (ניקל מטאל) 136 כ"ס, תיבה רציפה
זינוק ל -100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרנית): 11.2 שניות, 175 קמ"ש
צריכת דלק ממוצעת (יצרנית): 27.8 ק"מ לליטר
בטיחות: 7 כריות אוויר, 5 כוכבים במבחן ריסוק
אחריות: 3 שנים או 100 אלף ק"מ (5 שנים או 150 אלף ק"מ למערכת ההיברידית)
מחיר: 137 אלף שקל (140 אלף שקל לרכב המבחן)
קיה נירו
מנוע, תיבת הילוכים: בנזין 1.6 ליטר וחשמלי (ליתיום-יון) 141 כ"ס, תיבה כפולת-מצמד
זינוק ל -100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרנית): 11.5 שניות, 162 קמ"ש
צריכת דלק ממוצעת (יצרנית): 26.3 ק"מ לליטר
בטיחות: 7 כריות אוויר, 5 כוכבים במבחן ריסוק
אחריות: 3 שנים או 100 אלף ק"מ (5 שנים או 150 אלף ק"מ למערכת ההיברידית)
מחיר: 137 אלף שקל
יונדאי איוניק
מנוע, תיבת הילוכים: בנזין 1.6 ליטר וחשמלי (ליתיום-יון) 141 כ"ס, תיבה כפולת-מצמד
זינוק ל -100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרנית): 11.1 שניות, 185 קמ"ש
צריכת דלק ממוצעת (יצרנית): 25.6 ק"מ לליטר
בטיחות: 7 כריות אוויר, 5 כוכבים במבחן ריסוק
אחריות: 5 שנים או 100 אלף ק"מ (7 שנים או 150 אלף ק"מ למערכת ההיברידית)
מחיר: 136 אלף שקל (140 אלף שקל לרכב המבחן)
עיצוב
טויוטה אוריס היא הוותיקה בחבורה, ומי שנראתה לפני מספר שנים עדכנית, הפכה כבר מיושנת יחסית למראה, בעיקר בגרסת TS (סטיישן) הנבחנת. החרטום המחודד מקנה לה אמנם חזות דינמית, אבל לא מעבר לכך. הנירו והאיוניק החולקים פלטפורמה ומערכת הנעה, בחרו בעיצובים שונים. קיה מנסה לאמץ סממנים של רכב פנאי ומציידת את הנירו במגני פלסטיק שחור בתחתית ופסי גגון בתקרה, אבל זה עובד רק חלקית, במקרה הטוב. החזית שגרתית מדי, ואפשר בהחלט היה להשקיע מעט יותר באיפור מסוקס-קרבי. יונדאי בחרה עבור האיוניק מראה "שונה" המדגיש את היותה "משהו מיוחד", תוך פזילה משמעותית לפריוס המתחרה, כולל שמשה אחורית מפוצלת המשתפלת בחדות לאחור ופוגעת בשדה הראיה. החזית מרשימה יותר בזכות סבכה קדמית כוחנית המשתלבת ביחידות תאורה צרות ושתי סוללות לד מעוצבות בקצה הפגוש.
תאי נוסעים
האוריס נראית מיד כמו היברידית של טויוטה, כולל בורר הילוכים קטן אופייני. סביבת הנהג כוללת חומרים איכותיים בדרך כלל, ומסך מגע ("7) שנראה טוב אך מסורבל לתפעול. תאי האחסון מעטים והמושבים מציעים נוחות ותמיכה סבירות עם טווח כיוון מצומצם של ההגה למרחק. המושב האחורי הוא הצפוף בחבורה, פועל יוצא של בסיס גלגלים קטן (260 ס"מ). גם מרווח הראש והרוחב מאחור צנועים. תא המטען הוא נקודת החוזקה כאן, עם הנפח הגדול ביותר (530 ליטר) ומפתח רחב ונמוך. יש גם ידיות שימושיות לקיפול הספסל האחורי ושקע V12.
לנירו תא נוסעים איכותי ושימושי תודות לתאי אחסון רבים, אך גוון כהה מדי אחראי לתחושה מעט קודרת. מסך המגע קטן ("5), בלם חניה מיושן ברגל, ולוח מחוונים עם מד כוח במקום מד סל"ד - סימן בלעדי ליחידת הנעה היברידית. המושבים מצוינים, מציעים נוחות ותמיכה טובות, אם כי תנוחת הישיבה - גבוהה מזו באיוניק ב-3 ס"מ - אינה שלטת כמו בספורטאז' למשל. מרחב המחייה לנוסעים מאחור הוא הגדול ביותר, בין היתר בזכות בסיס גלגלים נדיב יחסית (270 ס"מ). הנוסעים מאחור נהנים גם משטחי חלונות גדולים ופתחי אוורור-מיזוג. תא המטען הוא הקטן בחבורה - 401 ליטר.
