האפליקציות ששינו את העולם
עד לפני כמה שנים כדי לשמוע מוזיקה - פתחנו רדיו והנחנו דיסקים על נגנים, כדי לאתר יעד בארץ או בחו"ל – פתחנו אטלסים ומפות, כדי לאתר מונית - עמדנו ברחוב ונפנפנו ביד וכדי לרכוש דבר-מה הלכנו למרכזי קניות. כך שינו האפליקציות את החיים שלנו
בקיץ 1983, בכנס שכותרתו "העתיד אינו מה שהיה", אמר סטיב ג'ובס הצעיר את המשפט הנבואי הבא: "אנחנו נוריד תוכנות, על גבי קווי הטלפון, בדומה לרכישת תקליטים בחנות". שנים רבות בטרם הומצא הטלפון החכם, ג'ובס כבר דיבר על אפליקציות סלולריות. מימוש הנבואה לקח עוד 25 שנים, אך משהתרחשה, היא שינתה את חיינו.
האפליקציות ששינו את חיינו - לכל הכתבות
האפליקציות - יישומוני מחשב שבנויים להפעלה ולשימוש על-גבי מכשירים ניידים - הן כל-כך שימושיות בחיי היום-יום שלנו, עד שלעיתים נדמה שהן היו פה מאז ומעולם. האומנם?בואו ניזכר: עד לא מכבר, כדי לשמוע מוזיקה, פתחנו רדיו והנחנו דיסקים על נגנים,כדי לאתר יעד בארץ או בחו"ל - פתחנו אטלסים ומפות, כדי לקנות כרטיסים - עמדנו בתור. כדי לקבל טופס במשרד הפנים - המתנו שעות במשרד, כדי לבצע העברה בנקאית - נאלצנו ללכת לסניף הבנק, כדי ללמוד נושא פתחנו אנציקלופדיה. כדי לאתר מונית - עמדנו ברחוב ונפנפנו ביד וכדי לרכוש דבר-מה הלכנו למרכזי קניות.
לא עוד. את כל הפעולות הללו, ועוד אין-ספור אחרות, אנחנו עושים - בכל מקום ובכל עת - באמצעות האפליקציות שעל גבי המכשירים הניידים שלנו.
היסטוריה סלולרית
עד לפני 20 שנים שימש הטלפון הנייד, בעצמו המצאה בת לא יותר מ-35 שנים, לשתי פעולות בלבד: לשיחות ולשיגור וקבלה של מסרונים. אבל לפני כשני עשורים, כשהטלפונים הניידים קיבלו תצורה קומפקטית יותר, הפכו זולים ונגישים יותר לאוכלוסיות רחבות - הרבה בזכות מותגים כמו נוקיה, נכנסו לחיינו גם האפליקציות והעולם השתנה.
האפליקציות של אותה העת היו יישומונים שפותחו בידי יצרני הטלפונים והגיעו מוטמעים במכשיר הנייד: אנשי קשר ויומן שיחות, לוח שנה ותחזית מזג האוויר. ב-1997 הוטענו הטלפונים מבית נוקיה - אז הטלפונים הניידים הנפוצים בתבל - במשחק הקלאסי "סנייק" - ראש נחש אוכל מוקשים בדרכו הפתלתה במבוך ובהמשך הופיעו במכשירים עוד ועוד אפליקציות: מחשבונים, רינגטונים, מפות ודפדפנים (תוכנות גלישה באינטרנט).
שטח האחסון וכוח העיבוד של הטלפונים אז היו מוגבלים, ומסכי המונוכרום שלהם היו קטנים ובעלי רזולוציה נמוכה. על המכשירים הללו עוד לא היה אפשר להפעיל אפליקציות עתירות נתונים, עד שפותח ה-WAP (Wireless Application Protocol). ה-WAP היה סטנדרט טכנולוגי חדש שאפשר גישה ממכשירי סלולר ניידים למידע המצוי על גבי הרשת האלחוטית הניידת. מדובר למעשה בגרסה רזה של פרוטוקול האינטרנט הבסיסי ה-HTTP. דפדפני WAP יודעים לפעול במגבלות זיכרון ורוחב פס של עולם הטלפוניה, והדפים של אתרי ה-WAP מעוצבים בפשטות בסיסית התואמת את גודל מסכי הסלולר. הטכנולוגיה הזו פתחה בפני המתכנתים שדה פעולה חדש, ומקצוע חדש בא לעולם: מתכנני אפליקציות.
