הבעלות על שתי דירות ומעלה זינקה פי ארבעה
הלמ"ס: תוך עשור טיפס שיעור הבעלות על שתי דירות ומעלה, המשמשות להשקעה, ב-313% - מ-2.4% לכמעט 10% בשנת 2015. בישראל יותר מ-60% מחזיקים בדירה אחת בבעלותם, אך ביחס לאיחוד האירופי היא מדורגת בשליש התחתון. בגלל יוקר הדיור, יותר צעירים בגילאי 30-39 עברו לגור בשכירות. מחיר ממוצע של דירה בישראל - 1.647 מיליון שקל
בעשור האחרון נרשם זינוק של 313% (פי ארבעה) בבעלות על שתי דירות ומעלה. כך עולה מניתוח סקירה שמפרסמת היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), המסכמת את נתוני הדיור בישראל לשנת 2015. על פי הסקירה, בשנת 2005 עמד שיעור משקי הבית המחזיקים בשתי דירות או יותר (המשמשות בין היתר להשקעה) על 2.4%, בעוד שב-2015 עמד שיעור זה על 9.9%. שיעור משקי הבית המחזיקים בדירה אחת עומד על 62.6%.
כחלון: "לא חושש ממחיר פוליטי אם הדירות לא יוזלו"
בלמ"ס בדקו את שיעור העלייה בבעלות על שתי דירות ומעלה החל משנת 2003, אז עמד הנתון על 3.2%. ב-2005 היה שיעור הבעלות הנמוך ביותר. עיקר העלייה הייתה החל משנת 2008, לאחר משבר הסאב-פריים בארה"ב - תקופה שבה החלו מחירי הדיור בישראל לעלות. בממוצע הארצי, שיעור הגרים בדירות בבעלות בשנת 2015 עומד על 67.6%.
הנתונים מצביעים על כך שמתוך בעלי שתי דירות או יותר ב-2015, כ-47 אלף משקי בית הם בעלי שלוש דירות או יותר, שהם 1.9% מסך אוכלוסיית משקי הבית. מדובר בעלייה לעומת שנת 2014, שבה כ-44 אלף משקי בית החזיקו שלוש דירות או יותר והיוו 1.8% מהאוכלוסייה.
אף שחלה עלייה בקרב בעלי שתי דירות או יותר, בין השנים 2015-1997 חלה ירידה בשיעור הגרים בדירות בבעלות בקרב כלל משקי הבית, מ-70.2% ל-67.6%. הירידה הגבוהה ביותר בשיעור הבעלות על דירה הייתה בקבוצת הגיל 30-39 - ירידה מ-68.7% ל-55.3%, ובפרט בקבוצת הנשואים בקבוצה זו.
מחיר ממוצע של דירה ב-2015 - 1.647 מיליון שקל
מפילוח לעשירונים, עולה כי בעשירון התחתון רק 36% גרים בדירה שבבעלותם ואילו בעשירון העליון כ-84% גרים בדירה שבבעלותם. עוד נמצא כי בעשירון התחתון חלה ירידה בשיעורי הגרים בדירות בבעלות החל משנת 2007, כמו גם בעשירון הרביעי ובעשירון השביעי, ואילו בעשירון העליון חלה עלייה קלה בשיעורי הגרים בדירות בבעלות.
למעשה, בשנת 2015, 663 אלף משקי בית המהווים 28% מסך הכל משקי הבית, הם ללא בעלות על דירה כלל. כ-1.5 מיליון משקי בית המהווים 63% מסך הכל משקי הבית, הם בעלי דירה אחת בלבד. ו- 240 אלף משקי בית המהווים 9.9% מסך הכל משקי הבית הם בעלי שתי דירות או יותר.
אף שבישראל יש יותר בעלי דירות משוכרים, על פי הלמ"ס - בהשוואה לעולם שיעור הדירות בבעלות נמוך מממוצע האיחוד האירופי שעומד על 70.1%. למעשה, מדורגת ישראל בשליש התחתון בהשוואה לשאר מדינות האיחוד האירופי.
עוד עולה מהנתונים כי מחיר ממוצע של דירה בבעלות בישראל עומד על 1.647 מיליון שקל. 39.9% מבין הגרים בדירות בבעלות משלמים משכנתא, וההחזר החודשי הממוצע עומד על 3,260 שקל בחודש.
בחלוקה לעשירונים, התשלום הממוצע על משכנתא בעשירון העליון עומד על 5,369 שקל בחודש - נתון הגבוה פי 3.7 מהתשלום הממוצע על משכנתא בעשירון התחתון שעומד על 1,464 שקל.
ירידה בבעלות על דירות בקרב צעירים בני 30-39
אשר למגורים בשכירות, נתוני הלמ"ס מראים כי שיעור הגרים בדירות שכורות בישראל בשנת 2015 עומד על 26.7%, כאשר 8.1% מתוך הגרים בדירות שכורות חיים בדיור ציבורי, ובקרב החמישון התחתון - 15.2% גרים בדיור ציבורי. ההוצאה החודשית הממוצעת לשכר דירה עומדת על 2,991 שקל בחודש.
בין השנים 1997-2015 חלה עלייה בשיעור השוכרים מ-24.3% ל-26.7%. העלייה הגבוהה ביותר בשיעור הגרים בדירות שכורות הייתה בקבוצת הגיל 30-39 - מ-25.2% ל-37.5%, ובפרט בקבוצת הנשואים בקבוצה זו. נתון זה תואם את הנתון לפיו בתקופה שנבדקה, חלה ירידה בבעלות על דירות בקרב קבוצת גיל זה.
הסיבה נעוצה, ככל הנראה, בעליית מחירי הדיור. בלמ"ס מחזקים הנחה זו בכך שמציינים בסקירה כי "לאורך השנים, חלה עלייה משמעותית בשיעור הגרים בשכירות בקרב זוגות צעירים, וירידה משמעותית בשיעור זוגות צעירים שגרים בדירה בבעלות".
מניתוח הגילאים עולה כי עד גיל 49 ישנה ירידה בשיעור הבעלות על דירה לאורך השנים. מגיל 50 ואילך ישנה עלייה מתונה בשיעורי הבעלות. בדרך כלל, נשואים הם בעלי שיעורי בעלות על דירה גבוהים יותר, ונשואים בקבוצת הגיל 50-59 הם בעלי שיעורי הבעלות על דירה הגבוהים ביותר. צעירים גרושים בגילאי 20-29, הם לרוב בעלי שיעורי בעלות הנמוכים ביותר על דירה.