גם תא הנוסעים של האיוניק אינו נהנה מעודף שאר רוח. לצד גוון דיפון-ריפוד אפור-כהה יש לוח מחוונים דיגיטאלי שנראה מצועצע מעט. בסביבת הנהג בולטת גם מערכת מידע-בקרה-בידור עם מסך מגע בגודל "8 המציע שפע פונקציות לצד נוחות תפעול מרשימה. יש תאי אחסון שימושיים והמושבים נוחים, אך התמיכה שהם מספקים סבירה בלבד ועל בלם החניה ברגל היינו מוותרים גם כאן. מרווח הרגלים מאחור נדיב כמו בנירו (בסיס גלגלים זהה של 270 ס"מ), אך מרווח הראש סובל מהשתפלות השמשה האחורית. תא המטען מציע (443 ליטר), אך הוא פחות שימושי מזה שבנירו, עקב מפתח צר וגבוה.
אבזור
האוריס TS (ב-137 אלף שקל) כוללת מסך מגע בגודל "7 עם מצלמת נסיעה לאחור, בקרת שיוט, שמשות אחוריות כהות וחישוקי "16 קלים. רכב המבחן הוסיף חלון שמש פנורמי (2,000 שקלים) ומערכת "טויוטה קונקטד" (1,000 שקלים). לנירו (ב-137 אלף שקל) מסך מגע ("5) עם מצלמת נסיעה לאחור, צמד שקעי USB, ריפודי עור חלקיים, בקרת אקלים מפוצלת, חיישני גשם וחניה אחוריים, מראות מתקפלות חשמלית, שמשות אחוריות מושחרות וחישוקי "16 קלים. גרסת הבסיס של האיוניק (ב-136 אלף שקל) כוללת מערכת "קונקטד-קאר" עם מסך מגע ("8) בהתקנה מקומית, מצלמת נסיעה לאחור (לא איכותית מספיק), משטח הטענה אלחוטי לסמארטפון, בקרת אקלים מפוצלת, מפתח חכם וחישוקי "17 קלים. גרסת "סופרים" הנבחנת (140 אלף שקל) מוסיפה מושב נהג מתכוון חשמלית, מראות מתקפלות חשמלית וחיישני חניה אחוריים.
בטיחות
לשלושת הדגמים 7 כריות אוויר, ציון של 5 כוכבים במבחני ריסוק של יורו NCAP ומערכות בטיחות מתקדמות. מערכת TSS של טויוטה כוללת בלימה אוטונומית במצבי חירום, התראה על סטייה מנתיב, זיהוי תמרורים ותאורה דינמית עם מעבר אוטומטי בין אורות נמוכים לגבוהים. מערכות הבטיחות בנירו ובאיוניק מתקדמות (עוד) יותר וכוללות גם בקרת שיוט אדפטיבית ושמירה אקטיבית על נתיב. הגרסה הבכירה של האיוניק מציעה גם התראה על עצמים ב"שטח מת" כולל תנועה חוצה מאחור, אבל בשתי הגרסאות של יונדאי אין תאורה דינמית, אלא חיישני אורות רגילים.
יחידות הנעה וביצועים
יחידת ההנעה של האוריס משלבת בין מנוע בנזין בנפח 1.8 ליטר המפיק 99 כ"ס למנוע חשמלי (עם מצברי ניקל מטאל) המפיק 80 כ"ס. התפוקה המשולבת עומדת על 136 כ"ס בשידוך לתיבת הילוכים רציפה. לנירו ולאיוניק יחידת הנעה זהה המשלבת בין מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר (בהזרקה ישירה) עם 105 כ"ס למנוע חשמלי (עם מצברי ליתיום יון) המפיק 43 כ"ס. ההספק המשותף עומד על 141 כ"ס בשידוך לתיבת 6 הילוכים כפולת-מצמד.