אפליקציות ה-WAP המסחריות הראשונות היו קטלוגים של רינגטונים ושל טפטים למסך הסלולר, ואפליקציות התוכן הסלולריות הראשונות היו בעיקרן גרסאות WAP של אתרי תוכן אינטרנטיים של העיתונים הגדולים. מהפכניים ככל שהיו לתקופתם, טכנית, גם אפליקציות ה-WAP היו מסורבלות יחסית כי נטענו באופן איטי שעצבן את המשתמשים, ולא אפשרו הפעלת וידיאו של ממש.
המענה נמצא בעשור האחרון באמצעות הפלטפורמות הסלולריות החדשות שהופיעו: "סאן מיקרוסיסטמס" פיתחה גירסה סלולרית לשפת התכנות ג'אווה; סימביאן פותחה עבור מכשירי נוקיה, אריקסון ומוטורולה; אפל השיקו ב-2007 את מערכת ההפעלה הניידת שלהם ה-iOS; וגוגל השיקו ב-2008 את מערכת ההפעלה אנדרואיד. כל מערכות ההפעלה הללו נגישות לפיתוחי תוכנה של צד שלישי (מפתחים חיצוניים), וכך חווה העולם, במהלך העשור הזה, התפוצצות חסרת תקדים של המצאה, פיתוח והטמעה של מיליוני אפליקציות.
There's an app for that
יריית הפתיחה המובהקת ביותר של עידן האפליקציות המוכר לנו התרחשה ביוני 2007: אפל משיקה את האייפון הראשון ומעודדת מתכנתים לפתח אפליקציות בסטנדרט Web 2.0. אמנם כוונתה המקורית של אפל הייתה לעודד את המפתחים לבנות אפליקציות לספארי - דפדפן האינטרנט שלהם - ולא לפתח באופן חופשי ולבצע שינויים בטלפון, אך גם הם לא עמדו בפני התגובה האינטנסיבית של עולם המפתחים שהחלו מיד להמציא יישומונים תוך ניצול היכולות המובנות של מכשיר האייפון. אפל הבינה מייד שמתן יד חופשית למפתחים החיצוניים תעצים באופן ניכר את מגוון האפליקציות, וכך תחזק את הזיקה של המשתמשים לאייפון ותגדיל את רווחיה, וכך היה.
במרס 2008 אפל מכריזה על מודל חלוקת הכנסות של 70:30 מול מפתחי האפליקציות, ובכך מציתה גל עצום של סטארט-אפיסטים ממוקדי אפליקציות. ביולי אותה שנה משיקה אפל את חנות האפליקציות שלה, עם 500 אפליקציות ראשונות על ה"מדף". בתוך שבוע הורדו כמיליון אפליקציות למכשירי האייפון ברחבי העולם. קצב הפיתוח של אפליקציות חדשות היה נחשולי: בתוך חודש נוספו לחנות עוד 300 אפליקציות חדשות, ובספטמבר אותה שנה כבר היו בה 3,000 אפליקציות. גרף ההורדות נסק בתלילות והסתכם ב-100 מיליון הורדות עד סוף השנה.
התשובה של גוגל לא איחרה לבוא ובאוקטובר 2008 היא משיקה את האנדרואיד מרקט. HTC - יצרנית הטלפונים הסלולריים מטייוואן - היא הראשונה לאמץ, עוד באותו החודש, את מערכת ההפעלה אנדרואיד. עד מהרה תוטמע מערכת זו במרבית המכשירים הניידים החדשים, ותהפוך לנפוצה בעולם. שוק האפליקציות לאנדרואיד התפתח בהתאם.
בינואר 2009 יצאה אפל בקמפיין שיווק תחת הסיסמא "There's an app for that". הסיסמה הזו הייתה לא רק מוצלחת מבחינה פרסומית, אלא נתנה ביטוי ממצה למה שיאפיין יותר מכל את העשור הנוכחי: העשור שבו פותחה אפליקציה לכל צורך או שירות. ולמעשה קשה להעלות על הדעת שירות, ביזארי או נפוץ ככל שיהיה, שלא נמצא עבורו אפליקציה.
