ההמראה של סרן א': עלה לישראל, התגייר, שירת בנח"ל וסיים קורס טיס
הטייס הטרי שעלה מאוקראינה, שירת כלוחם בצנחנים וכקצין בנח"ל, במסר למקבלי ההחלטות: "השקיעו יותר בנוער עולה - רבים מהם מתפספסים"
מבין עשרות הטייסים שסיימו אתמול (ה') את מסדר הכנפיים החגיגי בבסיס חצרים שבנגב לאחר שצלחו את קורס הטיס היוקרתי, בלט סרן א', בן 25 מחולון, שעלה בגיל 6 מהעיר חרקוב שבמזרח אוקראינה, ועבר מסלול מיוחד בשירותו הצבאי. אחרי שירות בצנחנים ובנח"ל התגלגל לקורס הטיס. בשיחה עם ynet, ביקש להעביר מסר למקבלי ההחלטות: "יש פוטנציאל רב שלא ממומש בקרב אוכלוסיית העולים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה".
במחציתו הראשונה שירת אצל ה"ירוקים" - תחילה כלוחם וכמפקד כיתה בגדוד 202 של הצנחנים ולאחר קורס הקצינים כקצין מבצעים בחטיבת הנח"ל. הוא לא הגשים את חלומו הגדול, להיות לוחם בסיירת מטכ"ל, אבל זינק לקורס היוקרתי של חיל האוויר.
מסלול חייו עבר לא מעט תהפוכות, עוד בטרם גיוסו - בתיכון השתלב במסלול ייחודי שכלל לימודים אקדמיים באוניברסיטה. א' החליט לנטוש את לימודי התואר הראשון בגיל 17 לטובת שנת שירות, שבמהלכה תרם לקהילה בהתנדבות, במשך שנה, בבית שמש. בהמשך השתלב כלוחם חי"ר בחטיבה האדומה שממנה יצא לבה"ד 1. במקביל להיותו קצין בנח"ל ניסה להתקבל פעמיים לסיירת מטכ"ל, ולא הצליח. בין לבין עבר קורס גיור "נתיב" במשך חצי שנה, הפך ליהודי, ועבר בהצלחה את המיונים לקורס הטיס, כאשר יתר החניכים שהיו עמו היו צעירים ממנו בכשלוש שנים.
א', שבקרוב יחל את שירותו כטייס תובלה, אומר כי "מערכת החינוך חייבת להשקיע יותר בנוער העולה, להסביר לו יותר על האפשרויות שיש לו בתפקידים משמעותיים בצבא, להעלות את המודעות להתקבל לתפקידים משמעותיים. הרבה מהנוער העולה מתפספס ככה. כתלמיד תיכון לא ידעתי בכלל שיש שנת שירות או מכינה קדם צבאית".
אחרי סיום קורס הטיס ישתלב א' תחילה בטייסות מטוסי התצפית והתובלה הקלים, דוגמת חופית וצופית, ובהמשך בתובלה הכבדה - במטוסי ההרקולס ובסופר הרקולס (קרנף ושמשון). כמי שהעביר שלוש שנים משירותו בעולם החי"ר ומשם זינק לעולם האוויר, הוא יכול להעיד יותר מכל אחד אחר כנראה, על ההבדלים העצומים בתפישות ובניואנסים היומיומיים. "אלה שני עולמות שונים. המון פעמים חשבתי לעצמי איזה שונה זה בקורס הטיס, שבו למשל יוצאים החניכים לניווטי בדד כשהם אחרי שבעה חודשי שירות, ואילו בחי"ר זה קורה רק בקורס הקצינים".
"האחריות שמקבלים החניכים בקורס טיס, עוד בהתחלה, היא עצומה. מחנכים אותך בקורס בשלב מאוד מוקדם לתחקר על כל דבר כמעט, כדי להשתפר, בדגש על האישי. יש להרבה ארגונים מה ללמוד מחיל האוויר. בעולם החי"ר מודגש האתגר הפיקודי והעיסוק באדם. בטיס האתגר הוא יותר אישי, בהטסת המטוס ובניהול המשימה", אומר א'.
על הבדלי הגיל והניסיון בינו לבין חבריו לקורס, מעיד א': "דווקא למדתי מהם הרבה יותר. ההבדלים הורגשו בשנה הראשונה שהייתה קרקעית, אבל כ-60% מהם באו כבר בראש בוגר כי היו במכינות או בשנות שירות". הוא לא היסס בשירותו הצבאי להחליף שלוש כומתות, שתי חטיבות וחיל אחד: "תמיד חשתי גאוות יחידה אבל הסתכלתי על עצמי לשנים קדימה. בדיעבד, היה עדיף שהייתי ממשיך עוד כקצין בנח"ל, אולי עד לתפקיד סגן מפקד פלוגה כדי לתת יותר ל'ירוקים', ואז יוצא לטיס, אבל אני לא מתחרט".
לפנייה לכתב/ת 