לנירו ולאיוניק ביצועים זהים כמעט-זהים במבחני תאוצה מהמקום ובתאוצות ביניים. יחידת ההנעה כאן חלקה יותר ובעיקר שקטה יחסית בנסיעה עירונית ובין עירונית. יש לציין שתיבת ההילוכים כפולת המצמד איטית בתגובותיה, גם בשילוב למצב "ספורט". האוריס מצאה עצמה בפער קטן מאחור, אבל המנוע החשמלי החזק יותר מעניק לה טווח "חשמלי" גדול יותר. היא מציעה גם מצב B בתיבה המאפשר בלימת מנוע רגנרטיבית ויעילה הטוענת חשמל לסוללה. צריכת הדלק של האוריס הייתה גבוהה במעט במהלך המבחן; 14.2 ק"מ לליטר, לעומת 15.8 לאיוניק ו-15.9 בנירו.
נוחות והתנהגות
כיול מיתלים נוקשה ובעיקר צמיגים רחבים ונמוכי חתך, הפכו את האיוניק לקופצנית בחבורה בנסיעה עירונית על אספלט משובש. האוריס הייתה מעט נוחה יותר במהירות נמוכה, בעיקר תודות לצמיגים בחתך גבוה, אך היא מתקשה יותר לרסן את המרכב במהירות גבוהה. לנירו נוחות הנסיעה הטובה מהשלוש, בתנועה עירונית ובין עירונית.
בשיוט האוריס הייתה הרועשת ביותר עם נוכחות רעשי תמסורת מפתיעים ושאון מנוע בולט בכל האצה. הנירו והאיוניק מבודדים רעשים טוב יותר, עם נוכחות גבוהה יותר של רעשי רוח (בשל מקדם גרר גבוה יותר) בקיה, בעוד ביונדאי בולטת אוושת צמיגים.
היכולת הדינמית של האוריס פחות מושחזת מהקוריאניות. האחיזה נמוכה יותר עם נטייה מודגשת לתת-היגוי (אובדן אחיזה בגלגלים הקדמיים), בקרת יציבות הנכנסת לפעולה אגרסיבית, ההגה קל וחסר תחושה והבלמים מרגישים מלאכותיים. לנירו נימוסי כביש ראויים, עם אחיזה גבוהה יחסית, משקל הגה נכון ובלמים בעלי תחושה טבעית. לאיוניק התנהגות טובה אף יותר, בעיקר בזכות מרכז כובד מעט נמוך יותר התורם לזוויות גלגול צנועות ואחיזה גבוהה מהצמיגים הדביקים.
סיכום
שלוש המכוניות הנבחנות כאן מוכיחות - כל אחת בדרכה הייחודית - כי יחידות הנעה היברידיות הפכו זה מכבר לחלק מהקונצנזוס, מעין שלב ביניים הכרחי בדרך להחלפה גורפת של בנזין וסולר בחשמל. האוריס הוותיקה כבר הוכיחה כי היא מתמודדת ללא בעיות עם משפחתיות "רגילות", ונמכרת במספרים מכובדים. אבל היא בפירוש המיושנת מהשלוש, עובדה הניכרת בעיקר בנימוסי הכביש שלה והמרחב בתא הנוסעים. שדרוג מערכות הבטיחות ותא המטען הנדיב, אינם יכולים לחלץ אותה מהמקום השלישי.
הנירו והאיוניק, האחיות לקונצרן ולקונספט, מציגות עליונות ברורה כאן ואין ספק שיגדילו ב-2017 את מכירות הרכב ההיברידי בישראל באופן משמעותי. אבל ההבדלים ביניהן אינם זניחים, והמיקום בסיום המבחן ברור. יונדאי איוניק נראית מעט מיוחדת יותר בחוץ ובפנים, מציעה יכולת דינמית גבוהה במעט ורשימת אבזור נוחות ובטיחות מרשימה קצת יותר. אבל היא מסיימת במקום השני.
שכן קיה נירו לא רק קרוב יותר במראה לרכב פנאי, מעין נוסחת קסם ויזואלית שמושכת בשנים האחרונות את הקהל לאולמות התצוגה ללא קשר לקטגוריה. הוא גם גבוה מעט יותר במושב הנהג, ונוח יותר לנוסעים בנסיעה בתוך ומחוץ לעיר. בסופו של יום, ערכם של יתרונות אלה גבוה יותר, ולכן הוא גם מסיים כאן במקום הראשון.
השתתף במבחן: מורן אינגל
לפנייה לכתב/ת 