יש אפליקציות שמאתרות עבורך מישהו בסביבה שרוצה להתלטף; ויש אפליקציות שחוסמות עבורך אנשי קשר שממש לא רצוי שתתקשרו אליהם שיכורים באחת בלילה; ויש אפליקציה שממציאה תרוצי סרק להפסקת שיחות מטרידות, עם קולות רקע אמינים; ואפשר להזמין מניקור במובייל; ויש אפליקציה שמסמנת עבורך על מפה כל מקום שבו הטלת מימך (טריטוריה אישית); אפליקציה שמתרגמת עבורך מה אומרות כרגע רוחות הרפאים שבסביבה ועוד.
אבל שתי קבוצות של אפליקציות הן בבירור הפופולאריות ביותר בעולם: אפליקציות התקשורת (מהמסרים המידיים ועד הרשתות החברתיות) ואפליקציות המשחקים. אפליקציות המשחקים הן ללא ספק הז'אנר הרווח ביותר בעולם האפליקציות (הקטגוריה תופסת כ-40% מנפח חנויות האפליקציות). המעבר למשחק על-גבי אפליקציות סלולר הפך לתופעה עולמית חובקת כל. וגם הגיימרים האדוקים ביותר, ששחקו עד אז על קונסולות ומשחקי רשת, נוטשים את המסכים הגדולים לטובת המסך הזעיר.
אפליקציות התקשורת שמתווכות עבורנו את התקשורת עם העולם כמו WhatsApp (בעולם המערבי), WeChat הסינית, https://he.wikipedia.org/wiki/WeChat אפליקצית-העל Facebook Messenger, והאפליקציות הותיקות: Skype ו- Viber. אפליקציות של רשתות החברתיות מ-Facebook הותיקה; Twitter (פחות רווחת בישראל); ועד ל-instagram ו-snapchat - החביבות על בני הנוער בכל העולם. אפליקציית ההיכרויות המבוססת מיקום Tinder. או אפליקציית שירות הדואר Gmail (האפליקציה הראשונה שחצתה, במאי 2014, את הרף של מיליארד הורדות לאפליקציה בודדת אחת).
מיליוני אפליקציות, מיליארדי הורדות
בינואר 2011 הוכרזה המילה App (הקיצור הנפוץ למונח "אפליקציה") כ"מילת השנה" מטעם האגודה האמריקנית לניבים. בחירה זו מהווה אינדיקציה להשתרשות העוצמתית של המונח - שהומצא רק שלוש שנים קודם לכן - בתרבות.במרס 2010 - פחות משלוש שנים מאז הושקה חנות האפליקציות של אפל, כבר היו בה 150 אלף אפליקציות. בתוך חמש שנים המספר הזה יגדל פי עשרה, ל-1.5 מיליון אפליקציות זמינות בחנות, והיום יש בה כ-2 מיליון אפליקציות. בחנות של גוגל (שבמרס 2012 שינתה את שמה ל- Google Play) כעשרה אחוזים יותר: 2.2 מיליון אפליקציות.
נוסף לשני הסופרמרקטים הענקיים הללו, צמחו גם "מכולות" ובהן מאות אלפי אפליקציות: Amazon Appstore - החנות של אמזון המיועדת לבעלי אנדרואיד (כ-600 אלף אפליקציות); Samsung Galaxy Apps - החנות של סמסונג המיועדת אף היא לכל מכשירי האנדרואיד שלה; Windows Store - חנות האפליקציות של מייקרוסופט המיועדת למשתמשי הווינדאוז פון (כ-700 אלף אפליקציות) ואפילו חנות לבלקברי הדועך - בלקברי וורלד (עם כ-230 אלף אפליקציות).
במאי 2013 - אפל הכריזה על 50 מיליארד הורדות של אפליקציות מהחנות שלה, וחודשיים אחר-כך גם גוגל הכריזה על 50 מיליארד הורדות מגוגל פליי, ובאותו מעמד גם על כך שחצתה את רף מיליון האפליקציות.לקראת סוף אותה שנה גם אפל הזדרזה להכריז על נתון דומה.
הגידול במספר האפליקציות הזמין להורדה בגוגל פליי במהלך השנים (עפ"י פורטל הסטטיסטיקות Statista):
ההוזלה של טלפונים חכמים ובעיקר המכשירים החדשים שהחלו מגיעים מסין, לצד התפוצה הגדלה של רשתות מבוססות פרוטוקולי תקשורת אלחוטית מתקדמים - 3G ו-4G - תרמו להגדלה ניכרת ברכש הסמארטפונים בעולם. במהלך 2015, חצו המכירות את הרף של 2 מיליארד מכשירים. ככל שיש יותר מכשירים, יש יותר הורדות של אפליקציות: בשמונה השנים שחלפו מאז השיקה לראשונה את חנות האפליקציות שלה, מדווחת אפל על לא פחות מ-140 מיליארד הורדות מהאפל סטור.
מספר ההורדות מחנות אפל מאז השקתה ועד ספטמבר 2016
(עפ"י פורטל הסטטיסטיקות Statista):
על רוויית אפליקציות והעידן החדש
שנת 2016 מתחילה להסתמן, בהיסטוריה של האפליקציות, כשנה של שינוי כיוון: .על-אף מיליוני האפליקציות בשוק ומיליארדי ההורדות, ברובן לא נעשה שימוש. על-פי פורטל הנתונים Statista , ב-23% מכלל האפליקציות שהורדו נעשה שימוש פעם אחת בלבד. המספר הממוצע של אפליקציות שנמצאות בשימוש הוא 27, ומתוכן רק 10 פעילות באופן יום-יומי.
על-פי נתוני ההורדות, מסתמן גם כי במהלך 2016 נעצרה הנסיקה ומתחילה האטה בשיעור ההורדות. נדמה כי המשתמש הממוצע הגיע לתחושת רווייה מסויימת, שבאה לידי ביטוי לא רק בהאטה בכמות ההורדות, אלא גם בהסרה של אפליקציות קיימות. מגמה נוספת שהתחזקה במהלך השנה החולפת, היא זו של התכנסות וריכוז של אפליקציות בידיים של חברות-ענק: בזמנו קטלה אפליקציית השידורים החיים של טוויטר, פריסקופ, שירות דומה שסיפקה לפניהם החברה הישראלית Meerkat, אילו השנה מסתמן שעלייתה של פייסבוק לייב תחליף את פריסקופ.
אבל "האיום" הברור יותר על האפליקציות המסורתיות בתצורתן הנוכחית, בא משני כיוונים חדשים: פיתוחן המואץ של האפליקציות המדברות - הצ'אט-בוטים, והריכוז של פונקציות שהיום מתפזרות בין אלפי אפליקציות בודדות – תחת מטריה אחת – אפליקציית-על דוגמת פייסבוק מסנג'ר.
יתרונם של הצ'אט-בוטים הוא בכך שהם מותאמים לדפוס התקשורת המוכרים לאנושות - אפשר לדבר איתם ולקבל תשובה קולית, ואפשר להתכתב איתם. הממשקים החדשים לתכנות יישומים מאפשרים צ'אט-בוטים שישגרו טקסטים, תמונות וקישורים. ואין ספור סטארט-אפים פועלים היום בזירה הזאת, וברור שבמהלך 2017 ואילך נחשף לשפע שירותי צ'אט-בוט חדשים.
אחת הזירות הראשונות לשלב צ'אט-בוטים היא אפליקציית המסנג'ר של פייסבוק. דומה כי המהלכים הדרמטיים ביותר לעתידן של האפליקציות הסלולריות בא מכיוון אפליקציות חזקות במיוחד שתהפוכנה למעין פלטפורמות-על ויציעו מגוון גדול של שירותים. כך למשל וויצ'אט הסינית, המתחרה הגדולה ביותר של וואטסאפ, שכבר היום מספקת מגוון שירותים נרחב כמו תשלומים במובייל, ניהול ארנק אלקטרוני, הזמנת מוניות, חתימה אלקטרונית, משחקים ועוד. גם המסנג'ר של פייסבוק מתרחב מדי יום לאפליקציית-על שעל שבאמצעותה נדבר ונשלח מסרים, נשתף קבצים, נשלם תשלומים, נזמין מוניות ונעשה צ'ק-אין לטיסות, ושעל בסיסה יקומו חנויות שיאפשרו רכישה.
המהלך הזה כרוך, במקרה הטוב, בהטמעת אפליקציות קיימות בתוך אפליקציות-העל, ובמקרה הרע בפיתוח אלטרנטיבות מקומיות, דבר שיוביל בהכרח להיעלמותן של אפליקציות קטנות מהשוק. נראה כי שנת 2017 מסמנת את תחילתו של עידן חדש בספר ההיסטוריה של התפתחות האפליקציות.
